אור ברסלב
קול הרמז זרעים דמאי › פרק א משנה ב

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

דמאי · פרק א משנה ב

פרק א משנה א

ויאכל כנגדו. והא דנקט בלשון יחיד, משום דלא רבים יעשו כן לתת את שלהם לעם הארץ שיצטרכו לחזור ולאכול כנגדו, ושאר מילי שייכי ברבים:

שיחזור ויפדה. פתח במחללים וסיים בלישנא דיחיד, משום דלא קאי אלא אבבא בתרא אבל מחללים מיירי ברוב מיני חילול. וגם מ"ש

מאבדים, לרמוז למה שאמרו בירושלמי (ה"ב), דבודאי מצוה להשיב אבדה, ולא כן בדמאי, והיינו מאבדים, הבעל והמוצא:

הרע"ב ד"ה ומאבדין וכו' - גדודי חיה וכו'. כן כתב הר"ש בשם ירושלמי. ובדרכים מדוייק לפי זה. ולהרמב"ם י"ל דדברו בהווה דבדרך עשוי לאבד יותר מבביתו. אבל מלת מאבדים לא דייקא טפי, להרמב"ם דאין מותר לאבדו לכתחילה ולר"ב הוא כמשמעו:

תי"ט ד"ה כסף - וי"ל איידי וכו'. ועוד י"ל דאי לא תני ליה הוה אמינא דאיברא דאפילו שלא מדוחק שרי, וכגון שיש לו כסף אלא שצריך לו לאיזה צורך מותר, אבל הוה אמינא שלא יתקיים כך אלא שיחזור ויחללם על הכסף מעין הודאי, קמ"ל דלא צריך אף על גב דהפרוטות מחלידות. ועוד י"ל כמו שאמרו התוס' עצמם שם בב"מ דמ"ה ע"א סד"ה לפלוג בסלעים, דגרסי בפ"ב דמעשר שני מ"ח, רבי מאיר אומר אין מחללין כסף על כסף וחכמים מתירין, ועיי"ש בתי"ט, ולפי זה חכמים מתירין בודאי כסף, ולא קשיא מידי דמתניתין איצטריך לרבנן, והוא על דרך זו אף זו, לא מבעיא כסף על כסף דאפילו במעשר ודאי מותר אלא כסף על נחשת וכו':

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה