קהלת משה· רבי משה אליקים בריעה
ספר במדבר · פרשת מסעי
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם וגו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. הנ"ל בהקדם לבאר הכ' חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך. ויובן ע"ד אז"ל דרכים מבקשים את תפקידם. הענין הוא כי מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ כי אז בדרך הוא בזווגא עילאה כידוע מהזוה"ק. אמנם אלו דברים שאין להם שיעור בזווג העליון לי חד עולם בחבירו אשר הן עולמות גבוה מעל גבוה וצריך לייחד התחתון בעליון הימנו עד אין תכלית וזהו העיקר הנסיעה של אדם הצדיק כמו במשכן חיבר היריעות אחת אל אחת משולבות אשה אל אחותה להורות האמור לייחד בזה עולמות העליונים אחד בחבירו ואז הוא שמחה גדולה לפניו. וזהו דרכים מבקשים תפקידם שיהא להם פקידה לטובה ע"י עשיית היחוד וזווג עליון כמו פקידת שרה וה' פקד את שרה נעשה ממנו לידה כן ע"י פקידה זו נעשה הולדה בהמשכת שפע ע"י הזווג נשפע כ"ט ביחוד השמות פק"ד כידוע מהאר"י ז"ל והבן וזהו חשבתי דרכי. כשאני מביא דרכי ונסיעתי אל המחשבה העליונה הקדומה בזה אוכל ואשיבה רגלי וגו'. גם כי דברים הרגלין היינו הארציות והגשמיות אשיבה אל עדותיך. עדותיך אותיות דעותיך ר"ל אל הדעת עליון. וז"א אלה מסעי בני ישראל וגו' הי' הכל לצבאותם לעשות צבאות רבות יחודים עליונים בזווגא עילאה. והתורה נצחיית להורות נתן לכל בר ישראל לעשות ככה מסעהו. והעצה לבוא לזה הוא ביד משה ואהרן. ידוע משה בנצח ואהרן בהוד. ור"ל שכל הניצוח והודאה המובא לו יחזיר העטרה ליושנה אל האדון ה' צבאות. ויכתוב משה הוא דעת העליון כותב את מוצאיהם למסעיהם. ור"ל שכל מוצאיהם היינו היחודים הי' מיד בהתחלתם ללכת למסעיהם הי' מיד עיקר הכוונה לצורך זווגא עילאה ולא להנאת עצמו. ואלה מסעיהם למוצאיהם. ואלה וי"ו מוסיף על ענין ראשון שתמיד כל איש מישראל יהי' מוסיף והולך בדרך הישר הזה להיות עיקר מסעיהם עבור מוצאיהם עבור היחודים עליונים והבן היטב:
וזה יהי' לכם גבול צפון מן הים הנדול תתאו לכם הר ההר. צפון רומז על היצה"ר כמש"ה ואת הצפוני ארחיק מעליכם ודרשוהו חז"ל על היצה"ר. ואמר וזה יהי' לכם גבול צפון גבול לכבוש את היצה"ר הנק' צפון מן הים וגו' י"ם אותיות מ"י גם גי' נו"ן רומז על הבינה שער התשובה ואות ה' מן הים כלולה משני ההי"ן כזה ה"ה רמז על תשובה תתאה שמביא אל התשובה עילאה. ואז תבואו אל הגדול לגדלות עליון היינו לשער הנו"ן עולם הבינה. ובזה ניקל לכם כי תתאו לכם הר ההר. שתסבבו לכם הר נגד ההר המה הדינים להגן בעדם שלא ירעו ולא ישחיתו בכל גבול ישראל. או כי ידוע בשעת מעמד מ"ת פסקה זוהמתן ונשארו ישראל זכים ונקיים מבלי סיג ותערובת פסולת ולכ"ז זכו ע"י מעמד הר סיני. וזה תתאו לכם הר. שתביאו לכם הר. כמו ההר בה"א הידועה הוא הר סיני שבו פסקה זוהמתכם. כן התקדש וטהר עצמכם תשיגו ג"כ לבחי' הר כזה להיות נפסק בזוהמא כ"א כולו קודש לה' אמן כיה"ר:
חסלת ספר במדבר