קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה
ספר שמות · פרשת אחרי
ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש והניחם שם. נ"ל ענין בגדי הבד ירמז על כי הבוב"ה נק' בד עש"ה ה' בדד ינחנו להורות נתן בלבישת הבגדים להמשיך ע"ע ההויות מבד קודש העליון. ולזה הי' ד' בגדי לבן נגד ד' אותיות הוי"ה כנ"ל. ולזה הי' מוכרח לעשות קודם בואו אל הארה העליונה אבל לאחר בואו אל הקדש פנימה והאיר עין שכלו לא הוצרך לסימנא מילתא. וז"א ובא אהרן אל וגו' כשאהרן הכהן הוא הצדיק העובד כשכבר בא אל אהל מועד להארת עולם העליון הנק' בשם מועד. אזי ופשט את בגדי הבד אשר לבש אותם בבואו אל הקודש בהתחלתו לבוא אל הקודש כי לא יוצרך שוב לזה. ואמר והניחם שם ע"ד קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים כשכבר קישט עצמו מלא קומתו יוכל לקשט אחרים ג"כ וכמש"ה במשה רבינו ע"ה והי' כצאת משה האהלה היינו לאור העליון. ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה ר"ל שהיו מביטין ומצפין הלואי ונזכה להיות אחרי משה בבחי' אחוריים שלו עד בא האהלה עד שכ"א בא אל אור העליון ע"י פעולת משה. וזה והניחם שם שיניח קדושות האלו המרומזים בבגדי הבד כנ"ל ש"ם ר"ת "שם "מלכותו אל כל מי שרוצה להמשיך על עצמו שם מלכותו ית' והבן:
א"י ובא אהרן אל אהל מועד וגו'. כי הנה חסד אל ניתן לנו שאנחנו אחד וכמאמרם ז"ל. שלשה מעידין זע"ז הקב"ה וישראל והשבת כי הכל אחד שהש"י הוא ושמו אחד וישראל גוי אחד בארץ וכמש"ה כל הנפש הבאה וגו' שבעים נק' נפש. וכן השבת כולהו שיתא יומין מתברכין מהאי יומא ועיקר חיותם מיום השביעי ובי' כלולין והחיות שלהם מיום השבת לכן מעידין זע"ז שכולם שייכים זה בזה. ושבת אותיות ש' ב"ת כי הש"י הוא א"ס נקודה בלתי מושגת ולרב טובו עלינו הגביל כביכול עצמותו הפשוט לג' קווין ציור
ש ואז אנחנו בחינת בת לשון כלי שנוכל לקבל ממנו ית' ויש ש' בת ד' רישין היינו עם התורה כי בריאת העולם עבור התורה שנק' ראשית שיקבלו ישראל ועל ידה יוכלו לקבל אור ורז העליון. והנה פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה הוא בעבור כמו החמה שאינה מקבלת כ"א מעצמותו ית' אבל הלבנה מקבלת מאור החמה. וכן משה קיבל תורה מסיני ממי שנגלה בסיני מעצמותו הפשוט ולכן הוא כפני חמה אבל יהושע קיבל ממשה כלבנה מהחמה. והעיקר לכל זה בהתאחד באחד כשמפשיט עצמו מהגשמיות ויודע כי הוא לא יוכל עשות גדולה או קטנה בלתי בעזר אלהי אז הוא אחד משא"כ כשמדמה בנפשו כי ידו עשתה זאת או הלך אחר הגופניות איננו אחד והוא נפרד ונחלק ח"ו כ"א כשמתדבק בו נתאחד באחד וכמש"ה ואתם הדבקים בה'. וכמאחז"ל הדבק במדותיו שתוכל לדבקה בו ע"י תיקון המדות ובפרט בימי הספירה והכל הוא ע"י התורה שלומד לשמה להתעורר הרזין והחיות שבאותיות התורה כמ"ש תורת ה' תמימה וגו' תורת ה' התורה שמלובשת בהוי"ה בכל אות נרמזים שמות הקדושים ואז תמימה מביאת תמימות בלב האדם ובזה היא משיבת לשורשה להתדבק בשורש העליון ואמר הכ' ובא אהרן הוא הכהן העובד בבואו אל אהל מועד להארת עוה"ז שיורד ממדרגתו. ופשט את בגדי הבד. יתן התפשטות מבגדי בד ר"ל מלבושי הבוב"ה שנקרא בד קודש עש"ה ה' בדד. והצדיק בעלותו למעלה מתלבש בלבושי קודש באור העליון כמשל הנכנס לחנותו של בושם אע"פ שלא לקח כלום קלט ריח עמו כן הצדיק מתלבש בלבושי קודש באור העליון ומהם נותן התפשטות מלבוש קודש אשר לבש בבואו אל הקודש והניחם שם יתן נייחא מהם שם גם כן בזה העולם. גם שם אותיות שם מלכותו כנ"ל כי יתן נייחא אל שם מלכותו שיגלה ויראה שם מלכותו ית' בעולם ונזכה לקבל התורה בקדושה ובטהרה אמן:
ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה. דידוע כי ע"י התשובה מאהבה הזדונות נעשים זכיות והוא נק' חלב החטאת שמעלה המובחר שבחטא למעלה להעשות זכיות. וזה אינו נעשה כ"א על ידי התשובה מאהבה כי מיראה איך יערב לבו לגשת למעלה מגודל היראה. אבל מאהבה הגם כי איננו ראוי מ"מ האהבה דוחקת ומקלקלת השורה להעלות הכל לפני אדון כל כמו בקרבנות שהקריב והעלה הכל לשורשו ככה כמו חלב ודשן תשבע נפשו מתענוג הבוב"ה. וזהו ואת חלב החטאת היינו התשובה מאהבה שהוא המובחר כנ"ל יקטיר המזבחה יפעול בזה כמו בהקטרת המזבח והבן:
וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקודש. וכפר לשון כופר ופדיון שיפדה עצמו מכל החומריות האיש העובד שנק' כהן. כי אשר ימשח אותו שהש"י מושח אותו להיות לעבד לו לזאת מוכרח תמיד להיות נקי וטהור כי לא ידע את עתו להקרות אל המלך ולכן ידו וגו' כי צדיק מושל ביראת אלהים צדיק גוזר והקב"ה מקיים. וכמו שביד הבוב"ה בכחו להשפיע חסד כן ימלא את ידו היינו כחו לכהן תחת אביו להביא החסד על העולם כמו אבינו אב הרחמן. לכהן רמז אל החסד. ולבש את בגדי הבד ע"ד אז"ל מלך ב"ו אין לובשים לבושו אבל הצדיקים לובשין לבושו יעו"ש. וזה ולבש את בגדי הבד היינו של הבוב"ה שנקרא בד או הגם כי לבושו צדקה בגדי תפארת מ"מ ולבש את בגדי הבד עם הלבושין שלו ילבש את בגדי הקודש לבושי קודשא שעושין לו המתקדשין ומטהרין עצמם אליו ית' וכמש"ה ישראל אשר בך אתפאר תפארת ישראל והבן:
את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני ה' אלהיכם. להבין אומרו עשיי' למשפטים ושמירה לחוקים. ולכאורה לפירש"י איפכא הל"ל גם אומרו ללכת בהם אינו מובן ורש"י ז"ל הרגיש בזה. והנראה לבאר תחלה עפ"י פשוטו כמו שאנו מתפללין ובמצותיך תרדוף נפשי כן תזכו ללכת בהם תמיד. והנה ידוע מאמחז"ל ישב אדם ולא עבר עבירה כאלו עשה מצוה. וידוע דבעשיית המצוה נעשה ונברא מלאך גם האדם נעשה כברי' חדשה. וז"א את משפטי ר"ל עם משפטי דהיינו הל"ת כשלא תעברו עליהם תעשו. ר"ל תעשו גם כן מלאכים ותעשו עצמיכם כברי' חדשה. ואת חקותי ר"ל ע"י חקותי תשמרו קרי תשמרו תהיו נשמרים כי יהי' מגינים ומצילים ואז תזכו ללכת בהם כנ"ל כי מצוה גוררת מצוה ותזכו ללכת בהם בה"ם אותיות במ"ה גי' באד"ם רמז לדמות דיוקן אדם כי ידוע מצו"ה אותיות הוי"ה מ"צ בא"ת ב"ש י"ה ור"ל שע"י עשיית המצוה מתדבק בהוי"ה ובא לדמות דיוקן אדם דלעילא כי כשיופיע אור הוי"ה על האדם אז פניו פני אדם והכל יראים מפניו וכמ"ש בקין וישם ה' לקין אות ופירש"י ז"ל חקק לו אות משמו. וזהו ללכת בה"ם ללכת במ"ה שתלכו בדמות דיוקן אדם ובזה תפעלו אני ה' אלהי שההוי"ה והרחמים יהי' אלהיכם שגם הדינים יסכימו עליכם לרחמים ולכל טוב אמן:
ושמרתם את חקותי ואת משפטי וגו' אני ה'. נ"ל כי הנה כתיב חק נתן ולא יעבור שהש"י נתן לנו חק לישנא דמזוני וכל מיני השפעות ולא יעבור מאתנו וכמש"ה שבועות חקות קציר ישמור לנו והכל מתנהג על ידי מדות ישראל כשמכשירין מעשיהם ממשיכין שפע טוב. וזהו ושמרתם אח חקותי שתוכלו לשמור החקות כנ"ל את חקותי על ידי שמירת חוק התורה כי הא בהא תליא. ואת משפטי היינו הרחמים לשפוט אתכם לטוב כי כשיש דין למטה אין דין למעלה וכשתפשטו עצמכם בכ"פ להיות ממארי דחושבנא בכל עת ורגע ובפרט בשכבו על משכבו יהי' המשפט לכם לרחמים ולזה משפט מורה על רחמים. וזה ואת משפטי. היינו הרחמים. אשר יעשה אותם האדם שהכל נעשה לפעולת האדם הן לטוב והן למוטב. אבל כי אני ה' מאתי נהייתה ואני הנותן לכם כח לעשות חיל והבן: