קול הרמז זרעים· רבי משה זכות
ברכות · פרק ו משנה ג
על החומץ וכו'. מזל"ן דלא ערבינהו, משום דג' קמאי הוי טעמא אע"ג דהם מין קללה, וגם ג' בתראי הו"א דמקרו גדולו מן הארץ כיון שמתהוים מכח האכילה. ואל תתמה דאפילו בהמה מקרי גדולו מן הארץ בפ"ק דסוכה (יא,ב ותוס' ד"ה וגידולו). ובהכי ניחא האי גירסא לאפוקי ממאן דל"ג (הרי"ף):