אור ברסלב
קהלת משה ספר שמות › פרשת צו

קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה

ספר שמות · פרשת צו

פרשת ויקרא

צו את אהרן וגו' זאת תורת העולה הוא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר וגו'. עיין בנ"א. ונבאר עפ"י דרכו זאת היא השכינתא הכלולה בכ"ב אתוון דאורייתא כידוע ובהיות האדם מדבר ד"ת השכינה מדברת מתוך גרונו כמו שמצינו במשה רבינו ע"ה כי בכל אות מלובשת השכינה והעלתה הוא על ידי עסק התורה וז"א זאת תורת העולה שהשכינתא הקדושה עלייתה על ידי התורה שעולה למעלה. אבל הוא העולה על מוקדה אימתי הוא העולה תתעלה על ידי התורה לכ"א על מוקדה. כשלומד התורה בשלהובין בהתלהבות ובחיות ואז היא פרחת לעילא. אבל לא כשלומד בעצלות אזי גם התורה לא פרחת לעילא ואיך תתעלה השכינתא המלובשת בה. אבל כשהוא בדחילו ורחימו ופרחת לעילא מתעלית גם השכינה ואז גורם על המזבח כמו המזבח שמכפר כן תכפר עליו התורה. גם תגרום כל הלילה לכלול שני חלקי הלילה שאחד נקרא ליל והשני נקרא לילה יוכללו זה בזה להתמתק הדין ברחמים ויפעול כ"כ בתורתו עד הבקר. עד שיגרום הגאולה שנקרא בקר ויקרב הגאולה במהרה בימינו אמן:

א"י זאת תורת העולה וגו'. י"ל זאת הז' רומז על ז' ימי הבנין וא"ת רומז על כללות התורה בכ"ב אתוון מא' עד ת' שמתנהג הכל על ידי התורה. וכמו שאחכז"ל בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית כי אורייתא וקוב"ה אינון חד והכל הוא על ידי הצדיק ולכן גם הז' מזאת מורה גם כן על יום השבת שמא דקוב"ה המורה על הצדיק כדאיתא בזה"ק שקראו לרשב"י שבת. וזה זאת על ידי התורה והצדיק המרומזים בזאת תורת העולה יוכל לעלות למעלה לפעול כל טוב על ישראל אמן כי"ר והבן:

ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו. ופירש"י ז"ל מדו כמדתו. עיין בנו"א. ונראה לבאר כערכינו דתיבת בד מרמז על הבוב"ה כי בד הוא לשון יחוד. וע"ד הכ' ה' בדד ינחנו. ואיתא בספר תומר דבורה שחיבר הרה"ק מו"ה משה קורדאווארו זצלה"ה על הי"ג מדות. שזאת רשאי האדם לבקש מהבוב"ה שיגיע להדבק במדותיו ית"ש מה הוא רחום כו'. וזהו מאמה"כ ולבש הכהן. כהן הוא לשון עובד רמז לאדם הרוצה לגשת לעבודת הבוב"ה. וזהו ולבש הכהן מדו בד ר"ל המדות של הבוב"ה הנקרא בד כנ"ל וזהו שפירש"י ז"ל מדו כמדתו רמז לדברינו כמדתו של הקב"ה ומכנסי בד ילבש על בשרו. דהנה כתיב ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. ויש להסביר הלשון לב האבן דקאי על אותם האנשים שיש בהם גסות רוח ומתנשא בלבבו לאמר שהוא מפולפל וחריף וגדול בתורה יותר מכל אדם והוא במדריגה במעלות הצדיקים המשפיעים כי כבר פירשנו במקום אחר שמלת אבן נוטריקון א"ב וב"ן. ור"ל שמתנשאים בלבבם שעושים היחוד ומביאים גודל ההשפעה לעולם. וע"ז נאמר והסירותי לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בש"ר אותיות שב"ר ר"ל שיהי' לכם לב נשבר ונדכה כמ"ש לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. וזהו גם כו ומכנסי בד ילבש על בשרו ר"ל שאעפ"י שיש להם לב נשבר ונדכה אעפי"כ ומכנסי בד ר"ל יכנסוהו להבוב"ה שהוא בד דהיינו יחוד מלשון בדד כנ"ל והבן:

ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למהנה אל מקום טהור. כי הנה האדם צריך לקדש עצמו וללבוש לבושי קודש אהבה ויראה והתפארות עד שיקבל עליו מלכותא קדישא ע"י שימאס ברע בשבע ההפכים אהבות ויראות זרות כ"א יבחר בטוב בז' המדות אשר המה נגד ז' ימי השבת. יום א' נגד חסד כידוע וכן כל שארית הימים עד שבת מלכתא שאז נגמר הבגד. ובפרט קודם חג הפסח אשר לזה הועמדו מראש חודש אדר שלוחי החג פ' זכור לזכור בכל עת קדושת הבורא ולמחות זכר עמלק הוא היצה"ר לגרש ולבער הרע מקרבו. ואח"כ פ' פרה לטהר עצמו כידוע. ואח"כ פ' החודש לבוא להתחדשות המוחין עד בואו לשבת הגדול לגדלות עליון ובכל שבוע צריך לחדש לבושי קודש מחדש בהארה יתירה ממה שעבר וכל הלבושין שחלפו ועברו כאין נגד שהוא עושה עתה. כדמצינו באברהם אבינו ע"ה הגם דכתיב בי' ואברהם זקן בא בימים שבא בכל יומין דילי' כדאיתא בזה"ק מ"מ איתא במד"ר שביקש מלפני הש"י על הימים אשר חלפו ועברו למ"ד בן מ"ח שנים הכיר את בוראו וכן למ"ד בן ג' שנים הכיר את בוראו עד שהבטיח לו הקב"ה טל ילדותך יעו"ש והוא על כי לא נחשבו בעיניו עבודתו בימים אשר עברו לכלום וביקש רחמים עליהם וזה ופשט את בגדיו שיפשיט הלבושין שעשה עתה ולבש בגדים אחרים והימים הראשונים לא יפלו גם כן ויעלו אחת לאחת למצוא חשבון וכמש"ה שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים שמע לשון קיבוץ כמו וישמע שאול את העם שתקבץ עצמך בכל מדותך להיות בני בן למקום ואז וקח אמרי. אמרי מלשון האמרת והאמירך שהוא לשון תפארת והוא לבושא כי תפארת לבושא שתקח בך מדת תפארת ישראל ואל תדאג על הימים אשר חלפו כי וירבו לך שנות חיים שיתרבו כל שנותיך לבחי' חיים כי חיי"ם גימ' אהי"ה הוי"ה אהי"ה כי אהי' אתך להעלותך תמיד להויות עליון וחוזר ואהי' עמך. וזהו והוציא את הדשן וגו' מה שהי' עד עתה כמו אפר ודשן כמו פסולת והי' חוץ למחנה קדושה יזכה להוציאנו משם אל מקום טהור והבן:

א"י ופשט את בגדיו וגו'. ע"ד שאחז"ל א"ת בגדיו אלא בוגדיו. שצריך האדם להפשיט מעצמו את הבגידות שהי' בו מעודו עד היום ולעשות מהם לבושי קודשא לכבוד ולתפארת כל הבגידות שבגד אפילו מנעוריו וכנ"ל באברהם אבינו ע"ה. וכן שמעתי מאאמו"ר זצלה"ה שאמר לי האמן לי בני כי כל המחשבות שהי' לי מעת עמדי על דעתי תקנתי כולם. וזהו ופשט את בגדיו שיפשוט ממנו כל הבגידות ולבש בגדים שיעשה מהם בגדים ולבושי קודש ממה שהי' עד עתה בבחי' אחרים ואחוריים יהפכם להיות לבושין ובגדים. והוציא את הדשן וגו' דשן לשון דשן ושמן והוא ע"ד שאמר מחותני הה"ק מו"ה דוב בער זצלה"ה על הגמרא צדיקים דומים לפני השכינה כנר לפני האבוקה ופי' הוא ז"ל דאיתא בגמרא אבוקה אור לאחרי' ומיקטף קטיף כי אור השכינה בלתי אפשרי להיות מאיר תמיד כי א"א לסבול לכן מיקטף קטיף בהפסק בסוד אור ישר ואור חוזר דאיתא בספרים דר"ל אור ישר הוא המתעורר מאתנו ועי"ז האור חוזר מלעילא עלינו. וזהו והוציא את הדשן את השמנונית ר"ל הקדושה והטהרה אל מחוץ למחנה אפי' אל אותם שהם מחוץ למחנה שכינה להעלותם אל מקום טהור. דהנה קרא בעולה קמשתעי דעולה לגבוה סלקא ר"ל לגבו"ה שמגביה את האדם המקריב לגבוה לעילא לעילא על ידי שהוא כולה כליל. וכן ירמז הכ' והוציא את הדשן כנ"ל אל מקום טהור להיות סלקא לגבוה והבן מאד:

כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדורותיכם מאשי ה' כל אשר יגע בהם יקדש. יבואר עפ"י הכ' זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני דהנה יש צדיקים שמשפיעים על ידי מעשיהם הטובים בשכינה הקדושה והם בבחי' דוכרא. וזהו מאה"כ זכר דבר לעבדך. דבר מרמז להמלכות כנודע וזאת ביקש דוד המלך ע"ה הואיל ואני עבדך. אבקש ממך שאזכה לבוא למדריגה זו להשפיע במעשי הטובים בשכינת עוזך להיות בבחי' דוכרא וזהו זכ"ר דבר להשפיע בהמלכות ועי"ז יהיו נמתקים כל הדינים מעמך ישראל וזהו שגמר אומר על אשר יחלתני אש"ר אותיות רא"ש ר"ל עיקר היחול שלך הוא לבוא למדריגה זו לעלות למעלה ראש להשפיע בהמלכות ולהמתיק הדינין בשורשן. וזהו ג"כ פירוש כל זכר ר"ל אותן הצדיקים שהם בבחי' דוכרא לשון זכר כנ"ל שמשפיעים במעשיהם הטובים בהשכינה הקדושה. וזהו בבני אהרן (חסר חצי שורה) ועי"ז שהם במדרגת דכורא הם ממתיקים כל הדינין היוצאים משם אלהים ומתקנים במעשיהם הטובים שלא יהא ח"ו שום יניקה להחיצונים משם אלהים וכמו שראיתי בספר החדש מהרה"ק מו"ה שמשון זצלה"ה מאוסטרפאלא רמז בפ' בא שאמר פרעה קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם ב"י ב' פעמים גם גי' פ"ו מספר אלהי"ם ר"ל שהודה בפיו פרעה שהוא משלח את ישראל וגם בשם אלהי"ם לא יהי' לו שום יניקה ע"כ וזהו שפירש"י ז"ל על כל זכר כו' לרבות אפילו בעל מום אוכל בקדשים מו"ם בגימ' פ"ו מספר אלהי"ם. ר"ל שהם במדרגה זו להמתיק הדינים משם אלהים לבל יהי' יניקה לחיצונים ממנו. חק עולם לדורותיכם. ר"ל שבזה תעשו חקיקה לדורותיכם בעבדות הבוב"ה אעפ"י שמצינו בהיפך ברא מזכי אבא. זהו דווקא לענין הזכות שבזכות הבנים הטובים ייטב לאבא אבל לענין העבדות הוא להיפך כשהאבות מתקנים בעבודתם איזה מדה טובה בעבדות השם ית'. אזי בנקל לבניו אחריו לילך בדרכי הש"י עפ"י אותה המדה. הגם שאין האדם רשאי לסמוך על זכות אבותיו הקדושים בעבדות הבוב"ה. עכ"ז כשאדם בעצמו רוצה בלב שלם לעבוד השם ב"ה. בנקל יבוא לו העבדות כשהוא בן צדיקים. וזהו שגמר אומר מאשי ה' ר"ל כשהם במדריגת איש בחי' דוכרא כנ"ל אזי כל אשר יגע בהם יקדש. ר"ל שהם במדריגה כזו שכל מי שיגיע בהם להתקרב אליהם יקדש על ידם אמן כי"ר והבן:

וכל מנחת כהן כליל תהי' לא תאכל. יתבאר בהקדם לפרש מעין עוה"ב יום שבת מנוחה "יום "שבת "מנוחה ר"ת שמ"י כמ"ש זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור. זה שמי הוא שבת דאיהו שמא דשלים מכל סטרוי הוא לעולם לעלם כתיב מלשון העלם שעיקר בנינו בעולם העליון הנסתר ונעלם. וע"י השבת. וזה זכרי לדור דור ניתן ממנו בחי' דוכרא והשפעה בדירות דלמטה בעוה"ז ג"כ. ולכן מעין עוה"ב יום שבת מנוחה כי בו נבנה מעין עוה"ב להיות שוכן עה"ב עולם העליון בעולם התחתון וממנו נמשך להיות תמיד כן גם בימות החול וכמש"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. מקד"ש גימ' תמ"ד כדאיתא בהאר"י ז"ל שיעשו הכנה שתהי' הקדושה בתמידות אצלם ואז ושכנתי בתוכם. וזהו וכל מנחת כהן שכל עיקר הנייחא של הכהן הוא הצדיק העובד שנרמז גם במלת וכל כידוע הוא כליל תהי'. כליל גי' צדיק להיות נכלל בצדיק דלעילא תמיד תהי' בהוייתה תהא שבכל פעם תתחדש ההוי' באורות יתירות ושלום וכ"ט על הצדיק שלא יהי' לו מניעה וביטול לעבודתו ובזה יבוא התחדשות הוי' בהויות עליון. ולזה לא תאכל לא יוכל לאכול ולכלות ולמנוע הצדיק הזה מעבודתו התמה:

א"י וכל מנחת כהן וגו'. וכל הוא הש"י כי כל בשמים ובארץ מנחת כהן שהוא עיקר הנייחא של כהן הוא הצדיק שמונח בין דרועין דמלכא כליל תהי' יהי' כלול ומעורב עם הבוב"ה ע"ד דאיתא בזה"ק ישקני מנשיקות פיהו פיו לא נאמר אלא פיהו אותיות פי"ו ופי"ה שמעורבין שני הפיות דילי' ודילה לגודל האהבה העזה שביניהם כן הצדיק לא יופרד ויובדל מהבוב"ה. לא תאכל. ת"ל מתאכל הוא ת"ל כמו שדרשו רז"ל תלפיות תל שכל פיות פונים אליו ור"ל שהצדיק גם בצרכי הגשמיות מגלה אלהותו שגם בשלחן לעת האוכל וידבר אלי "זה "השלחן "אשר "לפני "יהו' ר"ת ז"ה אל"י ע"י וידבר אלי שמדבר ומנהיג ע"ע את הבוב"ה עי"ז זוכה זה השלחן אשר לפני ה' שעולה שלחנו לפני ה' זה אלי בסוד אור ישר ואור חוזר. וזה לא תאכל ל"א אותיות א"ל תאכל שאוכל לפני אל חי ונהנה מזיו השכינה:

א"י וכל מנחת כהן וגו'. כהן ירמז על הצדיק העובד כנ"ל שעושה בעבודתו בתורה ובתפלה נח"ר ונייחא להבוב"ה. כליל גי' צדיק. וכל מנחת כהן שכל הנחת של כהן העובד כליל תהי' יהא נכלל וכלול בהצדיק לא תאכל שלא תכלה מהקרן שמורה לעולם הבא:

א"י וכל מנחת כהן וגו' כנ"ל כי הצדיק בעבודתו עושה נזר וכתר לראש ממ"ה ונזר אלהיו על ראשו שנזר אלהיו הוא על ראשו ע"י ראשו הוא הצדיק. וזהו וכל מנחת כהן על ידי הנח"ר של הצדיק כליל תהי' ר"ל תהי' נזר וכליל תפארת בראש ממ"ה כי לא תאכל שאינו עושה להנאת עצמו כ"א למען אהבת שמו ית' וכמש"ה ולא אריח בריח ניחוחכם. ופירשנו הכ' לטובה ר"ל ולא היינו הבוב"ה שנק' לא שהוא אינו מושג והוא א"ם מבטיח כי אריח בריח ניחוחכם על שאתם בבחי' לא שאינכם עושים להנאתכם כ"א הכל צורך גבוה והבן מאד:

כל זכר בכהנים יאכל אותה קדש קדשים הוא. ולכאורה הפסוק בלתי מובן ורש"י ז"ל הרגיש בזה. והנראה עפ"י דרכנו דהנה לעיל מיני' כתיב במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת וגו' דלכאורה אפ"ל דעולה עדיפא מחטאת דכולה לגבוה סלקא אמנם שנינו שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו ד"ת כאלו אכלו משלחנו של מקום שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'. כי הנה עם קודש ב"י הם נותנים שפע ונחת בעולמות העליונים ועי"ז באור חוזר משיגין אור החכמה העליונה כמש"ה יהיב חכמה לחכימין למי שהשיג החכמה נותן לו חכמה. ולכן ג' שאכלו על שלחן א' ואמרו עליו ד"ת כמבואר אצלינו במ"א וע"י אכילתם בקדושה נותנים כח ותעצומות למעלה כאלו אכלו משלחנו של מקום דשלחן במקום מזבח שנאמר זה השלחן אשר לפני ה' ר"ל כי זה השלחן יוכל לפעול כמו המזבח אשר לפני ה' ואז נקראים בחי' דכר המשפיע. ולז"א במקום אשר תשחט העולה. תשחט לשון המשכה שבמקום אשר תמשיך העולה בשרשא דלעילא דכולה לגבוה סלקא שמה תשחט החטאת תמשיך ותעלה תענוג על ידי החטאת באכילתה בקדושה וטהרה. ואמר הכהן המחטא אותה וגו' ר"ל שכ"ז נעשה על ידי הכהן המחטא אותה כי יאכלנה בקדושה וטהרה. וז"א כל זכר בכהנים שהוא בבחי' דכר משפיע כנ"ל הוא יאכל אותה לעשות הזווג והיחוד כנ"ל. קדש קדשים הוא. קדש שמעלה אותה לקדש עליון. גם קדשים הוא שממשיך קדושה אל עוה"ז והבן:

והכהן המקריב וגו'. כנ"ל שהצדיק המקריב ומעלה את החוטא הוא ע"י שם ע"ב המרומז בר"ת "את "עלת "איש מלשון עב הענן. שהגם שיש ענן ומסך מבדיל בינו ובין המקום וסכותה בענן מעבור תפלתי מ"מ ע' שבשם ע"ב הוא החסד הפורץ גדר לעשות לי דרך לתפלתי. עור העולה וגו' עור הוא העור ומסך המבדיל העולה על ידו אשר הקריב ונותן תחלה חלק החוטא לכהן הוא הצדיק שנוטל חלקו וחלק חבירו והצדיק מחזירו אח"כ ואומר לו יהי' לו אשר לו ומסתפק בשלו ואינו רוצה משל אחרים וכדאי' בהאריז"ל בכוונת ושים חלקנו עמהם ובכוונת ישמח משה במתנת חלקו יעו"ש:

וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה וגו'. ונראה לבאר דהנה יש שני גווני צדיקים. יש שהם במדריגה גדולה כמו משה רבינו ע"ה ואהרן הכהן והם נקראים מנחה ע"ש שמונחים בין דרועין דמלכא. וזהו מנח"ה אותיות מנ"ח ה' כנ"ל שמונח בין דרועין דמלכא ולזה מרמז גם כן מונח מונח רביעי ר"ל מונח מונח שמונח בין דרועין דמלכא רביעי שהבוב"ה רובץ עליו ומשרה שכינתו עליו. וזהו וכל מנח"ה רומז למדרגת צדיקים גדולים כנ"ל. בלולה בשמן. שהם בלולים בחכמה העליונה כי שמן רמז לחכמה אמנם יש עוד סוג ב' שהם גם כן צדיקים. אבל אינם כ"כ במדריגה כמו צדיקים הנ"ל ועכ"ז הם תמימים ושלימים ממש במציאות לפני הבוב"ה. ולזה מרמז מלת וחרבה. ר"ל שהם חרבים ובטלים ממש במציאות. וזהו לכל בני אהרן שהם במדרגת בני אהרן המה הצדיקים הגדולים. ואמר הכ' תהי' איש כאחיו ר"ל עכ"פ יהי' איך שיהי' תראה שתהי' איש צדיק רק כאחיו. אחיו הוא לשון התחברות ר"ל שתהי' רק איש כאחיו. כפי התחברות שלך להבוב"ה. כמו זה תהי' איש במדריגת אי"ש ולא יותר מכדי ההתחברות. או י"ל תהי' איש כאחיו דהנה הבוב"ה הוא הטוב והמטיב ומשפיע תמיד גודל חסדיו להעולם ומי שהוא במדרגת הצדיק הוא גם כן משפיע לישראל כל הטובות. וזהו תהי' איש ר"ל במדרגת משפיע. כאחיו הוא הבוב"ה אמן כי"ר והבן:

זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי ה' ביום הקריב אותם לכהן לי. ידוע דהשכינה נקרא זאת ולהסביר הדבר נראה דנקרא בלשון נוקבא שכל הרוצה לקבל ע"ע מלכותו ית' היא מוכנת. וידוע כי המרכבה נישאת בי"ב דגלים וכן מרכבת השכינה ובני ישראל הם גם כן י"ב דגלים ג"פ י"ב הם ל"ו נגד ל"ו צדיקים דלא בציר עלמא מינייהו וזש"ה זא"ת במ"ק גימ' י"ב הוא מרכבת השכינה הוא משחת אהרן ומשחת בניו להיות מאשי ה' כמו המלאכים שנק' אשים אבל הנה יש אשר יקרבו אל המלוכה וח"ו יפלו ממדרגתם וצריכים הכנה וטרחה מחודשת לז"א שזאת משחת אהרן ובניו להיות גם המה ממלאכי ה' נשאו עול מרכבת מלכותו ית' עליהם כמו ביום הקריב אותם בראשית עבודתם כן יהי' תמיד בבחי' זו לכהן לה' תמיד לא יפלו ממדריגתם כ"א עלה יעלו תמיד אמן והבן:

תוכן העניינים

קהלת משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה