אור ברסלב
קול הרמז זרעים דמאי › פרק ה משנה ב

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

דמאי · פרק ה משנה ב

פרק ה משנה א

אחד משלשים. הא דנוטל הכי ולא דיו שיאמר על כל הכרי אחד ממאה ממה שיש כאן חולין וכו', הוא משום דטורח גדול הוא לחלק מאה חלקים, והא דתנינן קל טפי. ואל תשיבני דאין זו נטילה בפועל ואין כאן טרחא שהרי לסוף צריך לחלק הכל בשעת נתינה, ומשום הכי ביקש לו התי"ט דרך יותר קל בעיניו כדכתב בד"ה נוטל אחד וכו':

תי"ט ד"ה נוטל אחד וכו' - עשירית וכו'. מלישנא דמתניתין דקתני כאחת לא משמע כן, ואף לא מפירוש הר"ב שכתב ד"ה הרי הוא וכו' בצד שני שלישים שעמו:

ד"ה זה שעשיתי וכו' - וכלומר כו'. ובהכי נראה לי שיש לתרץ אמאי לא תני הכי, שניים ממאה ממה שיש כאן הרי הוא תרומה והשאר מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר וכו', אלא כיון דתרומת מעשר צריך להיות בעין יפה והיא היא הרבותא דמתניתין, להכי אקדים יתיה. אי נמי י"ל משום דאיכא עין רעה ועין טובה ולא פסיק ותני כך וכך תרומה אלא תני מילתא דשויא לכל מידות, אבל בתרומת מעשר צריך שתמיד יאמר אחד ממאה, ומשום הכי לא תני ושנים תרומה אלא והשאר, להורות דאתרומה גדולה לא קפדינא. אי נמי התקינו שיאמר כך כדי שיהיה היכר ואין מקדימין תרומת מעשר לתרומה גדולה, כי בשינוי זה יתנו לב על הדבר:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה