אור ברסלב
קול הרמז זרעים ברכות › פרק ו משנה א

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

ברכות · פרק ו משנה א

פרק ה משנה ה

כיצד. אף על גב דתני לן תנא במתניתין, ברכות האכילה ושתיה וראיה ושמיעה ולא תני ברכת הריח, מ"מ ודאי דאף היא מתקנת קדמונים כשאר הברכות, דסברא הוא (לה,א) שלא יהנה אדם מהעולם הזה בלא ברכה, אלא דלא קתני אלא מה דאית ביה רבותא, כגון ברכת האילן חוץ מן היין ודארץ חוץ מן הפת, וכן מה דאית ביה פלוגתא כגון דירקות, וכן הני דלא ידיע כולי האי כגון דראיה, אבל בברכות הריח סגי במאי דתנן, והוא אומר על המוגמר, ומן הסתם ידוע שעל של העץ יברך עצי בשמים וכן כיוצא בזה מעין ברכותיו:

האילן וכו'. התחיל בשל אילן מפני שחשובה משל האדמה, שע"כ קי"ל (שו"ע ריא,ג) דבורא פרי העץ קודמת לבורא פרי האדמה. א"נ משום דבזה ליכא פלוגתא:

המוציא וכו'. בברייתא (לח,א) פליגי רבי נחמיה ורבנן, רבי נחמיה אומר מוציא ורבנן אמרו המוציא. ואמרינן בגמרא במוציא כולי עלמא

לא פליגי דאפיק משמע כי פליגי בהמוציא. ואף על גב דאורחיה דתנא דבפלוגתא לא מיירי תני המוציא לאשמועינן הלכתא וטעמא דרבנן דלא מודו לרבי נחמיה. אע"ג דמוציא נמי דאפיק משמע איתא בירושלמי דטעם שלא לערב מ' דהעולם עם מ' דמוציא, ומה שאומרים לחם מן לישנא דקרא נקט, תוס'. עיין בשו"ת מהר"ם מינצי סימן ע"ז:

ועל הירקות. הכא לא דייקינן דליתני ירק כדדייקינן בפרק קמא דר"ה מ"א (יב,א), משום דהתם דתני לנטיעה הו"ל למימר ולירק, אבל הכא דקדם פירות הארץ ופירות האילן אתי שפיר דתני ירקות. וניחא נמי למה שאמרו שם תוס' (ד"ה אחד) דאמאי לא דייקינן גבי שמיטין ויובלות, דשאני התם דהתחיל בלשון רבים, לשנים, דהיינו ללמד כשהגיע אחד בתשרי כבר הם שתי שנים למלך, ואגב שנים תני שמיטין ויובלות:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה