אור ברסלב
קול הרמז זרעים דמאי › פרק ה משנה א

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

דמאי · פרק ה משנה א

פרק ד משנה ו

וחלה. הא דלא תני הכא אחד משלשים ושלש ושליש כדלקמן (מ"ב), שהרי גם חלה קרובה לשתים ממאה. יש לומר דבשלמא לקמן דכשניטל תרומה גדולה שנשארו תשעים ושמונה, המעשר הנשאר אינו דוקא עשר וכדכתב שם הר"ב ולחומרא לא דק, אבל הכא כשניטלה תרומת מעשר שנשארו תשעים ותשע נותן חלה יותר משני חלקים, ואי תני כדלקמן הוי לקולא ולקולא לא אמרינן לא דק, כדאמרינן גבי סוכה העשויה ככבשן (ח,א) ובכמה דוכתי. ועוד י"ל דיש הרבה שנותנים חלה אחד מעשרים וארבע כדתנן פ"ב דחלה מ"ז, ומשום הכי תני סתם וחלה:

הרע"ב ד"ה הלוקח כו' - כשהנחתום וכו'. בעי לאוקמי מתניתין אפילו בחבר, אבל רש"י בבבא מציעא (נו,א) פירש למידה גסה כדלקמן

מעם הארץ, וי"ל דהתם דאיירי בככרות מסתמא הוא פחות ממדה גסה, ולהכי פריש ליה בעם הארץ:

תי"ט ד"ה הרי זה וכו' - ולא ידעתי וכו'. ולי נראה דבשלמא לקמן שכבר יש צד אחד שיש בו דבר קדש צריך לפרש מקום הקביעות, אבל

הכא שהוא תחילת המעשר לא צריך להאריך אלא בזה הצד. ואחר כך תנן בצפונו או בדרומו, כלומר אם קבע הקודם בדרום יקבע זה בצפון ואם האחד בצפון יקבע זה בדרום:

ד"ה ושאר וכו' - ולא שיפרישם וכו'. ולא קשיא אמאי דאמר לעיל דהתם איירי במציעות ההפרשה אי הויא בפועל או במעשה, והכא איירי בטעם הדבר למה אינו מפרישה ונותנה לכהן מיד:

ושתי קביעות וכו'. ומה בכך כיון דלא טרח במעשר. ונראה לי דלהורות באו שהעיקר משום תרומת מעשר ולהכי הקדימה:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה