אור ברסלב
קהלת משה ספר שמות › פרשת יתרו

קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה

ספר שמות · פרשת יתרו

פרשת בשלח

ויאמר משה לחותנו כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים. נ"ל כי הנה יתרו שאלו מדוע אתה וגו' וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב. ונראה בכוונת שאלתו כי ידע שמשה א"צ לשמוע טענת הבע"ד ולא למשמע אזנו יוכיח כי מעצמו יודע ברוח קדשו את הזכאי ואת החייב לומר איש פלוני אתה זכאי כו' ולית דין צריך בשש ומדוע נצב עליך העם מבוקר עד ערב ברגע כמימרא תוכל לומר מבלי שמוע דברי ריבותם לזכות את הזכאי כו' וכאשר באמת אמר משרע"ה בעצמו אח"כ כי יהי' להם דבר בא אלי ולא אמר באים אלי להורות נתן שהדבר בעצמו בא אליו ויודע טענתם טרם בוא אליו האנשים אשר להם הריב וכאשר מצינו בשלמה המלך ע"ה ובודאי לא נגרע דבר זה ממרע"ה. מול זה השיבו מרע"ה לא כמו שאתה סובר שכוונת ישראל בבואם אלי הוא למשפט לבדו. לא כן הוא כ"א כי יבא אלי העם לדרוש אלהים לחקור את האלהות כי אלהים נצב בעדת אל שכל מה שנצב בבחי' אלהים יבואו לדרוש ולחקור אותו עד"ת אותיות דע"ת לשון התחברות לחבר האלהים ולהמתיקו בחסד אל. בפיהם יאמרו המשפט אבל לבם נכון עמם לעלות מעלה מעלה לשורש עליון. וזהו כי יבא אלי אל"י אותיות "אשר "לפני "יהו' שיוכלו להתנהג בדרכי האבות מבלי צורך סעד כמאה"כ אשר התהלכו אבותי לפניו לא כמ"ש בנח את האלהים התהלך נח וע"ש בפירש"י ז"ל ועי"ז לדרוש אלהים ידרשו ויחקרו כל בחי' אלהים ודינין להפכו לרחמים אמן:

ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר. נ"ל לקראת האלהים להיות לנוכח ובהתנגדות להדינים לבטל מהם כל הדינים ולכן ויוצא משה הוא הדעת עליון שממליץ ומלמד תמיד זכות על ישראל הגם אם אינם ח"ו כדאי ממליץ טוב עבורם שראויים לבטל מהם כל הדינים כי הלא את העם מי קיבל את התורה הכלולה בכ"ב אתוון מן א' עד ת' אלא העם ובשבילם נברא העולם כדבחז"ל עם הארץ שבגינם נברא הארץ כן כאן מרמז את העם א"ת הוא התורה כנ"ל העם עם שבגינם נברא הארץ ועי"ז הם לקראת האלהים לבטל הדינים וכנ"ל ויתיצבו בתחתית ההר. תחת ההוי"ה שנק' הר כמבואר אצלינו כ"פ והבן:

א"י ויוצא משה וגו'. שהדעת העליון המכונה בשם משה הוציא אותם על כי את העם שהשכינה הקדושה הנק' א"ת הוא עם העם תמיד ובכל צרתם לו צר כביכול ולזה הוציאם שיוכלו להיות לקראת האלהים להפכו ולהמתיקו ויתיצבו בתחתית ההר שעשה להם יציבה והעמדה וקיום לדורות להיות בתחתית ההר הה"ר גי' יר"א ע"ה רמז על היראה לא באהבה ויראה חיצונית בתחתית לשון חתת ופחד ויראה והבן:

ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול. יבואר כי הנה הגם ששופר מורה על דין וכמאה"כ היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו מ"מ הפנימות מן שופר הוא רחמים כי המילוי מן שפ"ר הוא כ"ה שי"ן פ"א רי"ש גי' אהי"ה דזמין אנא לאתגליא כי כל הדינים יתגלו ע"י רב טוב הצפון וזהו ויה"י גי' א"ל רמז על חסד אל שניתן לנו שנזכה אל קול השופר הוא הפנימות של השופר הם הרחמים ועי"ז הולך וחזק מאוד מאד אותיות אדם יוכל האדם להיות הולך ומתחזק לבל יפיל ממדריגתו. משה ידבר וגו' כי הנה ישראל אמרו רצוננו לראות את מלכנו אינו דומה השומע מפי הרב לשומע מפי התלמוד ובאמת שתים זו שמענו ושאר הדברות מפי מסה העיד הכ' כי משה אמרם ולא הי' הפרש משנים הראשונים האמורים מפי הש"י כי השכינה מדברת מתוך גרונו והש"י בעצמו המדבר ומשמיע לעמו דברות קדשו מפי משה. וזהו משה ידבר באמת כי משה הוא המדבר אבל רק שפתיו נעות וקולו לא ישמע כי אם האלהים יעננו בקול שהאלהים ענה מפיו בקול דברו:

א"י והאלהים יעננו בקול. כי הנה כתוב למעלה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם. ר"ל שאבוא אליך בלבושים ושמות וכנויים למען יוכל גם העם לשמוע ולסבול. לזה אמר והאלהים הנם שהי' בבחי' ושמות אלהים בעבור העם. אבל מ"מ יעננו בקול היתה בהנהגה והעני' בקול ע"י הפנימיות הוא הוי"ה והבן, או משה ידבר וגו' ע"פ המבואר אצלינו בהגדת פסח אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני ודרש רבא אימתי אני אהובה כשישמע את קולי כו' ביארנו ר"ל כשישמע את הפנימות של תחנוני שהכל צורך גבוה לא למעני כ"א העיקר לתקן בעולמות העליונים וכמבואר אצלינו במ"א דברי פה קדוש ישראל אאמו"ר הה"ק זצלה"ה כרום זלות לבני אדם דברים העומדים ברומו של עולם ובנ"א מזלזלין בהם יעי"ש בארוכה. וזה משה ידבר הצדיק מדבר דברי תפלתו בפשטיות על בני חיי ומזוני ופנימות כוונתו לתקן למעלה והבטיח כי והאלהים יעננו בקול גם הפנימות שמתוקן למעלה ולמטה בכל טוב אמן:

וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה. תחלה למקראי קודש אלו נבאר הכ' בחודש השלישי לצאת בנ"י מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני. כי התורה משולשת כדבחז"ל תנ"ך מקרא משנה אגדה הלכות ואגדות מדרש וצריך ללמוד לשמה בדחילו ורחימו ולחדש בכ"פ חידושין דאורייתא להעלותם למעלה. כי בלא דו"ר לא פרחת לעילא כדאי' בזוה"ק וזהו בחודש השלישי בחידושין של התורה המשולשת כנ"ל אשר הוא לצאת ב"י מארץ מצרים ע"י צאתם מכל המצרים ותאוות עוה"ז ביום הזה כיום הזה ממש שפסקה זוהמתן כן כשמצרף ומברר א"ע מכל סיג להיות נפסק זוהמתו וע"י בחי' זו באו מדבר להיות כמדבר שמם ממש בטל במציאות מפחד ה' ומהדר גאונו ועי"ז סיני גורמים ומביאים שנאה על אוה"ע. והנה עלי' זו מעולם לעולם אצילות בריאה יצירה עשי' ואמר הרה"ק אאמו"ר זצלה"ה עשי"ה גי' שכינ"ה הרמז שגם בעולם העשי' צריך להמשיך שם השכינה ומלכותו בכל משלה. וז"א וירד ה' שלא תחשוב בלבבך כי זה ירידה כביכול לו ית' להמשיכו לעולם העשי' כי עי"ז אל הר נתעלה למעלה למעלה. ובזה סיני מביא שנאה על אוה"ע כנ"ל. או וירד ה' וגו' דידוע דלזה נתנה תורה על הר סיני ובו בחר על שהוא נמוך מכל ההרים להורות לכל הקרב אל התורה להתנהג במדת הענוה. וזהו וירד ה' שהקב"ה כביכול מצמצם עצמו אל הר סיני למי שהוא עניו בבחי' סיני ואת דכא אשכון ובזה וירד ה' וגו' וירד לשון רידוי וממשלה לאיש כזה נותן לו הש"י רידוי וממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו ויגזר אומר ויקם. ויקרא ה' למשה בלשון חבה כי חבה יתירה נודעת לו. אל ראש ההר. רא"ש הם ג' צירופי אלהי"ם במילוי ופשוט וריבוע. ור"ל שבידו להמתיק את רא"ש הם אלהים כנ"ל בבחי' הה"ר היינו בהויה וברחמים אמן והבן:

א"י ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה. דהכלל כל מה שהאדם עובד או מתפלל צריך לידע נאמנה כי לא ידו עשתה זאת כ"א ה' הנותו לו כח לעשות חיל. והוא הנותן לו שכל ובינה לבחור בטוב ולמאוס ברע. והנה יש כמה פעמים אשר היצר מתעה לב האדם בהסיתו לאדם ומראה כי עשה יעשה בזה מצוה וצריך להתחכם עליו ובתחבולות לעשות עמו מלחמה לבל שמוע אליו להיות מלקט ולעשות מה שהוא באמת מצוה לתכלית ולראות את הנולד מכל מעשהו. וזהו "אל "ראש "ההר ר"ת אר"ה מלשון האורה בתאנים שבמשנה שהוא לשון לקיטה שעי"ז קוראו אל ראש ההר ומעלהו לעולם המליון ע"י שמסתכל ומפלס מעל רגליו אם יכונו לנוכח ה' דרכיו ואורה ומלקט משופרי שופרי ועי"ז ויעל משה יש עלי' כביכול לדעת עליון ע"י שמתפאר בפני כל צבא מרום ראו ברי' שבראתי בעולמי האיך הוא מדקדק במעשיו והשם יזכנו להיות מהעובדים אותו באמת אמן:

תוכן העניינים

קהלת משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה