אור ברסלב
קול הרמז זרעים פאה › פרק ג משנה ג

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

פאה · פרק ג משנה ג

פרק ג משנה ב

הרע"ב ד"ה המחליק בצלים וכו'. הכסף משנה הביא בפ"ג הי"ב

דמתנות עניים פלפול הר"ש שבילי"ו בפי' סוגיא דירושלמי ומפרש, דהמחליק בצלים היינו שעוקרן ומסיר הקליפות שאינו אוכל ומוציא אותם לשוק כדי שיאכלם כשהם לחים בעלים שלהם, עיי"ש, והסרת הקליפות נקרא מחליק:

ואית דמפרשי וכו'. משום דהרגישו דאי מלשון איש חלק חסר במשנה הנושא, המקבל החלקה, דהא תנן המחליק בצלים ולא תנן המחליק

בבצלים, דומיא דמחליק הנזכר פ"ד מ"ד דשביעית, דקתני ברישא המדל בזיתים, ומחליק דבתריה ר"ל במקום הזיתים:

המחלק וכו'. ויש לו דוגמא בפסוק (ירמיה לז,יב), לחלוק משם בתוך העם, עיין בספר השרשים (ע' חלק):

הרע"ב המחליק מאחת יד וכו'. לפי' הרמב"ם יד מתפרש מקום, כמו (דברים כג,יג) ויד תהיה לך, אבל לפי' הר"ב איני יודע לפרשה אם לא יהיה מלשון (בראשית מז,כד), וארבע הידות, שר"ל חלקים, דרישא הוא משני חלקים לשוק ולגורן, וסיפא מחלק אחד:

תי"ט ד"ה המחליק וכו'. גם המחליק דסיפא לא אתי שפיר לפי' השני שאינו מחלק חלק חלק כבדרישא, אם לא שנאמר דבתחלה תולש חלק אחד ומניח חלק אחד, אלא שכולו לענין אחד. וגם ההיא דשביעית נוכל לומר שכיון שהם שלשה מיקרי חלק, ור"ל חלק נשאר נטוע וחלק תלשו, ומ"מ לשון ראשון שייך התם טפי. ולפי' השני אשמעינן מתני' דאע"ג שהחליק בזמנים שונים אין הזמן מפסיק כיון שכולו לענין אחד, ולפ"נ ע"כ שמחליק דסיפא לשון חילוק:

ד"ה והמחליק וכו' - כמו בד"א וכו'. פי' בד"א שנותן לאלו לעצמן כשמחליק ממקומות רבים, אבל המחליק ממקום אחד נותן וכו'. והא דלא תני ליה הכי נראה משום דבעי למסמכיה למדל, דדוקא מדל לשוק דוגמא דמחליק, אבל המדל לבית נותן מן המשואר על הכל, דהכי אמרי בירושלמי. והא דלא אקדים המחליק למדל הואיל דשייך לרישא טפי, לאסבורי לן טעמא דמילתא דדוקא מדל שהוא עראי פטור אבל המחליק מרוח אחת נותן מאחד על הכל, ותרתי אשמועינן חדא דחלק המחולק לא נפטר כדהמדל, ועוד דאינו נותן ממנו לעצמו אלא מן המשואר על הכל:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה