קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
כלאים · פרק ג משנה ו
בתוכה שורות. לרבי ישמעאל ר"ל שורות הרבה באותה שדה שורה כאן ושורה כאן, ולרבי עקיבא אפילו שתי שורות ביחד:
הרע"ב ד"ה רבי עקיבא וכו'. לפי' הר"ב לעיל מ"ג (ד"ה ורוחב), דשיעור תלם ששה טפחים, דהיינו אמה, וכאן כתב דלרבי עקיבא צריך
הפסק תלם, אם כן הו"ל למימר עוקר שתי שורות ושני התלמים. ונראה לי דמשום רבי ישמעאל נקט הכי, דאין כוונתו אלא לחלוק בנטיעת שתי שורות וכל שכן שני התלמים, ואי גם רבי ישמעאל בעי תלם כדכתב התי"ט בסמוך אתי שפיר טפי:
תי"ט ד"ה ומבקש וכו' - שבא לעקור וכו'. האי טעמא עדיף לי, דלטעמא קמא אי בעי להרבות שורות באותה שדה, נפקא לה מתורת שדה והויא שורות שורות:
ד"ה ונוטע וכו' - ואינו מוכרח. האי דלא הדר ביה לגמרי כיון דמשנה שלימה היא, וסומך לבור הוי טעמא כנ"ל, דחמירא עקירה מתחילת זריעה, ולהכי הניחו בספק: