קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה
ספר שמות · פרשת בחקותי
אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. ידוע דהמצות נק' חוקים וגם שמים וארץ נק' גם כן חוקים עדשה"כ אם לא בריתי וגו' חקות שמים וארץ לא שמתי. והצדיק הוא בורא גם כן בתורתו ובתפלתו עולמות חדשים כמאה"כ השמים החדשים והארץ החדשה וגו' וכידוע מספרים וכדבנ"א שלזה הצדיק מבטל הדינים כי ע"י תורתו ותפלתו עושה עולמות חדשים ושם לא נגזר הדין ההוא ע"ש. ונוכל לרמז שזה התחנן אדונינו דוד נעים זמירות ישראל חסדך ה' מלאה הארץ חקיך למדני הרצון ידעתי כי חסדך מלאה הארץ כי כל תוכל למלאות פני תבל תנומה מחסדך. אמנם שאלתי ובקשתי חקיך למדני למד אותי ג"כ שאוכל לעשות חקיך היינו חקות שמים החדשים והארץ החדשה על ידי תורתי ותפלתי שאוכל להמשיך החסדים על ידיהם וז"א אם בחקותי תלכו ולא בחקי תלכו שהי' מורה גם כן על לשון רבים. אמנם מורה על כפל אחר היינו החקים דלתתא וע"י יבנו חקים דלעילא כנ"ל. ואמר תלכו עדש"ה והתהלכתי בתוככם ופי' רש"י ז"ל אטייל עמכם בג"ע. ולאו דווקא בג"ע לאחר סילוקו מעוה"ז אלא כי גם בעמדו בחיים חיותו בהיותו יושב ולומד או מתפלל ומפשיט עצמו מכל וכל בעוה"ז ומתבודד בשכלו יוכל לטייל בג"ע בחיים חיותו. וזה הוא עיקר הלימוד אשר צונו יוצרינו ובלא"ה א"א לברוא למעלה עולמות כי איך יפעול שם דבר מה והוא איננו שם. לא כן בעלותו בתורתו ותפלתו למעלה יוכל לברוא שם עולמות חדשים ע"י התורה וזה אם בחקותי תלכו שעל ידי החקות תלכו למעלה וכנ"ל ובזה ואת מצותי תשמרו. מצוה לשון צוותא וחיבור כי עי"ז תהיו דבוקים למעלה ותהיו נשמרים מבלי הפסק משם. ואז תזכו ועשיתם אותם תוכלו לעשות עולמות חדשים ועי"ז ונתתי גשמיכם בעתם. גשמיכם מורה על כל מיני השפעות אתן בעתם דא עתו דצדיק על ידי העתות אשר נקבעו הצדיקים כן אסכים עמהם. וזה שפירש"י ז"ל כגון בלילי שבתות דידוע כי שבת מיני' מתברכין כל שתא יומין והצדיקים עושים גם שבתות דחול ומינייהו יזונו כולם. ונתנה הארץ יבולה ע"ד שפי' רז"ל עם הארץ עם שבגינם נברא הארץ וכן כאן ונתנה הארץ בה' הידועה ר"ל אותם שבגינם נברא הארץ בזכותם תתן יבולה. ועץ השדה יתן פריו. כי האדם עץ השדה כמו השדה שצריכה חרישה וזריעה וגשם וחום אז תגדל. כן האדם צריך לעשות כל הכנות אל עבודתו ולהתלהב לבו ברשפי להבת שלהבת יה ואז נכון לבו בטוח בעבודתו ית'. וז"א ועץ השדה עץ לשון עצה היעוצה מי שמשית עצות בנפשו להיות בבחי' השדה כנ"ל להגיע לחקל תפוחין קדישין יזכה כי יתן פריו של הבוב"ה מה שביד הש"י ליתן יוכל הוא להשפיע והבן מאד:
א"י אם בחקותי תלכו וגו'. ויל"ד דהול"ל אם בחקי תלכו מה בחקותי לשון רבים ונ"ל ע"ד שיסדו לנו בנוסח הברכה וחק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש. ורמזו בזה ע"ד דאיתא בס"ק כי ע"י שמירת הברית הק' שנק' חק כידוע בשמור האדם אותו מלהוציא השפעתו כ"א במקום המותר לו וצריך לו גורם שמירת השפע עליון שלא תצא החוצה לאיש זר ח"ו כ"א אלינו עם סגולתו תלך השפע ועד פה תבוא ועולם העליון נק' גם כן חק ושמירת הברית ידוע תולה בשמירת ברית הלשון לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה כשאין האדם משנה מוצא פיו ושפתיו שלא לדבר לה"ר ורכילות וניבול פה כ"א דיבורו בקדושה בתורה ותפלה אינו מחלל ברית המעור כי ברית הלשון וברית המעור מכוונים זה כנגד זה כמבואר בס' ומובא אצלינו במ"א באריכות וזהו וחק בשארו שם שהש"י שם ועשה את החק השפע עליונה בשארו היינו בישראל דווקא שהם שארו הקרוב אליו על ידי כי וצאצאיו חתם באות ברית קודש ע"י שחתם צאצאיו את ישראל באות ברית קדש ובשמירת הברית קדש בקדושה ובטהרה הושם החק השפע עליונה בשארו דייקא ולא תלך החוצה ח"ו. וזפ"ה אם בחקתי תלכו כשתלכו עם החקות הנ"ל לשמור ברית המעור וברית הלשון ועי"ז עם החק והשפע עליונה כנ"ל אז ואת מצותי תשמרו מצותי רמז על הצוותא יחוד ושפע עליון תשמרו את השפע שלא תלך כ"א אליכם. ועוד זאת תוכלו לפעול ועשיתם אותם אותם אותיות את מ"ו. מ"ו הוא מילוי ע"ב גי' חסד שלא מיבעיא כשתרד השפע תוכל לשמור אותה אליכם דייקא אלא כי גם ועשיתם אותם שתוכלו לעשות ולתקן למלאות מ"ו להיות מלא חסד להמתיק הדינים ולהפכם לרחמים ולהשפיע כל טוב אמן:
א"י אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. ודקדקו המפרשים על לשון הליכה דכתיב בחקים. והול"ל אם את חקותי תשמרו כמ"ש אצל המצות. והנראה לערכנו בהקדם לפרש הכ' גדול ה' ומהולל מאוד. פי' אע"פ שגדול ה' בכל העולמות העליונים עד א"ס ואין חקר לגדולתו אעפי"כ ומהולל מאד עיקר שבחו ותהלותיו מהעוה"ז מה שמשבחים אותו דרי מטה היינו ב"א הקרוצים מחומר. וזהו ומהולל מאד אותיות אדם. וזהו ג"כ וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ר"ל ג"כ כנ"ל. וירא אלהים את כל אשר עשה פירוש הנשמות החצובות מתחת כסא כבודו ית'. והנה טוב ר"ל שהם מאירים מאד ע"ד וירא אלהים את האור כי טוב מלשון בהטיבו את הנרות אעפי"כ שלח הנשמה הקדושה למטה לזה העולם להשיג תכלית ושלימות העבודה. מפני שקודם רדתה לזה העולם לגוף החומר אין לה שום הנאה ושכר מעבודתה. אע"פ שהיא מאירה היטב. וזהו והנה טוב קודם רדתה וכנ"ל. אעפי"כ מאד תקנה שלימות הטוב עד למאד רק בזה העולם וגם תיבת מא"ד אותיות אד"ם ר"ל עיקר השלימות יבוא לה ע"י רדתה לזה העולם בגוף האדם הקרוץ מחומר המונעה מעבודתו ית"ש ואעפי"כ היא מתחזקת ועובדת בכל כחה להבוב"ה. עי"ז בא לה עיקר השלימות. וזה ג"כ מאמר הכ' כאן אם בחקותי תלכו. וכבר כתבנו במקום אחר דחקים. רומזים לעולמות העליונים עדה"כ חק נתן ולא יעבור. וגם חק הוא לישנא דמזוני כנודע דהיינו שמעולמות העליונים באים כל השפעות טובות מבני חיי ומזוני. וזהו אם בחקותי תלכו. ר"ל כשתרצו לילך בעולמו' העליונים ממדריגה למדריגה ומעולם לעולם מוכרחים אתם לשמור כל מצותיו. וזהו ואת מצותי תשמרו ע"ז תקנה לה הנשמה השכר הטוב הגנוז לה לעוה"ב מדה במדה לפי מעשיו הטובים. וגמר אומר ועשיתם אותם ר"ל אף עפ"י שהבוב"ה נתן לנו מצותיו הנעימים והוא עשה אותם אעפי"כ ע"י שאתם תשמרו אותם יהא נחשב לכם כאלו אתם עשיתם את המנות מעצמיכם ואתם בראתם אותם. אמן כי"ר והבן:
ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועין השדה יתן פריו יתבאר ע"ד דאיתא בהאריז"ל גש"ם גי' שבי"ל עה"כ יעו"ש כי הנה דרך נק' הדרך הכבושה ודרוכה לכל עובר ושב ואין מקום לתעות. לא כן השביל שאין רבים מצויים בו ויש בו מקים לתעות מדרך השכל. והבטיח הכתוב ונתתי גשמיכם היינו השבילים שלכם אתן ג"כ בעתם שיהיו מכוונים ומיושרים אל העת היא השכינתא קדישא שנק' עת כנודע. גם ונתנה הארץ יבולה שגם מן הארציות תתן יבולה להוביל שי למורא להעלות נח"ר למלך נורא ית"ש. ה"ץ מן הארץ ע"ה גי' צ"ו יחוד א"ל אדנ"י שם נתן כח בארץ לסבול את העושים היחודים כמרומז בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ שברא הדברים השמיימים אנשי לבב צדיקים המייחדים שמו ית' גם ואת הארץ שנתן בהארץ לסבול אותם ולהעלות גם פשוטי העם ועי"ז ועץ השדה יתן פריו גם אותם שהם כמו עץ יתנו פרי ונח"ר לפניו ית' אמן:
א"י ונתתי גשמיכם וגו'. ג"ם מן גש"ם גי' חל"ה כידוע חל"ה אותיו' ח"ל ה' שתחול ותתחבר ה' תתאה ביה"ו ויהי' ה' אחד ושמו אחד ויחיש ביאת משיחנו שאז יהי' השם שלם. והנה ידוע מאמחז"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה ואמר הבוב"ה ונתתי גשמיכם ע"י יחוד שם כבוד מלכותו באות ג"ם כנ"ל לייחד ולהעלות ה' תתאה כאמור אתן להיות קץ הגאולה בעתם בעת שיעשו ישראל וזהו ביאת אחישנה. ונתנה הארץ יבולה שגם מן הארץ יוסיפו תת כח להיות יובילו שי למורא למלך המשיח וכדבדחז"ל. גם ועץ השדה יתן פריו השד"ה גי' שד"י המורה על הרחמים וכמו שרמזו התוספות ביבמות שרחמי שדי מרובים. יתן פריו ברחמים וחסדיו הגדולים עלינו ועכ"י אמן והבן:
ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקמתי את בריתי אתכם. ופניתי הוא לשון פנים על כי עם הפנים יוכל לפנות עצמו לכל צד שירצה כי עיקר הפנים שפנה כביכול עצמו ברצונו הפשוט לבריאת העולם הי' בשביל ישראל ובעבורם ועל ידם נק' בשם (אלהי ישראל). וזהו ופניתי אליכם שכל פניותו הוא אליכם ובשבילכם ולזה והפריתי אתכם ופירש"י ז"ל בפרי' ורבי' הוא כמשמעו גם שיפרו וירבו במצות ומע"ט שיוכל לעשותם בגדלות המוחין והשכליות והרביתי אתכם ופירש"י ז"ל בקומה זקופה הרמז שכל הניצוצות הנפילין תוכלו לזקוף אותם עש"ה ה' זוקף כפופים הוא ג"כ כנ"ל והקמותי את בריתי אתכם הקמת הברית תהי' אתכם וע"י. והנה קחשיב ואזיל ד' גווני נגד ד' עולמות אבי"ע. ופניתי אליכם מאצילות קדשו הנעלם מכל רעיון אאציל ואפנה כביכול אליכם להטיב לכם. והפריתי אתכם היינו כביכול בהשתלשלות לעולם הבריאה כפירש"י ז"ל והפריתי בפרי' ורבי' אשר מזה נעשה בריאה מחודשת והרביתי אתכם בעולם היצירה בהעלאת הניצוצין הנפילין לצרור אותם בצרור החיים. והקמותי את בריתי אתכם ירמז על עולם העשי' הגם שהוא עולם התחתון מ"מ הברית היא התורה עיקר הקמותו הוא בעוה"ז וכאשר ביארנו לעיל. ואני אקים בריתי אתכם לבל יהא לכם שום מונע בעסק התורה אמן והבן מאד:
א"י ופניתי אליכם וגו'. ופניתי הוא מלשון פנים שאתן לכם פנים יפות פנים קדושים וטהורים ואעפי"כ אינו זז ממשמעות פני' והטי' כי כשהאדם חוטא ח"ו אין לו פנים לשאת ראש ולהפוך פניו אליו ית' לעמוד לפניו פנים בפנים. או דידוע כי הרחמים קרויים פנים לא כן ח"ו מדה"ד. ואומר הכ' ופניתי שהפנים שלי היינו מדה"ר אתן אליכם ובידכם שתוכלו להמשיך הרחמים ותוכלו לעמוד לפני בקומה זקופה ולא תלכו שחוח. והפריתי אתכם. ופירש"י ז"ל בפרי' ורבי'. דידוע כי בי"ה ה' צור עולמים. עולם העליון נברא בי"ה ועולם הזה בו"ה וצריך האדם לייחד ולחבר עלמא תתאה בעילאה לחבר י"ה בו"ה ביחודא שלים. וזה רומז רש"י ז"ל בצחות לשונו בפרי' ורבי' ר"ל בפר י"ה שתעשו פרי למעלה בי"ה ורביה שיתרבה ויתגדל השם ויתחבר ו"ה בי"ה. והרביתי אתכם ופירש"י ז"ל בקומה זקופה שאתן רביי גם בהגוף שלכם שתהא קומה שלימה שגם הוא צורך הנשמה להתחזק בעבודתו ית' והקמותי את בריתי השפעתי יהי' אתכם כאשר תאמרו גם ברי"ת אותיות תבי"ר ע"ד שמובא אצלינו בשם מחותני הה"ק מו"ה אברהם בן הה"ק מו"ה דובער זצלה"ה ע"פ וירד ה' על הר סיני הטעם בוירד ה' הוא דרגא תביר ע"ד אוז"ל נחות דרגא ונסיב איתתא כן צמצם כביכול עצמו לאהבתינו וירד על הר סיני עיין במ"א באריכות. כן צריך האדם לשבר לבו וכל גופו אליו ית' וברי"ת ע"ה גי' תרי"ג שכ"ז תוכלו לפעול ע"י קיום תרי"ג פיקודין. ופירש"י ז"ל לא כברית הראשונה אלא ברית חדשה. רמז בזה שהגם שמקיים התרי"ג פיקודין ועוסק בתורה ועבודה יעבוד בכל יום בבחי' מחודשת וכל אשר עבד עד הנה יהא נחשב בעיניו כאלו לא עבד עדיין כלום. וכמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה ואברהם זקן בא בימים שבא עם כל ימיו שבכל יום הוסיף באהבה ויראה קדושה וטהרה מחודשת מיום שלפניו וכמו שהאדם בכל יום הוא הולך וגדל מקטנותו אמנם אינו ניכר עד אחר עבור זמן מרובה ניכר מה שנתגדל מעט מעט. כן צריך להתגדל תמיד בעבודתו ית' מידי יום ביומו וזהו והקימותי את בריתי אתכם ר"ל אתכם ממש כמו שאתם גדלים כן יהא לבושיכם גדלים עמהם הלבושי קודש בקיום הברית הם התרי"ג פיקודין וכאמור:
והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם. ופירש"י ז"ל אטייל עמכם בג"ע. וכבר מבואר אצלינו הענין היטב ונוסיף עוד כי יאמר הכתוב מאין תמצא כזאת אשר הגוף מחומר הוצק יסודו יטייל עמו ית' בג"ע לז"א והייתי לכם לאלהים שגם לכם שהוא הגוף כנודע אהי' עמו שיהא כלול באלהים בחלק האלהות שבו היא הנשמה שהיא חלק אלהי ממעל לא יהי' חציו לה' וחציו לכם כ"א כולו לגבוה סלקא וגם החומר יזדכך לשוב לאלהות. ואתם תהיו לי לעם. את"ם אותיות אמ"ת דכ"ז גורם האמיתות לילך באמת ואז תהיו לי לעם שגם העם יהי' לי כמו שבארנו במ"ת כתיב ויקרא משה לזקני העם וגו' ויגד משה וגו' אשר כל המפרשים דקדקו מהו שוב ויגד משה ע"ש. ובארנו דמשה נתיירא להגיד דבריו מיד אל העם אולי ימאנו ויפסיקוהו מדביקותו לכן קרא לזקני העם זה שקנה חכמה חכמי ישראל וכראותם זה צעקו כולם יחדיו אשר דבר ה' נעשה ואמר הש"י למשה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם ר"ל בצמצום כדי שיוכל גם העם לקבל ולז' ויגד משה הגדה ודבר חכמ' והמשכה גם את העם אל ה' ית' לשמוע מפיו ממש יעו"ש בארוכה במקומו ותמצא נחת. וזה אומרו כאן שגם אותם שהם בבחי' לעם יהיו ג"כ לי והבן:
א"י והתהלכתי בתוככם. ואחכמז"ל אטייל עמכם בג"ע וכו'. נראה לפרש עפ"י פי' הכ' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. ר"ל ונהר הוא לשון אור ובהירות שאור ובהירות יוצא מעדן ר"ל מההתקשרות כי עדן הוא לשון התקשרות כמו עידון בשר. ר"ל שההארה ובהירות גדול יוצא מהתקשרות הצדיק בהבוב"ה. להשקות את הגן כלומר להשקות ולסייע אפילו לאותן אנשים שהם בבחינת גן שהוא מדריגה קטנה מלשון גנות. גם המה יוזכו ע"י לזה. וגם גן רמז לגן סדרים שבתורה. ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים רמז ג"כ לשם הוי"ה ב"ה בד' אותיותיו. וזהו גם כן שרמזו לנו חכמז"ל כאן אטייל עמכם בג"ע רמז כנ"ל:
ושכנתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם. יבואר בהקדם מה שפירש אאמו"ר זצלה"ה הפסוק ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה דבשעת מתן תורה הגביל עצמו הבוב"ה כביכול וצמצם עצמו לבוא לבחי' סוף וגבול הוציא את העם ג"כ מן המחנה כלומר מבחי' סוף וגבול לבוא לאין סוף ולהתדבק בהבוב"ה עכ"ד ודפח"ח. וזהו ג"כ מאמה"כ כאן ושכנתי בתוככם והייתי לכם לאלהים. ר"ל אבוא בצמצום כביכול להיות אלהיכם ולשכון בתוככם ולהיות לכם לאלהים ככה גם אתם תצאו מבחי' סוף וגבול ותתעלו לבוא בבחי' א"ס ולהתדבק בו. וזהו ואתם תהיו לי לעם. וגם תיבת ל"י גי' מ' רמז למדת מלכות ר"ל כנ"ל שתראו לבוא לבחי' א"ס ולהתדבק במדת מלכות אמן כן יהי רצון והבן:
ונתתי פני בכם ונגפתם לפני אויביכם ורדו בכם שונאיכם ונסתם ואין רודף אתכם. יש לפרש הכ' לטובה. ונתתי פני בכם פי' פנייתי שאפנה רק אליכם להטיב לכם. גם ונגפתם לפני אויביכם פי' כשיהי' חלילה קצת נגיפה ר"ל בעולם יהי' רק לפני אויביכם ולא יגע אליכם. ורדו בכם שונאיכם. דהנה מצינו בדחכז"ל שלכך נקראת ירושלים ארץ צבי צבאות גוים שכל מלכי האומות מתאוים להיות להם בית דירה בירושלים וכל מלכות שאין לה טרקלין בירושלים אינה חשובה לכלום. ונסתם ר"ל שתתנשאו למעלה מעלה מלשון הרימו נס. ואין רודף אתכם כי מצינו בזוה"ק בבלעם הרשע שהיה פורח באויר וצלי' משבט דן הי' פורח אחריו. כיון דחמא לי ההוא רשע עבר אורחא אחרא באוירא בקע חמש אוירין בההוא אורח ואסתלק ואתכסי מיני' מעינא. כדין אסתכן צלי' בההוא שעתא והוי בצערא דלא הוי ידע מה למיעבד כו' לזה אמר הכתוב ואין רודף אתכם שלא יוכל שום אויב ושונא לרדוף אתכם והבן. אמן כי"ר:
בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ. יפורש עפ"י מאז"ל שנו חכמים בלשון המשנה שנ"ו גי' ספיר"ה ע"ה ספירה לשון הארה ור"ל שהחכמים צריכים לשנות וללמוד בלשון המשנה כמו שלמדו חכמי המשנה בגודל הארה וקדושה כן צריכים אתם ללמוד. והנה ידוע מאמר הזוה"ק כי מיום השבת מתברכין כולהו שתא יומין ומקדושת השבת ניתן חיות בכל ששת ימי המעשה וכמש"ה ויכלו השמים והארץ וגו' ויכלו לשון תאוה כמו כלתה נפשי כדאיתא בספרים ור"ל שביום השבת ניתן כח ותאוה וחיות בכל הדצח"ם ובכל הנבראים להוציא פרי וכ"ז מקדושת השבת וכן כל יום שואב מקדושת השבת ולז"א היום יום א' בשבת שני בשבת וכן כולם כידוע. וזהו ויכל אלהים ביום השביעי אלהים גי' הטבע כי גם כל הדברים הטבעיים אין להם כח וקיום בלי כח אלהי המחי' אותם וזה נגמר ונשתכלל ביום השביעי וזהו בשנת היינו בספירת והארת היובל העליון כדי להגיע להארת עולם העליון כמו שכתבנו שנו חכמים וכו' שעי"ז עוסק בתורה ב בעוה"ז ומעורר הארה מעולם העליון שנק' יובלא כמו השבת כן השמיטות והיובל שאחריהם. ולהגיע לזה ישוב השדה. האדם שנק' השדה כמו השדה שמגדלת כל מיני צמחים ותבואות כן האדם יוכל לגדל כל המדות השבע. והאדם בשנותו את טעמו לזכות ליובל העליון אזי ישוב פעם אחר פעם ישוב ויחזור וישוב בתשובה. ונתן עצה להתעוררת התשובה אחת הוא לאשר קנהו מאתו כי הוא נק' קנין ממלך מ"ה הקב"ה מישראל שנקנים בעשרה קנינים כדאי' במד"ר על כי רצה להשרות ביניהם שכינתו יתברך דלית שכינתא שריא בפחות מעשרה. ולזה בעשרה מאמרות נברא העולם לפרוע מן הרשעים שגורמים סילוק השכינה. וזהו איבוד העולם שנברא בעשרה להשראת השכינה ולהנתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם שגורמים השראת השכינה. וזהו קיום העולם שעיקר הבריאה לזאת היתה ובשום אל לבו הדברים האלה בוודאי יתעורר מעצמו לשוב בתשובה כמו הבן הישר הולך לומד והולך בדרך טובים לעשות נח"ר לאביו וכן תמיד ישים אל לבו לאשר קנהו מאתו כי הלא הוא אביך קנך וקנינך מאתו וכל מעשיך גם כן מאתו כי הבא לטהר מסייעין לו והשנית הוא לאשר לו אחוזת הארץ כי הוא מאחיז ומחבר את הארץ כי כל בשמים ובארץ ומתרגמינן דאחיד בשמיא וארעא דמייחד שמים וארץ לכן ראה שלא יהא נרגן מפריד אלוף ח"ו ועוד לאשר לו אחוזת הארץ שכל בשמים ובארץ שלו הוא ונתן לנו לאחוזת נחלתינו את הארץ הקדושה ושמא הגיע העת והעונה להוליכנו קוממיות לארצנו ואתה הוא המעכב ולכו הביטה וראה מה העון שלך גורם כי אתהן מעכב ביאת המשיח דלימטי רגלין ברגלין וכמאז"ל לעולם יראה האדם עצמו כאלו העולם מחצה זכאי וכו' עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו ואת כל העולם לכף זכות ואם כל זאת ישים אל לבו אם אבן הוא נימוח ובוודאי ישיב בתשובה וימהר ויחיש הגאולה במהרה בימינו אמן: