אור ברסלב
קול הרמז זרעים כלאים › פרק ג משנה ג

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

כלאים · פרק ג משנה ג

פרק ג משנה ב

היה ראש תור. אף על גב דכבר תנינא להיתרא דראש תור לעיל פ"ב מ"ז, גבי חטים ושעורים, וכל שכן ירק דקיל, נראה דהכא מיירי בראש תור ערוגת ירק הנכנס לתוך שדה ירק, וסד"א דאיידי דזוטר ליבטל אגב השדה הגדולה, וכמו שכתב הש"ר במאי דמייתי התי"ט בסמוך, גבי שיעור אורך ורוחב השורה נזרעת דאי פחות משיעור דמר ודמר בטיל אגב שדה, והכי נמי נימא הכי, קמל"ן. ובהכי דייקא מתניתין דלא תני שדה בראש תור ותני לה בתר הכי:

ורוחב מלואו. ר"ל ששה ברבוע, שמילוי שלו ששה פעמים ששה הם

שלשים וששה:

הרע"ב ד"ה רבי עקיבא וכו' - התלם הזרוע וכו'. ובהכי דייקא דמשני רבי ישמעאל משורה לתלם, משום דעודו זרוע לא נראית אלא תלם וכו', דהתלם ר"ל אותו שמייחד למקום השורה דבעי לזרוע, ומעיקרא נקט שורה לפי שהוא המעשה כשמבקש, כי סוף המעשה תחילת המחשבה:

תי"ט ד"ה אורך וכו' - עירוב פירושים וכו'. טפי הוי ליה לאקשויי מדידיה אדידיה, דבמתניתין לקמן ד"ה שתי שורות כתב, והוא דאיכא תלם מפסיק בין מין למין, ובתר הכי בד"ה ושורה של קשואין כתב וסגי ליה בהרחקת תלם כדתנן לעיל וכו', הרי דבהדיא כתב דמתניתין איירי בענין הרחקה. אבל מאי דמתמה לי שהר"ב ראה ודאי קושית הש"ר על הסלקא דעתך ואפילו הכי אסקיה לקושטא. ונראה לי שהירושלמי הכריחו לר"ב לפרש כן, דקאמר התם (ה"ג), מה אמר רבי ישמעאל ברוחב, ומשני מה אין רבי עקיבא חובש בשלש שורות אית ליה רוחב מילואו, רבי ישמעאל שהוא חובש בשתי שורות לא כל שכן. והוא הוא הקל וחומר שהזכיר הר"ב עצמו. ולשון חובש נאמר על הקפת זרע אחר המקיף את שבתוכו, וכן כתב הש"ר לעיל פ"ב מ"י, גבי תבואה בתבואה בית רובע, דאמר בירושלמי ובלבד שלא תהא חבושה מארבע רוחותיה, ופי' הש"ר מוקפת כאדם

החבוש, ואם כן מתניתין דהכא איירי על כרחך בזרוע. ונראה לר"ב דהני תנאי סברי דדוקא בשדה ירק הוא דתנן לעיל (פ"ב מ"י), ששה תשעה לכ"ע, אבל משורה אחת סברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא דה"ה נמי דצריך ששה טפחים כדלעיל, אלא דפליגי בחבוש משלש רוחות, דרבי ישמעאל אוסר ורבי עקיבא שרי, דומיא דשדה דלעיל ורבי יהודה סבר דדיו ברוחב הפרסה, ומאי דחילק הר"ב בין האי דהכא לההיא דלעיל, היינו כי היכי דתיהוי מתניתין דלעיל אליבא דכולי עלמא אפילו כרבי ישמעאל דמיקל בשורה מבשדה, אבל עיקר מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא במפולש, דרבי ישמעאל מחמיר בשורה משום דאיידי דזוטר מירכס ובטיל. ודע שכתבו התוס' בפרק רבי עקיבא (פה,א ד"ה דתנן), דנראה לגמרא דכי היכי דחשיב לר' יהודה רוחב הפרסה לענין הפסק הכי נמי חשיב להיות גבול לערוגה. והכי נמי נימא הכא דהשיעור דבעו לזריעה בעו נמי להפסק:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה