אור ברסלב
קול הרמז זרעים דמאי › פרק ז משנה ד

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

דמאי · פרק ז משנה ד

פרק ז משנה ג

הרע"ב ד"ה הלוקח כו' - והיה יינן וכו'. אי נמי במטהר יינו של כותי, כן כתב הר"ש:

חשוב כהפרשה וכו'. כתבו תוס' פ"ק דחולין (ז,א ד"ה ודילמא), דאסור בשבת אפילו ליתן עיניו בצד זה ולאכול בצד זה:

ד"ה מיחל וכו' - מתחיל ושותה וכו'. לאפוקי שלא ישתה כל השייך לחלקו ויניח הנוגע בתרומה ומעשר דהיינו הפרשתו ובשבת אסור. אבל בפ"ק דחולין (יד,א) פי' רש"י וז"ל, ומיחל, המעשר שני הואיל ויכול לתקנו באמירה בעלמא ולומר הרי הוא מחולל על מעות שיש לי בתוך הבית לא התירו לו חכמים לשתותו ולסמוך על הברירה:

תי"ט ד"ה מבין וכו' - דאילו וכו'. ולי נראה דנקט כותים משום רבי אליעזר לעיל פ"ה מ"ט, דאף על גב דחייש התם דזמנין דמתקן לנפשיה ונמלך למוכרו, הכא מודה בלוקח ממנו שיפריש גם תרומה גדולה, וזה לפי' הר"ב דאיירי קודם שגזרו על יינם, ותירוץ תי"ט לא נראה לי, דכמו דתנן לעיל (פ"ה מ"ח) הלוקח טבל משני מקומות, הוי מצי למתני הלוקח טבל סתם כדמתניתין דהכא:

ד"ה שאני וכו' - בבין השמשות. כך הוא בהדיא בתוספתא (פ"ח מ"ה. לפנינו, מערב שבת):

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה