אור ברסלב
קול הרמז זרעים כלאים › פרק ג משנה ב

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

כלאים · פרק ג משנה ב

פרק ג משנה א

כל מין זרעים. משום דלעיל תני חמשה זרעונים שהוא שם כולל לכל הנזרעים, כנראה בדברי הרמב"ם שהביא התי"ט בפרק קמא, לכן חזר התנא לפרט המין המותר והאסור, ונקט האסור תחילה משום דזרעים הוה משמע דנקראים זרעונים טפי מירקות, ובתר הכי אשמועינן דירקות נמי איקרו זרעונים ושרו:

הרע"ב ד"ה כל וכו' - דמיחזו ככלאים. כן כתב הרמב"ם, והש"ר כתב משום דאלימי לינק טפי:

תי"ט ד"ה גבול וכו' - עוד שנית וכו'. אין מזה כל כך הכרח, שהרי גם ראש תור פירש הר"ב לעיל פ"ב מ"ז, וחזר ופירשו לקמן מ"ג, אבל בירושלמי גרס גובל בין הכא בין במתניתין דלעיל, וגם בהמשך הגמרא תמיד קוראו גובל, והכי גריס בעל הערוך (ע' גבל) בשתי המשניות, ואם כן הלך לו הכרחו של התי"ט. ועוד שהרי הר"ב כתב (במ"א), שפירוש משנת ערוגה מפורשת למטה בסוף הקונטרס, ואם כן שפיר עביד שפירש כאן ענין גובל או גבול, שהרי מתניתין זו המאוחרת קדמה בסדר פירושו, ואפריין נמטייה:

ד"ה התלם וכו' - דלא ידענא וכו'. חדא מתרתי מצינא למימר, דשאני לעיל שיש זרעים אחרים בערוגה ובגבוליה, אבל הכא האי תלם לחודיה קאי. ועוד הנזרע בעומק אינו נראה כל כך כנזרע בגובה הגבול:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה