אור ברסלב
קול הרמז זרעים ברכות › פרק ג משנה ה

קול הרמז זרעים· רבי משה זכות

ברכות · פרק ג משנה ה

פרק ג משנה ד

ואם לאו יתכסה וכו'. לשון כסוי מורה שצריך שיהיו מים עכורים (כה,ב) דאין לבו רואה את הערוה. וגם רומז למ"ש בירושלמי (ה"ה) אם יכול לעכור ברגליו יעכור:

הרע"ב לא יפסיק וכו' - אלא יקצר וכו'. אפילו למאי דמפרש לקמן פ"ד מ"ג (כט,א) מעין שמונה עשרה, הביננו, הכא לא יפרש כן משום דלפעמים לא יזכור שהוא בעל קרי אלא באמצע התפלה ולא יוכל לכוין להתחיל במה דשייך לברכה שנזכר בה ואתי לאטרודי. ועיין מש"כ התי"ט לקמן בד"ה ואם לאו:

ד"ה עד שיטיל כו' - חסורי מחסרא וכו'. דכמה מיא רמי ואזיל (אי קאי אמקוה דרישא). גמרא (כה,ב). אבל בגמרא לא אמרינן חסורי מחסרא אלא ה"ק, וא"כ לאו חסרון ממש הוא, דה"ק ר"ל שיש אותו גירסא בכח דברי המשנה ובלי תוספת דברים. ונראה לי דלא מחסרינן לה משום דגם בלי הוספה יש לה הבנה, דודאי מים הרעים אי יטיל לתוכן מים לפי השעור הצריך לפי חשבון הנזכר במי רגלים ודאי דמותר להתכסות בהם ולקרות, אלא דלא אתי שפיר בענינא דמתניתין דמיירי בוותיק דבעי לגמור עם הנץ החמה, ובודאי דלית ליה זמנא לבטל מים הרעים, ומש"ה אמרינן בגמרא כמה מיא רמי ואזיל, פי' אין לו זמן לכך, וקאמר דבהאי עניינא לא מיירי בהטלת מים למקוה, אלא דיליף לן, למי רגלים אם יארע לו. א"נ נוכל לומר דמים הרעים כולל גם מי רגלים, ואם כן הטלת המים קאי על פרט אחד הנכלל בכללות שם מים הרעים:

ד"ה וכמה ירחק וכו' - שלא הטיל וכו'. וגם מצי קאי אמים הרעים. וכ"כ הטור וב"י סי' פ"ו. אלא דהר"ב אזיל לשיטתיה דחסרה מתני' חסרון ממש:

תוכן העניינים

קול הרמז זרעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה