קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה
ספר במדבר · פרשת נצבים
אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם וגו'. נראה לפרש דהנה היום הוא מאיר ומאפיל וכפרש"י ואמר אתם נצבים היום ר"ל שתזכו לעשות יציבה מעמד ומצב וקיום אל היום שיהי' תמיד בבחי' יום לאורה. גם היום מורה על ר"ה כידוע שתזכו לעשות יציבה אל היום הדין הקדוש והנורא להיות לפני ה' אלהיכם לעמוד לפניו פב"פ כמו במעמד הר סיני דכתיב פנים בפנים דבר ה' עמכם כן תזכו ליצא זכאי במשפט ויהי' ההוי"ה והרחמים אלהיכם וכולם יסכימו עליכם לטובה ולרחמים אמן. ואמר ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם. כי הנה יש באדם בחי' נפש רוח נשמה חי' יחידה. והדבר מובן כי היום הדין לא יבוא במשפט את הגוף כי הוא חומר עכור ועפר הוצק יסודו כי אם במשפט יביא על כל נעלם את הנשמה לאמר ראה נתתיך בגוף האיש הישראלי הזה ומה תקנת כל ימי השנה. ומזה יקח האדם מוסר השכל איך לא יבוש וחרדה ילבש אשר הנשמה זכה וטהורה וכל מגמתה למאוס ברע ולבחור בטוב והאדם מונע אותה ועל ידו יביאוה למשפט לפני המלך המשפט על אשר פגם בה האדם. ולזה תרמז לנו תורתינו הקדושה אתם נצבים היום לדין כלכם לפני ה' אלהיכם הבוחן כליות ולב. אמנם שימו על לבבכם מי ומי העומדים לדין לא עם גוף הנגוףף כ"א ראשיכם הוא בחי' הנשמה שהיא הראשית שבאדם. שבטיכם רומז על הרוח אשר באדם שעל ידו מתקשר האדם בהנשמה כי רוח הוא מלשון רצון והרוח תשוב אל האלהים ותמשיך ותופיע על האדם אור הנשמה ולמנוע אותו מהסט"א כמאה"כ ורוח אלהים מרחפת על פני המים כי יש מימי החסדים והרחמים. ולעומתם המים הזידונים והרוח אלהים מרחפת להבדיל בין מים למים כ"א להביאו על פני המים כי מימי הקדושה נק' בחי' פנים שהם הפנימיות לא כן מימי הזידונים הם בבחי' אחוריים והרוח תמשיך את האדם לפנימיות המים כנ"ל ושורש נשמתו ע"י קיבול עול מלכותו ית' ולכן נק' שבטיכם כמו שבט מלכות כמש"ה לא יסור שבט מיהודה. זקניכם רומז על החכמה כמאז"ל זקן זה שקנה חכמה שכשיש באדם בחי' הנ"ל זוכה לבוא אל החכמה. ועי"ז תזכו ראשיכם שיהי' לכם נשיאות ראש כנ"ל שתוכלו להרים ראש לפני המלך ה' צבאות ותזכו להרבות שבטים וענפים. ושוטריכם להיות שוטרים ומושלים לגזור אומר ויקם וכמו שביארנו בפ' שופטים ושוטרים שפירש"י שוטרים הרודין במקל יעו"ש כי במק"ל גי' עק"ב עקב ענוה יראת ה' שע"י הענוה זוכה לראות הוי"ה ע"ש במקומו. וע"י הזקנה הוא החכמה יוכל להיות שוטר ומושל כי אם אין חכמה אין כלום וכמאז"ל כל ת"ח שאין בו דעת כו' וכשתזכו להחכמה תהי' שוטרים ומושלים ביראת ה' צדיק גוזר והקב"ה מקיים בכל טוב אמן:
ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה. דידוע הגם שכל השמות קדושים אל אלהים שדי וכדומה ועל ידם נמשך חסד אל ולעשות דין בשונאי ה' ויאמר לצרותינו די. אולם זה עיקר עבודת האדם להמשיך עליו הויתו להיות מרכבה להוי"ה וכמש"ה והי' ה' דייקא למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' ה' אחד וגו' ה' דייקא. וז"א ושב לשון תשובה שעיקר התשובה הוא ה' אלהיך שהוי"ה בעצמו יהי' אלהיך ותהי' מרכבה להויתו ואז ממילא ישיב את שבותך הם ר"ב ניצוצין מהרפ"ח שנשבו ולנו לברר עוד רב שנשארו ולא נתבררו במצרים כידוע יתבררו ויוחזרו לשורשם ע"י תשובה כזו. ורחמך ושב וקבצך וגו' עיין באוה"ח בפ' זו איך שמחלק שע"י קיום מ"ע. והותירך ה' לטובה. וע"י השמירה מעבור על מל"ת עי"ז ונתן כל האלות על שונאיך יעו"ש במתק אמריו. וז"א ורחמך הוא ע"י קיום רמ"ח מ"ע ירחם עליך וישמור כל הרמ"ח אברים שלך להיות שלמים וקיימים ושב וקבצך וגו' בשכר השמירה מעבור על מצות ה' אשר לא תעשנה יסיר ממך כל האלות ויתנם על שונאיך. ואותך יקבץ מארבע כנפות הארץ להוליכנו מהרה קוממיות לארצנו במהרה בימינו אמן.
א"י ושב ה' אלהיך וגו'. כי הנה הש"י הוא הכלל כי הוא הכולל הכל וחוץ ממנו הוא פרט. והאדם למטה הוא דוגמא דלעילא בחי' כלל ולכן הוטבעו בו רמ"ח אברים אותיות רח"ם כמו שא"א להיות הולדה בלי פתיחת הרחם כמו כן כשהאדם מקדש ומטהר עצמו כל רמ"ח אבריו בפרטות אזי הוא בחי' כלל להיות פטר רחם לפתוח הרחם בכל מיני השפעות. וז"א ושב ה' אלהיך את שבותך שבותך מלשון הולך שובב בדרך לבו שכל מה שהיית שובב עד עתה ישיב אותו ה' ורחמך שתוכל לרחם על רמ"ח אבריך ולהיות בבחי' רמ"ח, ושב וקבצך מכל העמים שכל הניצוצות שנתפזרו על ידי שהלכת שובב בדרכי לבך יקבצם ה' ויחזירם למקומם להיות בכלל אשר הפיצך. בכ"מ אשר הפיצך היצר תדע כי ה' אלהיך שמה אשר יעזרך על ככה להעלות הכל למקומו אמן:
אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך. דהנה איתא בס"י עשר ספירות בלימה. ופי' כבר במ"א באורך שא"א לעשר ספירות בלי מה מ"ה גי' אד"ם שצריך מתחלה לתקן עצמו להיות בבחי' מה דמות דיוקן אדם אז יוכל להאיר העשר ספירות דהכלל שהכל נעשה באתדל"ת. ועשר רמז כל שכינתא קדישא דהיא בספי' והכל א"א בלי מ"ה כנ"ל כ"א ע"י האדם העושה מעשהו למטה ומתקן למעלה כי לאהבת הש"י אותנו נתן לנו כח זה. וזהו בראשית ברא וגו' ודרז"ל בראשית בשביל התורה וישראל שנק' ראשית ות"י בראשית בחוכמתא החכמה הוא הכח מה שנתן כח באדם לעשות תיקונים בעולמות העליונים. ולכן בראשית במ"ק גי' אהב"ה שהכל גרמה אהבתו ית' אלינו. וזהו השמים מספרים כבוד אל שמים אותיות שא מים הצדיקים הנושאים עליהם מים שאין להם סוף ים החכמה ומעלים הכל לחכמה הקדומה שהוא א"ס הם מהפרים ומנהרים ומאירים כבוד אל. וזהו אם יהי' נדחך כשתהי' מנודח מקצה השמים היינו מבחי' שא מים כנ"ל:
א"י אם יהי' נדחך. שבחי' נדחך יהי' תמיד בבחי' זו שאתה בקצה השמים שא מים כנ"ל שתמיד תחשוב כאלו אתה נדחה לחוץ וכעת אתה רוצה להתחיל בעבודה כמו היו"ד שמורה על החכמה ויש בה קוצין הוא קוצו של יו"ד ותתאמץ תמיד להיות דבוק עכ"פ בקוצו יו"ד כי החכמה בעצמה אין בשכל האנושי להשיגה עד תכליתה ונעלמה מעיל כל חי. וידוע דאות ה' ד' הוית ואתמלאת ביו"ד או בוא"ו וכשהאדם נחשב בעיניו כדל כאמור ומדבק עצמו לקוצו של יו"ד ונתמלא דלותו ביו"ד אז נשלם על ידו ההוי"ה כי יו"ד גי' כ' ובהתדבקות דלותו בקוצו של יו"ד ונעשה ה' עם הכולל גי' כ"ו. וזה בקצה השמים היינו בקוצו של יו"ד ים החכמה. משם יקבצך ה' יקבצך להיות הוי"ה בשלימות. אלהיך ע"י אלהות שלך שפעלת במעשיך ומשם יקחך. לבחי' ה' תתאה לחברה בה' עילאה כי זה תשוב"ה תשוב ה' שתשוב ה' תתאה לאתרה והבן מאד:
ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום. לכאורה תיבת ואתה כמיותר והנראה דידוע כי זה כל האדם בשרות עליו רוח ה' וצלם אלהים וכמו שמצינו בקין וישם ה' לקין אות היינו החזרת דיוקן אד שגם אם ח"ו פנים קלקל יוכל לתקן ע"י התשובה להיות הוד הש"י עליו. וזהו הוד והדר תשוה עליו. הוד היינו הוד עילאה והדר ר"ל להדר ולהחזיר אח"כ ההוד למעלה. את זה תשוה עליו. וזה קול ה' בהדר. וזהו ואתה תשוב ידוע את"ה אותיות "אשר "תנה "הודך. שההוד הניתן לך תשוב תוכל להשיבו למעלה לעשות נח"ר ליוצרך ושמעת בקול ה' שאז תוכל לשמוע בקול הוא הפנימיות של הוי"ה עליונה. ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום. שתוכל לעשות כל המצות בבחי' זו ככל אשר אנכי מצוך היום בשעת מ"ת שנאמר אנכי אשר אז נתגלה שמחת מעשה בראשית על ידי קבלת התורה והבן:
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא וגו' לא בשמים וגו' לא מעבר לים וגו' כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. יתבאר עפ"י פיה"כ אשרי איש שישמע למצותיך. דידוע עיקר עשיית המצוה לייחדא קוב"ה ושכינתי' ולחבר י"ה בו"ה כמרומז ע"ז תיבת מצו"ה בא"ת ב"ש מ"צ י"ה ואות ו"ה אז השם בשלימות. ובפרט כי באדם כלים נכונים לזה כדאיתא בס"ק איך שכל הגוף מרכבה להוי"ה ועיין בשערי ציון וכשהאדם מקדש עצמו ומטהר כל קומתו מראש ועד. עקב להיות קומה שלימה אז הוא מרכבה להוי"ה כשמקבץ כל פרטי אבריו להיות מוכנים לזה. וזהו אשרי איש שישמע למצותיך. ר"ל שישמע שיקבץ כל אבריו אל מצותיך להיות מרכבה להוי"ה וכנ"ל. הנה כמו שראש חדש הוא הכולל של כל ימות החודש ככה ר"ה הוא הכולל כל חדשי וימות ושעות השנה ולזה שנ"ה גי' ספירה לשון ספיר והארה שצריך להאיר מר"ה כל השנה כולה. וזה שיסדו לנו בנוסח תפלת מוסף זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון ר"ל כי סימנא מילתא נעשה היום הזה זכרון לתקן כל ימי השנה וליום ראשון של השנה יהי' להם לזכרון יזכרו וישובו אל ה'. הן אמת כי בני עלי' בכל יום ושעה ורגע מבקרים ומפשפשים מעשיהם ודין מתוח לפניהם תמיד כמאח"ל אדם נדון בכל יום אבל מועטים המה ולכן נתן לנו את יום הזכרון הזה לעורר לב אדם בקרבו להיות חרד ובהול מאימת הדין וכאשר יסדו לנו בפזמון זוחלים ורועדים מיום בואך ממורא היום אשר בא יבוא לשפוט הארץ. אבל העיקר העבדות הוא להיות בכל יום ירא וחרד דואג ומיצר מדין העליון אשר נדון בכל יום ובכל רגע ותפקדנו לבקרים ולרגעים תבחננו כבדחז"ל. וז"א כי המצוה הזאת כשתרצה להיות בבחי' זאת בחי' נוקבא המקבל הויתו ית' בשעת עשיית המצוה. אזי העצה היעוצה לזה אשר אנכי מצוך היום. בכל יום יהא נחשב בעיניך כאלו היום הוא היום הדין הקדוש דידוע כי היום מורה על ר"ה ושמא תאמר מה כחי כי איחל לבחי' כזאת בחי' היעודה דייקא לבני עלי' לא כן אנכי כי נתלכלכתי בחטאי לא אוכל להתנקות. לכ"א חלילה לך מחשבה כזאת כי לא אל חפץ רשע הוא כי לא נפלאת הוא ממך. ממך בעצמך שנקראת אד"ם גי' מ"ה כמנין הוי"ה במילוי אלפין ויש בו י' אותיות וכן אדם במ"ק גי' ט' ועם האדם הכולל גי' י' להורות נתן כי לא נפלא ומכוסה הדבר משום אדם הוא. לא בשמים הוא וגו' שמי"ם אותיות ש"א מי"ם מי"ם גי' צ' ור"ל שהצדיקים נישאים כי את צדיק עליון ע"י מעשיהם הטובים הקדוש ב"ה מתעלה ואח"כ ממשיכים אותו למטה להתייחד אתנו ולא דווקא בשמים הוא באותם בני עלי' שהם בחי' שמים כנ"ל לאמר מי יעלה כי אין ביכולתינו, וגם לא מעבר לים הוא וגו' כי י"ם גי' נו"ן רומז על שער הנו"ן עולם הבינה שער התשובה ולא תאמר כי כבר אתה מעבר לים ר"ל מעבר ומצד השני של התשובה לא אוכל עוד לשוב כי קרוב אליך הדבר מאד מא"ד גי' אד"ם שבקל תוכל להיות בבחי' אדם וע"י מה לכ"א בפיך ובלבבך לעשותו. כי הצדיקים לבם ברשותם וכן פיהם. לא כן הרשעים הם ברשות לבן. לכ"א שתראה בפיך שהפה יהי' שלך. ובלבבך. שהלב ג"כ יהי' שלך. או בפיך אותיות ב' פיך רמז על הש"י שהוא נק' פי הצדיק שפותח פיו אדני שפתי תפתח שתזכה לפה קדוש כזה. ואז לעשותו לשון תיקון תתקן הכל ותעשה תיקונים בעולמות העליונים והבן:
א"י כי קרוב אליך וגו'. בהקדם לפרש הכתוב דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב בהמצאו אותיות צ"א היחוד האמיתי ואותיות מ"ה גימ' אד"ם כי עיקר היחודים הוא שיהי' האדם בדמות דיוקן אדם מלשון אדמה לעליון מה הוא רחום כו' וז"א דרשו ה' בהמצאו לייחד היחודים שתהי' בדמות דיוקן אדם העליון ואז קראוהו בהיותו קרוב תוכלו לקרוא אותו. וזהו כי קרוב אליך הדבר. דבר רומז על המלכות מלשון דבר א' לדור שהמלכות יהי' קרוב אליך בעת קוראך מא"ד גימטריא מ"ה אותיות אד"ם כשתהי' בדמות ודיוקן אדם. ואז בפיך ובלבבך לעשותו. בפיך עדש"ה אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך וידוע שפ"ה גימטרי' שכינ"ה ור"ל כשתפתח שפתי להיות עם השכינה ומרכבה אליו אזי ופ"י גי' צ"ו יחוד אל אדני יגיד תהלתך וכמבואר אצלינו במ"א באריכות יעו"ש. וזה בפיך. שתזכה לייחד היחודים. ובלבבך. הוא בינה לבא ובה הלב מבין עולם התשובה. ובזה תזכה לעשותו לעשות תיקונים גדולים בעולמות העליונים ותגזר אומר ויקם והבן: