אור ברסלב
קהלת משה ספר במדבר › פרשת שלח לך

קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה

ספר במדבר · פרשת שלח לך

פרשת בהעלותך

וישלח אותם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אליהם עלו זה בגנב ועליתם את ההר. נ"ל כי הנה כוונת משה רבינו ע"ה הי' בשליחות המרגלים כי דן ק"ו בעצמו ומה אם הר סיני שלא טמאוהו הגוים והר כשר הי' לא הי' באפשרי שירד ה' עליו כ"א הרכין השמים ושמי השמים עליו ואח"כ ירד עליו ה' ומכש"כ א"י אשר האומות דרים בה וישראל הם חלק אלהי ממעל איך יוכלו לסבול אויר הארץ המגושם מגשמיות האומות. ולכן שלח י"ב אנשים מרגלים ויתורו את ארץ כנען. ויתורו מלשון יתרות שיביאו הארה ויתרות בהארץ למען יוכלו אח"כ כל ישראל לסבול האויר מהארץ. ולזה בצווי ה' למשה א"ל שלח לך ופירש"י ז"ל לך לדעתך אני איני מצוה לך כו'. דידוע כי משה רבינו ע"ה הוא הי' בחי' הדעת. ודעת ג"כ לשון התחברות ור"ל מי שיחבר ויקשר עצמך לדעת שלך הם יוכלו לעשות הכנה כמו בארץ כנען כנ"ל. והש"י היודע בראש מה יהא בסוף. אמר אני איני מצוה לך להיות גוזר ומצוה שדווקא תשלח אלא אם תרצה שלח. ומשה כוונתו הרצוי' כדרכו שהוא רעיא מהימנא רצה באמת לחבר כלם אל דעתו. אולם המה לא רצו לבד שנים יהושע וכלב. ולכן וישלח אותם משה לתור את ארץ וגו' כנ"ל שיביאו יתרות וגדלו' גם בהארציות דשם. ויאמר אליהם עלו זה בנגב. נגב סובל שני פירושים לשון חכמה כי הרוצה להחכים ידרים. וגם לשון ניגוב ויבשות ושניהם כאחד צדקו יחדיו שא"א לכם לבוא לחכמה עילאה כ"א בנגב כשתדעו שאתם מנוגבים ויבישים ומעצמכם לא תוכלו עשות קטנה או גדולה כ"א ה' הוא הנותן כח לעשות חיל אז תוכלו לעלות אל החכמה. ולהבין תיבת זה שהוא לכאורה כמותר. נראה בהקדם לבאר המדרש ע"פ ועתה יגדל נא כח ה' וגו' כשעלה משה לרקיע מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות א"ל למשה אין שלום בעירך א"ל כלום יש עבד שנותן שלום לרבו א"ל הי' לך לעזרני מיד אמר ועתה יגדל נא כח ה'. ונראה ביאורו כי הנה תפלת ישראל סלקא לעילא ועושה יחודים למעלה ונעשה כתר למעלה כאשר יסדו לנו בתפלות שיעלה להיות כתר בראש אלהי צבאות ומאין תמצא כזאת הוא בהתפללו בקדושה וטהרה ומכוין כראוי בדחילו ורחימו אזי אותיותיו אותיות הקודש פרחין לעילא להיות כתר בראש ממ"ה. אולם לאו כל מוחא סביל דא לעשות מעשהו כזאת והש"י ברחמיו וברוב חסדיו הוא בעצמו יושב תהלות ישראל ומייחדים וקושרים את כל האותיות מתפלת כל חי לעשות כתר בראשו וזהו מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות שקושר את כל האותיות מתפלת ישראל להיות כתרים אפילו מאותם שאינם יכולים לעשות מעשיהם ביחודים. ושאל אותו הש"י אין שלום בעירך. ר"ל וכי אין שלימות זה בעיר שלך בעירך דייקא כי גם אתה הי' לך לעשות שלימות הזה להעשות תפלת כל ישראל ולעשות מהם כתר ועטרה בראשי. וא"ל משה כלום יש עבד שנותן שלום לרבו ע"ד שאז"ל אסור להורות הלכה בפני רבו ואיך אוכל לכוון ולעשות מהם כתר כמו שאתה עושה. וא"ל עכ"פ הי' לך לעזרני מיד א"ל ועתה יגדל נא כח אדנ"י דידוע הוי"ה במילוייו הם כ"ח אתוון. ואמר שיגדל הכ"ח מהוי"ה להתייחד באדנ"י ויומתק בזה כל הדינים. ומזה יובן ג"כ אומרו במדרש ועתה יגדל וגו' תנצח מדה"ר למדה"ד וקשה מדה"ר היכא רמיזא אדרבה שם אדנ"י הזכיר ולדברינו יבוא ע"נ והבן. וז"א עלו זה בנגב ז"ה גי' י"ב רומז על י"ב צירופי הוי"ה להמתיק כל הדינים ואז תוכלו לעלות בנגב היא החכמה וכאמור והבן:

א"י עלו וה בנגב וגו'. ע"ד הרמז דא תא בס"ק שיעמיד האדם לנגדו דיוקנו של אביו ואז נכון לבו יהא בטוח שלא יחטא וכן הצדיק נק' אב ישראל אבי אבי רכב ישראל ומשה נק' כל צדיק בדורו ע"ד אז"ל משה שפיר קאמר. ואמר עלו זה וגו' כי משה נק' זה כי זה משה האיש ור"ל שתעלו במחשבותיכם את זה ר"ל את משה הוא הצדיק ובזה תוכלו לעלות בנגב. ועליתם את ההר. תעלו ותמתיקו את כל הדינין לבל יהא לכם שום מעכב ומונע והבן:

ויעלו וגו' ממדבר צין עד רחב לבא חמת ויעלו בנגב ויבוא עד חברון וגו'. להבין אומרו ויבא ולא אמר ויבאו והנראה ע"פ האמור למעלה ששלחם להביא יתרות והארה בהארץ ויהושע וכלב באמת עשו כן ויעלו ויתורו את הארץ שהביאו יתרות וגדלות גם בארציות ועשו ממדבר צין ממה שהי' עד הנה שמם כמדבר עשו ממנו צ"ן גי' ק"ם להביאה אל קומה שלימה. עד רחב שעשו כ"כ שהביאו לרחבת והרחבה כזו. לבא חמת. דידוע כי החיים נמשך מת"י נימין. ואות ת' במילואה כזו תי"ו. ת"י מורה על ת"י נימין ו' המשכה שממשיך את החיים. חמת ת' מורה כנ"ל. וחמת צירוף ח"י מ"ת שהמשיכו החיות מת"י נימין אל מה שהי' בבחי' מת ועי"ז ויעלו בנגב בחכמה עליונה ובבואם למדה זו אז הם באחדות גמור. לכן כתיב ויבא עד חברון ויבא לשון יחיד עד חברון להיות חבר אל שער הנו"ן יובלא עילאה שער הבינה עלמא דחירו והבן היטב:

כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם. ופירש"י ז"ל כמספרם של בהמות מספר של נסכים. אפשר לרמז דצריך להבין הקרבת הקרבן אם אדם חטא בהמה מה חטאה. אמנם ידוע מ"ש מחו' מ"ו הה"ק מו"ה לוי יצחק זצלה"ה אבד"ק בארדיטשוב שלזה נקראת בהמה אותיות בה מה. והקרבן הוא למען יבוש אדם ממעשהו הלא אני בחי' מה גי' אדם דמות דיוקן אדם ואיך הרעותי את מעשי לפגום ח"ו בדמות דיוקן אדם ואז יתקן ויאיר מעשיו והנה ו' במילואה כזה וא"ו גי' י"ג כי הש"י נק' ו' מלשון ווי העמודים שהוא מייחד שמיא וארעא והצדיק נק' גם כן ו' שהוא מייחד ג"כ וע"ז רומזים ב' הווין מוא"ו ואות א' הוא אדם רמז על הצדיק שנק' אדם ו' קדמאה אות ו"ה לשון שמחה שהצדיק משמח למטה ובזה גורם ע"י יחודיו שמחה לעילא ונתמלא וא"ו גי' י"ג כמנין. אח"ד וממשיך י"ג מכילן דרחמי. וזה כמספר אשר תעשו. כמספר לשון הארה כמו ספיר. ור"ל כמו שתאמרו למטה בזה העולם ככה תעשו תיקון לאחד. אחד גימ' י"ג אות וא"ו כנ"ל תגרמו גם למעלה. כמספרם. כי האדם בעלותו ממדריגה למדריגה אזי נופל ממדריגתו הראשונה והוא ירידה לצורך עלי' למעלה ממנו וזה שפירש"י ז"ל כמספרם של בהמות שמה שאתה נחשב בעיניך בבחי' בהמה נפול ממדרגתך הוא למען מספר נסכים לשון נסיך ושררה שתבוא לנסיכות ושררות ומדרגה חדשה. והבן כי קצרתי:

מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם. נ"ל עפ"י פיה"כ מראשית שנה ועד אחרית שנה ואיתא בס"ק שנ"ה גי' ספיר"ה לשון הארה כמו ספיר ור"ל ראשית שנה שצריך להאיר עצמו בימי ראשיתו היינו בימי הנעורים בעודו איש וחמימות היצר בוער בי ותגבר עליו כי לכן הועמד היצר למען יתגבר עליו ותשוקת היצר ג"כ לזה כאשר הארכנו מזה במ"א ולא להמתין עד עת זקנה אשר אין בכחו לעשות תשובה. ובשובו בימי נעוריו זוכה עד אחרית שנה שהארה זו תועיל לו גם על האחרית בימי הזקנה. וזהו מראשית עריסותיכם מראשית העיסה כמו העיסה שהוא גולם וע"י החמץ שבתוכו נתגדל. כן מראשית הם ימי הנעורים ומן היצר שהוא ראשית העיסה להתגדל ממנו נקח לעבוד את ה'. ובזה תתנו לה' תתנו לשון מתנה כי יוחשב לפניו ית' כמתנה. ובזה תרומה לדורותיכם תרימו את כל מדורותיכם ומושבותיכם:

א"י מראשית עריסותיכם וגו'. כי כתיב קודש ישראל לה' ראשית תבואתו בראשית בשביל התורה שנקרא ראשית ובשביל ישראל שנק' ראשית ועיקר הראשית הוא הנשמה לא הבשר כי הוא המונע. אמנם הנשמה בהיותה בעולם העליון גם במעי אמה צופה ורואה באור פני מלך חיים. ובבואה אל עוה"ז אל הגוף העכור המונע מעבודתו יתברך וע"י התחזק האדם מעורר להזכיר את נשמתו ולזכור את השבועה שהשביעוה קודם רדתה לעוה"ז ובודאי כל איש אשר בשם ישראל יכונה בוודאי נזכר מה שראה קודם בואו. וזה כל האדם צריך כל ימי חייו לתקן זאת וכמשארז"ל הלואי שתהא יציאה כביאה לבל יפגום ח"ו אדרבה יוסיף אורה קדושה וטהרה. וזהו מראשית עריסותיכם. כמו שהיתה הראשית היא הנשמה הקדושה שנילושה בכם כעיסה הזו ולזה הי' ראשית הבריאה. ולכן מראשית בשביל הראשית עריסותיכם כנ"ל תתנו לה'. שהגם שהנשמה רגילה בכך ומחוייבת בטבעה להתקדש ולהתטהר. מ"מ כאשר יתקדש האדם להחזיר הנשמה לקדמותה בזה נחשב בעיניו ית' כמתנה כאלו לא היתה בזה הדרך מעולם ואתם מעלים מתנה לו ית'. ובזה תרומה לדורותיכם תוכל להרים כל הדורות שלכם גם אותם אשר אין כחם יפה לזכך נשמותיהם יוכלו הצדיקים להעלות כל דורותיכם אמן:

תוכן העניינים

קהלת משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה