קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
כלאים · פרק ג משנה ז
דלעת. לא דמי לדלעיל פ"ב מ"י, ירק בירק ששה טפחים ובתבואה בית רובע, דהתם איירי בשתי שדות והכא בדלעת יחידית, וקמ"ל דחמיר משדה:
כירק. פי' הדלעת לחודה חשיב כשדה ירק ונותנים לה ששה טפחים מרובעים, כנ"ל פ"ב מ"י:
שורה של דלועים. הוא הדין לשורה של ירק אחר כדכתיבנא לעיל פ"ב מ"י, אלא הא דנקט דלעת משום דין דואם הגדילה יעקור ופלוגתא דרבי יוסי, כצ"ל אליבא דהרמב"ם, אבל לפי מ"ש הר"ב בסוף מתניתין דהכא, איירינן דווקא בדלעת יונית ולא בשאר דלועים, וכל שכן דלא עסקינן בשאר ירקות, דאין לומר דבדין דלעת יחידית הוא דקאמר הכי אבל בדין שורה של דלועין איירי בכולן, דהא כתב הר"ב דקילא שורה מדלעת יחידית, ואם כן כולהו איירי ביונית, ולפי זה דין שורת ירק בשדה תבואה לא הובא במכילתין:
רבי מאיר משום ר ישמעאל. אין רבי מאיר ורבי יוסי תרי תנאים אליבא דרבי ישמעאל, אלא לרבי מאיר שנה בתחילת ימיו ולרבי יוסי בסוף ימיו, הש"ר בפירוש הירושלמי:
כל שלשה. האי כל נראה דאתא למימר דבכל אופן שתהיינה נטועות אוסרות, בין בזו אחר זו בין בצורת משולש:
הרע"ב ד"ה שורה וכו' - לא איתפרש במתניתין וכו'. ולעד"ן דאיתפרש במאי דמקילינן לעיל פ"ב מ"י, ירק בירק ששה טפחים, והיינו
מרובעים שתי שדות הירק והטפחים, ועוד תני תבואה בירק, פי' שתי שדות בית רובע מרובע, מינה נשמע דשורת ירק בשדה תבואה דומה לירק ברוחב או לתבואה באורך, דאי לא בעינא אלא אורכו כרחבו ששה טפחים היינו בשורות ירק בשדה ירק דלעיל פ"ג, ופשוט הוא דחמיר ירק בתבואה מירק בירק, ורישא דמתניתין יוכיח: