אור ברסלב
קהלת משה ספר שמות › דרוש לשבת הגדול

קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה

ספר שמות · דרוש לשבת הגדול

פרשת צו

ויקרא משה לכל וקני ישראל ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן. ופירש"י ז"ל משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה. דהנה העיקר הוא בעשיית המצוה ובכל דבר שבקדושה להשמר מפניות. כי בהיות ח"ו במחשבתו שום שמץ פני' הרי הוא כעוע"ז. וזהו שפירש"י ז"ל משכו ידיכם מע"ז פי' מפניות, שהוא כעוע"ז. וקחו לכם צאן של מצוה. כי מצוה הוא הוי' ב"ה מ"צ בא"ת ב"ש הוא י"ה ואותיות ו"ה ממצו"ה נשלם השם כנודע. גם מצוה הוא לשון התחברות מלשון צוותא. ור"ל שהעיקר הוא שתקחו לכם ההתחברות של י"ה בו"ה כנ"ל:

ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף. הנה כבר כתבנו מזה בכמה מקומות שהבוב"ה צמצם הוויתו ית' כביכול לבוא במ"ק גימ' טו"ב להטיב לברואיו ולהשפיע להם מחסדיו המרובים כמו שפירש אדמו"ר הה"ק מו"ה אלימלך זצלה"ה הכתוב הודו לה' כי טוב כי ל"ח, מול זה צוונו הבורא ברוך הוא שנהי' גם אנחנו בגודל הענוה ונהי' טובים וזהו ולקחתם אגודת אזוב אזו"ב ע"ה גימ' טו"ב ר"ל שנבוא גם בצמצום ובמ"ק כמספר טו"ב, וטבלתם בדם אשר בסף כבר כתבנו במ"א דיש דם דקדושה דהיינו ד"ם ע"ה גי' מ"ה כמספר אד"ם כלומר כשאדם מוסר נפשו ורוחו להבוב"ה ובטל ממש במציאות אליו ית' אזי שוכן בקרבו האלף דהיינו אלופו של עולם ונעשה מתיבת דם אד"ם שהוא בא לדמות דיוקן האדם העליון וזהו וטבלתם בדם אשר בסף ר"ל שתתבטלו ממש במציאות בד אשר בסף כלומר בהגוף תמסרו נפשיכם ודמכם להבוב"ה. והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות איתא בספרים שהמשקוף וב' המזוזות רומזים לג' אבות הקדושים. ונוכל לומר שהמשקוף רמז לאברהם. עדה"כ וישכם אברהם בבוקר וגו' וישקף על פני סדום וגו' ואחכמז"ל כל השקפה כו' חוץ מהשקיפה ממעון קדשך שגדול כח מתנות עניים שמהפך מדת פורעניות למדה טובה ולזה צונו הש"י לתת מן הדם על המשקוף רמז לאברהם. ועל שתי המזוזות רמז ליצחק וליעקב כלומר שזכותם יעמוד לנו להתדבק בבוב"ה אמן כן יהי רצון והבן:

ושמרתם את הדבר הזה לחק כך ולבניך עד עולם. ר"ל שתשמרו את המלכות הזאת. כי דבר הוא מלכות כמו דבר א' לדור ובזה תעשו חקיקה לך ולבניך עד עולם שישרה שכינתו כביכול ביניכם:

א"י ושמרתם את הדבר הזה. דהנה ידוע שברית הלשון הוא מכוון נגד ברית המעור. וזהו ושמרתם את הדבר הזה. ר"ל שלא לפגום בברית הלשון ואז לחק לך ולבניך עד עולה. כלומר בזה תעשו שמירה מעולה לברית המעור שלא לפגמו ח"ו כי חק רמז לברית הקודש ע"ד הכ' וחק בשארו שם וזהו לחק לך גם ולבניך אחריך עד עולם:

א"י ושמרתם את הדבר הזה לחק וגו'. עפ"י דברי הרב הק' מו"ה ברוך ממעזבוז זצלה"ה ע"פ שוא לכם משכימי קום רמז למצות עשה לשון קום ועשה, שבת מרמז למצות ל"ת והוא בשב ואל תעשה. וזהו פי' שוא לכם משכימי קום כלומר אותן שמקדימין לקיים מ"ע ועדיין אינם בחזקת שימור הלא תעשה שוא לכם זה הדרך רק העיקר מקודם להשמר עצמו משום נדנוד חטא דל"ת ואח"כ לקיים המ"ע. ועפ"י זה נוכל לפרש ג"כ הכ' הזה ושמרתם ר"ל מקודם תהיו שמורים ממצות ל"ת כי כ"מ שנאמר השמר אינו אלא ל"ת ואמה"כ את הדבר הזה דהיינו עשיית הפסח רמז למ"ע. לחק לך ולבניך. זהו הדרך ישכון אור ותעשהו לחק לך ולבניך אחריך עד עולם:

א"י ושמרתם את הדבר הזה וגו'. דהנה כתיב צדיק מושל ביראת אלהים צדיק גוזר והקב"ה מקיים. וזהו מאמה"כ ושמרתם את הדבר הזה. דבר רמז למלכות ע"ד דבר א' לדור. ר"ל שאתם תשמרו דבר המלכות שיהא ביכולתכם לגזור אומר לטובת ישראל והקב"ה יקיים על ידכם. ותוכלו להמשיך השפעות טובות לישראל בני חיי ומזוני. וזהו לחק לך רמז למזוני כי חק הוא לישנא דמזוני ולבניך רמז לבני. עד עולם רמז לחיי עד אמן כי"ר:

והיה כי תבואו אל הארין אשר יתן ה' לכם כאשר דבר ושמרתם את העבודה הזאת וגו'. ונראה עפ"י מה שאמר הרה"ק אאמו"ר זצלה"ה שבחג הפסח הקדוש מתגלה הקדושה העליונה בפעם אחת ע"י תיקון המדות הקדושים המרומזים בכל עניני הסדר כמ"ש לעיל לראות בכל הענינים שיהי' לצורך גבוה ואפילו דברים הגשמיים. ואז יש תיקון למעלה בשכינה הק' ע"י. וזהו מאה"כ והי' כי תבואו אל הארץ. ארץ רמז להמלכות שמים. אשר יתן ה' לכם. כלומר לכם רמז לדברים הגשמיים. לכם לכל צרכיכם. דהיינו עניני הסדר שהם דברים גשמיים מאכילה ושתיה. ושמרתם את העבודה הזאת ר"ל שתשמרו שיהא עיקר עבודתכם לתיקון הזאת דהיינו השכינה הקדושה כנ"ל. והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם כלומר למה לכם כל זאת לעבוד ולתקן השכינה הקדושה בדברים גשמיים אלו ע"ז באה התשובה בתורתינו הקדושה. ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו' והנה כתיב ועבר ה' לנגוף את מצרים דהיינו נגוף ורפוא נגוף למצרים ורפוא לישראל. אעפ"י שדבר זה אין שייך לומר בהבוב"ה שיעבור ממקום למקום כי הקב"ה מלא כל הארץ. והוא ית' מקומו של עולם ואין העולם כבודו. עכ"ז הראה חיבתו לישראל בניו הנעימים שכביכול עבר ממקומו לדון המצריים הערלים ופסח על בתי בנ"י במצרים כאב הרחמן המרחם על בניו הנעימים וקפץ ממצרי למצרי וישראל שביניהם נמלט. וזהו ואמרתם זבח פסח הוא לה' ר"ל זבח ופסח שכביכול הש"י הכה את מצרים ופסח על ישראל וזהו אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ע"כ מחוייבים גם אנחנו מדה במדה לעשות ג"כ כל עבודתינו אפילו בצרכינו הגשמיים לעשות לשמו ית' להעלות הני"ק. ובזה נהי' בנים למקום. וזהו שגמר אומר ויקוד העם וישתחוו כפל הלשון קידה והשתחוי' לזאת פירש"י ז"ל על ביאת הארץ ועל בשורת הבנים שיהי' להם. רמז לדברינו על ביאת הארץ ר"ל שעי"ז יבואו להמלכות שמים בפעם אחת המרומז לתיבת הארץ כנודע. ועל בשורת הבנים שיהא להם כלומר שבעבודתם זאת יהי' להם בנים למקום כנ"ל והבן:

דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית. נראה לבאר בהקדם לפרשה כ' משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח. דהנה שם אמר לאאע"ה ברוך אברם לאל עליון כי לא מיבעי בהיות שמו אברהם וניתוסף בו אות ה' לרמז כי בעבורו נברא העולם בהבראם באברהם בוודאי הי' ממשיך עליו הויתו ית' אלא כי גם בהיות שמו אברם העיד עליו שם כי ברוך אברם לאל עליון שהוא בריכה לקבל בקרבו ההוי' ית' ברו"ך אותיות ב"ר כ"ו ר"ל שהוא בן כזה שממשיך בקרבו הויתו ית' שהוא בגי' כ"ו על כי צפה שהוא קונה שמים וארץ שמייחד שמים וארץ היחוד הגמור והאמיתי. וז"א משכו אותיות משוך כ"ו כנ"ל וזה שפירש"י ז"ל משכו ידיכם מע"ז ר"ל מכל עבודות ותאוות הזרות כאשר על הפסח נצטוו ליקח ד' ימים קודם שחיטתם לרמז בלי ספק על ד' אותיות הוי"ה שיקבלו עליהם ליל פסח. והגם שאור הבהיר מתגלה בליל פסח דרך פסיחה ודילוג כמבואר בספרים מ"מ צריך לזה הכנה דרבה להכין עצמו להיות כלי בית קיבול להויתו ית' ולכן מקחו מבעשור ד' ימים קודם וצוה לאסרו בכרעי המטה רמז על מטתו שלשלמה. שא"א להשיג ראש המטה לכן יקשרו תחלה בכרעי המטה ומהרגלין יבוא אל הראש כי קשור ומחובר זה בזה והעצה היעוצה לבוא לזה הוא וקחו לכם צאן שתקחו לעצמכם מדת הצאן שמביט תמיד לארץ וראשו כפוף למטה למקום חיותו כן תביטו אתם גם אתם תמיד אל ארץ העליונה אשר משם חוצבתם. היינו להמלכותא קדישא. ועי"ז ושחטו הפסח תשחטו ותחתכו את כל אשר פסחתם ודלגתם עד הנה מלעשות כראוי תעבירו מעל פניכם ולא תזכרנה עוד או ושחטו הפסח פסח כפירש"י וחמל ושחטו לשון המשכה שעי"ז תמשיכו עליכם חמלה וחנינה ורחמים. ובנא"ה דברו אל כל וגו' כל הוא הבוב"ה כידוע כי כל בשמים ובארץ ואין עדה פחותה מעשרה וכל בי עשרה שכינתא שריא. ואמר דברו ר"ל הנהיגו. אל כל את הבוב"ה הנק' כל תנהיגו אל עדת ישראל כנ"ל לאמר לשון התפארות שיובא התפארות עליון מכל דלעילא על ישראל "בעשר "לחדש "הזה ר"ת הל"ב כי בינה ליבא ובה הלב מבין כי יש חכמה בינה ודעת וא"א להשיג החכמה מבלי בא תחלה אל הבינה עולם התשובה ואז הלב מבין על ידי שהוא מבין בא לבחי' הלב אותיות ל"ב החכמה ר"ל ל"ב נתיבות החכמה הבן בחכמה וחכם בבינה וחכמה ובינה נודע כי הוא בחי' אבא ואמא אהבה ויראה. וזהו בעשור הוא היו"ד יראה מלכותא קדישא על ידה תוכל לבוא לחודש הזה של זה אלי והוא ר"ת הל"ב וכנ"ל. ויקחו להם איש דידוע כי י' באיש וה' באשה כי י' כלול בה' עילאה ו' מחובר בה' תתאה כאמור ישמחו השמים ותגל הארץ כי עיקר השמחה בשמים בזמן כי יש גילה בארץ. ואות י' רמז לחכמה עילאה. וזהו ויקחו להם איש אותיות א"ש י' להתלהב באש של חכמה עילאה ובמה יבוא לזה גמר אומר שה לבית אבות כמו שנתנו דם הפסח על המשקוף ועל שתי המזוזות נגד אברהם ויצחק ימין ושמאל. והמשקוף השוכב על שניהם רמז ליעקב הכלול משניהם. וז"א לבית אבות שיחזיק במדת האבות לעבוד בחג"ת. שה לבית. דהנה כתיב המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. וז"א שה לבית. בי"ת ר"ת "בכל "יום "תמיד. ור"ל שבכל יום תמיד תתמיד השפע בקדושה וטהרה עלינו שנזכה לעבוד תמיד בבחי' שעבדו האבות והבן:

תוכן העניינים

קהלת משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה