קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
כלאים · פרק ז משנה ח
אינו מקדש. אבל אסור לכתחילה ומכין אותו מכת מרדות, כן כתב הרמב"ם פ"ה הט"ז, וכתב הכסף משנה דמדייוקא דמתניתין למדנו. אבל עיקר הדבר הוא במנחות ד"ע ע"א ומשם למדו, וכמו שכתב הרמב"ם עצמו פ"א ה"ב:
תי"ט ד"ה אסור וכו' - דלתני קידש וכו'. ונראה לי דקתני אסור משום רבי שמעון, וכלומר דאף איהו מודה דהעברה אסורה, אבל לדידן יש חילוק בין העברה גרידא להנחה תחת הגפן, דהעברה לבד אוסרת הזרעים והנחה מקדשת, והא והא כשהוסיף במאתים, שאם לא הוסיף במאתים אסור לכתחילה ככל חצי שיעור, אבל אין הזרע נאסר, וז"ש הרמב"ם (פ"ה הכ"ג), אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם ואם הניחו תחת הגפן ונשתהה שם בארץ כדי להוסיף אחד ממאתים הרי זה קידש, ע"כ. דוק שבהעברה לא הזכיר תוספת, שאז אין הזרע נאסר, ולא כמו שכתב התי"ט, אבל אם הוסיף אסור הזרע, וזה פשוט ולא צריך לאמרו דלמה לא יאסר, ולא הצריך לפרש כי אם הנחה תחת הגפן, לומר שקידש הכל דאז גם הכרם ינק מן הזרעים. ועוד יש לומר דאין קושי מדתני אסור, דהכי נמי תנן לעיל פ"ה מ"ו, כשאחזור אלקטנו אם הוסיף במאתים אסור, והוא קדוש, וכן כתב הרמב"ם פ"ה הכ"א: