אור ברסלב
קהלת משה ספר במדבר › פרשת בהעלותך

קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה

ספר במדבר · פרשת בהעלותך

פרשת נשא

דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו וגו' ויעש כן אהרן אל מול וגו' העלה נרותיה וגו'. הדקדוקים רבו וביותר קשה דפתח יאירו וסיים העלה. והנראה כי הנה מנורה מול מנורה דוגמת המנורה דלעילא נצטוו לעשות מנורה למטה ושבעה קני המנורה נוכח ז' ספירות ונגד ז' הויות שמספרם יעק"ב תפארת ישראל אשר זה העיקר העבדות. ואמר אל מול פני המנורה דלעילא יאירו ר"ל כדמיון ולא ממש בדומה לו כ"א יאירו עכ"פ כדמיון מנורה דלעילא. והעיד הכ' על אהרן אל מול פני המנורה שלמעלה העלה נרותי' דלתתא להיות כמוה כמו שלמעלה מאיר בהארה נפלאה כן עשה עלי' לנרות דלמטה בלי שום שינוי מנרות דלעילא. וירמז ג"כ כל אנשי לבב עובדי ה' כי צריכין לתקן מדותיהם אחת לאחת כל ז' המדות ואעפ"כ יקטן בעיניו כמש"ה באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש ר"ל כשארצה לאור פניך באור פני מלך אזי חיי"ם גי' ס"ח כמנין אהי"ה הוי"ה אהי"ה ור"ל שתהי' דבוק בשמות הנ"ל. אבל ורצויו הגם שהגעת לרצון האמיתי תהי' בעיניך כעב מלקוש כאלו אתה עדיין בעב הענן ואתה מאחר בעבודה. מלקוש לשון איחור. והנרות הם המדות וכמאחז"ל נרי בידך ונרך בידי אם אתה משמר את שלי אני משמר את שלך. והנה בודאי יש צדיקים אשר כחם יפה לתקן כל הז' מדות. אבל רובא דרובא אינם יכולים לעלות בזה ועבנ"א בפסוק זה. ואי' "נשמת "כל "חי ר"ת גמטרי' ג' הויות שעכ"פ כל חי ירא' לתקן ג' הויות היינו ג' המדות. וז"א בהעלותך את הנרות היינו המדות עכ"פ אל מול פני וגו' מול ע"ה והכולל גי' ע"ח ור"ל אל מו"ל כשתתקן עכ"פ מו"ל היינו ג' הויות שלשת המדות מעלה אני עליך כאלו יאירו שבעת הנרות כל שבעת המדות וז"א ויעש כן אהרן הוא העובד ה' אל מו"ל ר"ל אל שלשת המדות העלה נרותיה ר"ל העלה את כל המדות וזה שפירש"י ז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה ותיקן כל ז' המדות והבן היטב:

ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל. דידוע כי אין המשיח בא כ"א שיהא אחדות וקירוב לבבות ישראל כאחד. וידוע מס"ק כי משיח (בן) דוד יהיה באמצע ומשיח בן יוסף יהא מימינו ואליהו משמאלו ועיין באלשיך. וז"א ואם באחת יתקעו כשיתקעו עצמן להיות באחת ר"ל באחדות כאיש אחד בלב א' תזכו כי ונועדו אליך הנשיאים הם תרין משיחין ואליהו והם יהי' ראשי אלפי ישראל. אלפי לשון לימוד כי הם ילמדונו דרכי ה' הגם המשי יהי' מורה צדק לעדתו מ"מ ישים גם אותם אלופים לראש כדמצינו בדברי חכמינו ז"ל במשה ואהרן ובניו:

א"י ואם באחת יתקעו וגו'. ע"ד אמרינו לעיל כי חיובא רמיא על כל אדם לתקן מדותיו עד לאחת וצריך להעלות הכל להכתר עליון המרומז במלת אחת כידוע מהאר"י ז"ל בכוונת עבודת יוה"כ אחת ואחת. וידוע כי י"ב נשיאים היו נגד י"ב הויו"ת כל נשיא נישא והעלה שבטו אל חלק ההוי' שכנגדו לזה נק' שמם נשיאים לשון נשיאות והעלאה. וז"א ואם באחת יתקעו כשירצו לתקוע עצמם לאחדות הפשוט להעלות הכל לכתר עליון אזי צריך כי ונועדו אליך הנשיאים ר"ל יתקבץ אליך מדת הנשיאים להעלות כל דבר לשורשו וחלק הויותו אשר לזה ראשי אלפי ישראל. אלפי לשון לימוד חכמה כמו ואאלפך חכמה אל"ף אותיות פל"א היא החכמה. ור"ל שראשית לימוד החכמה הי' עבור זה שיהי' ישראל ויעלו הכל אל החכמה העליונה והבן מאד:

א"י ואם באחת יתקעו. כנ"ל וידוע כי בכל דבר יש ניצוץ הקדוש המתאוה ומצפה לשוב לשורשו. וז"א ונועדו אליך הנשיאים ר"ל דברים הצריכים התנשאות והעלאה היינו הני"ק. כי ראשי אלפי ישראל. ר"ל כי עיקר הראשית הי' עבור אלפי ישראל עבור אותם שמלמדים עצמם להעלות הכל אל ל"י רא"ש ישרא"ל אותיות ל"י רא"ש והבן:

ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו. ידוע כי יש שם בק"ם והוא לשון קומה כי בהתאסף יחד עם קודש ישראל בתורה ובתפלה נעשה קומה שלימה והן אל כביר לא ימאס. ל"א ימא"ס גי' שם בק"ם. וז"א ובהקהיל את הקהל. כשתקהילו עצמיכם להיות בכנופיא אחת ואז תהי' קומה שלימה בהקה"ל גי' בק"ם כנ"ל אז תתקעו תהיו תקועין בו ית' ולא תריעו תריעו לשון שבירה כמו תרועם בשבט ברזל ור"ל שלא תשברו ולא תתפרדו מדביקותו ית' ולא יוכלו להרע לכם כ"א טוב עלינו אמן והבן:

א"י ובהקהיל את הקהל. דידוע קהל מורה על ראשי העם הנק' עיני העדה כי ראשי הדור הם המה המנהיגים ושומרי העם ואין דור שאין בו כאברהם כו' ואמר ובהקהיל את הקהל כשתקהיל עצמך להיות את הקהל טפל אל הקהל את מורה על הטפל ללמוד ממעשיהם בזה תזכו כי תתקעו כנ"ל ולא תריעו ולא תאונה אליכם רעה. כ"א כל טוב עלינו אמן:

א"י ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו. דידוע כי יש קול ודיבור. קול מורה על הפנימות ודיבור הוא דבר חיצוני וצריך האדם לתקן דבריו עד כי מוצא שפתיו ודיבוריו קדושים יהיו כלולים בפנימות הקול ואז יוכל להוציא דבר לפני האלהים בתורה ובתפלה. והנה קה"ל ע"ה גי' קו"ל. וז"א ובהקהיל את הקהל כשתקבלו את הכל לבחי' הקול וכנ"ל אז תתקעו תהיו תקועים ותחובים בעין העליון ויהי' שמחה לפניו ית' כמורה ע"ז עי"ן מן תתקע"ו ויהי' אז שמחה שיהא עין ה' אל יראיו ועיני ה' אל צדיקים ואז ולא תריעו לא יוכלו להרע לכם כ"א כל טוב עלינו אמן:

א"י ובהקהיל את הקהל וגו'. כי הנה נודע מאמחז"ל שמשה רבינו ע"ה נסתכל באספקלריא המאירה וכל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה. להבין הענין נראה כי גם כל הנביאים נסתכלו עין בעין. אולם לא היתה מאירה אל בני דורם שכולם ידעו ויבינו זאת כי לא הי' כחם יפה לזה להעלות כלל העם להיות הדור ראוי לזה. לא כן האיש משה כחו גדול ותועלתו נשגבה שהי' נבואתו באספקלריא המאירה גם לבני דורו אשר כולם יחזו ויבינו גודל מעלת נבואתו. וכן בכל דור לית עלמא פחות מצדיקים כאלו ובפרט ל"ו צדיקים כבדחז"ל. והמה נק' קהל כמו שנק' כל כי הם כוללים הכל. כן נק' קהל שמקהילים בני דורם גם פשוטי העם להעלותם ולא די להם להפקיע עצמם. וכמו שמצינו במצרים כתיב ותעל שועתם לשון רבים שלא צעקו כ"א מכאב עצמו ומצרתו אשר לו צר. כ"א הי' מיצר וכואב על צרת כלל ישראל ולזה ותעל שועתם ונגאלו. וזהו ובהקהיל את הקהל כנ"ל כשיקבלו אל הצדיקים ויהי' אגודה אחת להיות כ"א מצטער בצער חבירו אזי תתקעו להיות תקועים בו יתברך ולא תריעו ולא יהא שום ריעותא בתפלתכם ויהי' לרצון אמרי פיכם ותעלה תפלתכם למעון קדשו כי הן אל כביר לא ימאס אמן:

ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות והי' לכם לחקת עולם לדורותיכם. יתבאר ע"ד שאז"ל העוה"ז דומה לפרוזדור בפני עוה"ב התקן עצמך בפרוזדור כו'. כי עיקר עבודת האדם הוא בעתו עת ימי חייו אשר הוא חי ע"פ האדמה אז יוכל לקנות שלימותו ועולמך תראה בחייך בחיים חיותו יראה לקנות עולמו ואז במלאות ימיו ימי שנותינו בהם שבעים שנה יבא אל המקום אשר הכין לו. וכמו שרימז לנו הכתוב בהעלותך את הנרות כשתעלה עצמך אזי את הנרות את מורה על הטפל ומחובר אל העיקר. ואמר שעיקר העלאתו תהי' ע"י את כנ"ל שיחבר עצמו אל העיקר והוא ג"כ על ידי א"ת היינו על ידי התורה הכלולה בכ"ב אתוון מא' עד ת' אז תוכל להעלות הנרות היינו פרטי אבריך שיהי' מאירים עיניך לא יראו זרות כ"א בתורת ה' וידיך לא תשלחנה בגזילות ודברים אסורים כ"א לעשות צדקה ומצות. ואזניך משמוע ברע כ"א ביראת ה' כל היום ראשך עליך להיות חושב מחשבות טהורות וקדושות. ואז ממילא אל מול פני המנורה דלעילא יאירו שבעת הנרות כנ"ל ורימז באומרו א"ת הנרו"ת בתיבת א"ת ואות ה' מן הנרו"ת אותיות את"ה שהוא נוטריקון "אשר "תנה "הודך כי ה' הוא הנותן לך כח לעשות חיל. אמנם האדם צריך לעשות הכנה וכמאז"ל שאמר הקב"ה פתחו לי פתח כנקב של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם שבאתערותא דלתתא שפותח האדם לבו יזכה להשראת קדושתו ית' כי כשהכלי סתום אין יכולת ליתן בתוכו שום דבר. לא כן כשהאדם פותח עצמו להיות כלי קיבול ירחיב ה' פתחו. וזה כי אתה תאיר נרי. כ"י ר"ת "כנסת "ישראל. את"ה אותיות "אשר "תנה "הודך כנ"ל שכשנותן הש"י הודו והדרו אל בנ"י אז תאיר נרי ומבלעדו לא ירים איש את ידו אבל צריך הכנה כמשל הרוצה שיתארח המלך אצלו מה מאד מכין עצמו בהכנה דרבה לנקות ולטהר ביתו כדי שכאשר יבא המלך אל ביתו ימצא מנוחה ונח"ר. ומכ"ש וק"ו ב"ב של ק"ו איך לא יחרד האיש וילפת האדם להכין לקראת המלך ה' צבאות שימצא מקום מנוח ונח"ר שישרה בקרבו. וזהו בהעלת"ך אותיות בהעל"ת כת"ר כשתרצה להכתיר אותו ית' אזי את הנרו' כנ"ל תדע נאמנה כי הש"י הוא הנותן הודו והדרו עליך ומידו נתנו לך ואז אל מול וגו' כנ"ל. וכזה יש לרמז בפסוק בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'. בחצצרות מלשון חצרות כי זה הוא חצר לפנים מחצר שצריך להכין עצמו בעוה"ז שנק' חצר כדי שתוכל לכנוס לחצר הפנימות בעולם העליון אזי וקול שופר. וקול הוא הפנימות תוכל לבוא אל הקול על ידי שופר שתשפר מעשיך להאיר עצמך כנ"ל. או בחצצרות ע"ד מאה"כ והי' עקב תשמעון וגו' ע"י עקב הוא הענוה מדת האבות כנודע תתקרב אל ההוי"ה ויהי צירוף והיה לשון שמחה לפניו ית' ותזכה כי תשמעון. וזהו דאי' בגמרא בא דוד והעמידן על עשרה בא ישעי' והעמידן על שבע בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי' עשרה רמז על עשרה לבושין דקב"ה שצריך לתקן עצמו עד שיתקן העשר לבושין. וישעי' הקיל שגם מי שאין כחו יפה לזה עכ"פ יתקן שבע מדותיו. וחבקוק הקיל יותר והעמידן על אחת היינו התשובה שהבע"ת צריך שלא יתייאש עצמו כ"א בפסיחה ודילוג אחת יוכל לבוא לבחי' צדיק זה יאמין באמונה שיוכל לתקן כ"ז בעוה"ז. וזהו בחצצרות כשתדמה בעיניך כי עדיין אתה עומד תמיד בחצר ולא נכנסת עדיין לפנים אז וקול שופר הקול הוא פנימות העליון ישפר אותך בכל מיני יופי. ואז הריעו לפני המלך ה' תהיו אחים וריעים לפני המלך מלכו של עולם. וזהו ובני אהרן הכהנים הם הצדיקים העובדים אותו ית' יתקעו בחצצרות הם יתקעו ויכניסו עצמם בהחצרות האלו שאפי' בחצצרות היינו עסקי חצרות עוה"ז יביאו לקול שופר לפנימות משופרא עילאה. גם ובני הרוצים להיות בנים למקום בבחי' אהרן העובד שהוא דוגמה מלאך מיכאל כה"ג שלמעלה. ועתה הצדיקים המתפללים ולומדים הם דוגמתו ע"י כי הם הכהנים העובדים יתקעו בחצצרות כנ"ל והיו לכם לכ"ם אותיות מל"ך שיביאו כל עסקי עוה"ז אל המלך עליון יפעול זאת לכם לחקת עולם כמו עולם העליון שהוא חק עולם לדורות כן יעמוד זרעכם ושמכם לדרתיכם. והיא מדה במדה על שתקנתם עצמכם להיות מעון ומשכן לעולם העליון שהיא תמידי כן תתקיימו גם אתם תמיד ותזכו לשפע עליון ממזלא קדישא המרומז בר"ת "חקת "עולם גי' ג"פ הוי"ה יופיע עליכם להרבות דורותיכם לנצח אמן:

ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד בואם. קהת מלשון אסיפה כמו ולו יקהת עמים ור"ל ונסעו הקהתי"ם אותיות קה"ת י"ם. י"ם רמז אל המלכותא קדישא כנודע הם עושים נסיעה והילוך כי הם נשאו המקדש ופירש"י ז"ל נושאי דברים המקודשים ור"ל שהם מקהילים ואוספים הכל אל המלכותא (קדישא) ע"י כי הם נושאי המקדש שהם נושאים כל הדברים להיות מוקדשים לשמים. והקימו את המשכן פירש"י ז"ל בני גרשון ובני מררי. רמז אל הצדיקים שנקראים בני גרשון שגרים ודרים בשער נו"ן כי גרשו"ן אותיות ג"ר שער נו"ן ובני מררי הם ג"כ מלשון מור ואהלות. מר דרור מתורגם מרי דכי היינו מעלמא דחירו יקימו את המשכן עד בא"ם אותיות א"ב א"ם ור"ל עד שיתייחדו כלל ישראל ביחוד אבא ואמא להיות כלולים באב העליון והבן:

א"י ונסעו הקהתים וגו'. ע"ד הנ"ל שמעלים כל דברים הגשמיים וכל עניני והנהגת עוה"ז לעבודתו ית'. וזה שפירש"י ז"ל נושאי המקדש נושאי דברים המקודשים. הדברים היינו הנהגת עוה"ז להיות מקודשים לשמים. והקימו את המשכן פירש"י ז"ל בני גרשון ובני מררי הם המגורשים וחייהם ממוררים יוכלו עי"ז ג"כ להקים משכן להיות משכן אליו ית' עד בואם למקורם ושורשם והבן:

ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל. ובנחה כתיב לשון נחת למען יהי' נייחא כביכול לפניו ית'. ואמר שובה ה' שובה לשון השקט ונחת כמו בשובה ונחת תושעון. ולשון מנוחה וכמו שאמר מחו' הה"ק מו"ה לוי יצחק זצלה"ה ע"פ ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת. שכשיכון בחסד כסאו במדת הרחמים אז תשב עליו באמת כי כשיושב ח"ו על כסא דין כביכול ישיבתו אינו באמת כי הצדיק מבטל ואומר עמוד מכסא דין ושב בכסא רחמים. משא"כ כשיושב מיד על כסא רחמים אזי ישיבתו באמת לא יצטרך לעמוד. וז"א ובנחה וגו' כי כשיש ח"ו איזה דין צריכין לומר קומה ה' ויפוצו וגו' משא"כ ובנחה לעשות לך נייחא תשפיע לנו כל טוב אזי יאמר שובה ה' תשב במנוחה בשובה ונחת ואז רבבות אלפי ישראל ירבו המאלפים חכמה בישראל והבן:

א"י ובנחה וגו'. דהנה אמרו חכמינו ז"ל על כשהרשעים לוקין שכינה מה אומרת קלני מראשי כי בכל צרתם לו צר. ועפי"ז בוודאי השכל נותן כי כשטוב לנו ובשמחתינו כביכול השמחה מובאת בשכינה הקדושה וזאת צריך להיות שמחתינו שהשכינה תשמח ותשיש. וזהו שוש אשיש בה' ר"ל שוש עיקר ששוני כי אשיש על שנוגע הששון בה' כי תשמח עטרת עוזינו היא שכינתא הקדושה. מנוחה ושמחה אור ליהודים. כי עיקר מנוחה שלנו במה שיש שמחה למעלה ע"י האור שבא ליהודים. ובנח"ה כתיב וקרינן ובנח"ו אותיות ו"ה. ו"ה לשון שמחה כנודע. ויש אור ישר ואור חוזר. אור ישר מורה על היושר שזהו היושר נותן שנביא שמחה וגילה בשכינת עוזו ועי"ז באור חוזר נותן לנו כ"ט כאב המקבל תענוג מבנו האהוב ונותן לו מתנות גדולות. וזהו שוש אשיש בה' כנ"ל עי"ז ותגל נפשי באלהי. ותגל מלשון גיל שבתוך הפעמון המכה בפעמון כן יקיש ויכה השפעתו עלינו כאשר אחז"ל שאין לך כל עשב שאין לו מזל המכה אותו ואומר לו גדל ר"ל הכאת השפע תמידית. וזה ובנח"ה כנ"ל ע"י מנוחתינו והשמחה כנ"ל יאמר שובה ה'. יאמר הוא לשון התפארות ר"ל יובא התפארות עד שובה ה' שישוב התפארות ושמחה זו עד ה' כביכול. ובזה רבבות אלפי ישראל מרבה כל פעם אלפי ר"ל התחדשות כמו אלוף נעורי כי כשאין שמחה נתיישן הדבר אבל מחמת שמחה נתעורר בכ"פ מחדש בדמות נעורי' הגם שמזקינין ע"ד אז"ל זקני ת"ח כ"ז שמזקינין דעתן מתיישבת עליהן שנאמר בישישים חכמה ונתגלה פליאות החכמה והכל ע"י ישראל והבן:

לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא.:

ע"ד שאמר מחו' ומ"ו הה"ק מו"ה יעקב יצחק הלוי זצלה"ה ע"פ לא תעשון כן לה' אלהיכם. כן לשון צדק כמו כן בנות צלפחד ור"ל שלא תעשון תמיד כן וצדק לה' אלהיכם לומר שכן טוב כ"א צריך להפך הדינים לרחמים. וז"א לא כן ר"ל מי זה האיש ירא ה' אשר יוכל לומר להבוב"ה לא כן תעשה כ"א כן עשה. זאת יוכל לעשות עבדי משה. כי בכל ביתי נאמן הוא ורשות בידו לילך בכל ביתי כאות נפשו ולסדר הדברים כפי אשר דעתו נוטה:

א"י לא כן עבדי משה וגו' כי יש עולם העליון ועולם התחתון וצריך לבל יפריד ח"ו א' מחבירו כ"א אחד באחד ידובקו ביחוד גמור ואמיתי. ועולם התחתון נק' לא כי כלא נחשב הוא לפני עולם העליון אשר נק' כ"ן גי' ע' גי' סו"ד. וז"א לא כ"ן ליחד ולחבר עולם התחתון הנק' לא עם עולם העליון הנק' כן. עבדי משה זה הוא תמיד עבדות הצדיקים כי כל צדיק נקרא משה וכמאמר חז"ל משה שפיר קאמרת. בכל ביתי נאמן הוא. כי הנה כתיב בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי ודרחז"ל ידוע. הכוונה כי הנה למעלה בוודאי הוא יחוד גמור ואמיתי כי שם אין מעכב ומונע אדרבה הכל חפצים ביחודו. אמנם למטה יש מונעים ומעכבים כי לא הונח להם בזאת והצדיק פועל אשר בכ"מ יהי' מוקטר שבכ"מ יהי' היחוד. וזהו בכל ביתי כי בית נק' היחוד ור"ל בכ"מ עושה שיהיה בית. נאמן מורה על היחוד אמ"ן גי' צ"א כנודע, נאמ"ן גי' אק"ם ור"ל שנותן בזה קומה לכל דבר ע"י שמייחד הוא קוב"ה ושכינתיה והבן:

תוכן העניינים

קהלת משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה