קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
שבת · דף מו.
רב אויא איקלע לבי רבא כו' א"ל מ"ט שרגא דנפט נמי שרי לטלטולי כו' הא איכא תורת כלי עליה מי לא תניא השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הנטלין בחצר ואמר עולא מה טעם הואיל ואיכא תורת כלי עליה מכאן משמע דתכשיטין האסורין לצאת לר"ה אסורין גם בחצר ואפי' במעורבת ואפי' בבית אסורין לגמרי והוו כמלאכתן לאיסור. ולהכי צריכין להאי טעמא הואיל ואיכא תורת כלי עלי' דלדעת הרמב"ם פי"ט מה"ל שבת (הל' ח) הובא בש"ע סי' ש"ג סי"ח דאפי' למ"ד לקמן (דף סד ע"ב) דכל שאסרו חכמים לצאת בו לרה"ר אסור לצאת בו לחצר היינו דווקא בשאינה מעורבת אבל במעורבת שרי לכ"ע. א"כ להך טעמא כיון שמותר ללובשן הוי מלאכתן להיתר דומיא דאמרינן גבי סנדל המסומר. אלא ודאי משמע כדברי הרמב"ן והרשב"א דאסרי לגמרי וכמ"ש בש"ע. ועיין ברש"י ריש פ' במה אשה משמע מדבריו ז"ל ג"כ כדברי הרמב"ן ז"ל שגזרו סתם שלא להתקשט בהם כלל ע"ש דאל"ה הוי כעין גזירה לגזירה ודוק: