אור ברסלב
קהלת יעקב (ברוכין) פסחים › דף צא.

קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין

פסחים · דף צא.

דף צ.

דתניא ר"ש אומר מנין לזובח את פסחו בבמת יחיד בשעת איסור הבמות שהוא בל"ת ת"ל לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך יכול אף בשעת היתר הבמות כן ת"ל באחד שעריך לא אמרתי אלא בזמן שכל ישראל נכנסים בשער אחד ובזבחים (דף קיד ע"ב) בעי רבה לאוקמי ברייתא זו קודם חצות וכמו שפירש"י כאן ומסקינן התם לעולם אחר חצות ובשעת היתר הבמות קאי והא בשעת איסור הבמות קאמר איסור במה לו והיתר במה לחבירו עיין רש"י ותוספת שם והנה הרמב"ם בפ"א מהלכות ק"פ כתב כמסקנא דהתם בזבחים וז"ל אין שוחטין את הפסח אלא בעזרה כו' אף בשעת היתר הבמות כו' שנאמר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך מפי השמועה למדו שזו אזהרה לשוחט בבמת יחיד אף בשעת היתר הבמות וכתב הל"מ קשה דלמה לא פירש רבינו ז"ל דהיינו דוקא אחר חצות אבל קודם חצות ליכא איסורא כלל כדאמרו בזבחים יכול אף בשעת היתר הבמות כן ת"ל באחד שעריך וי"ל דסתמא שלו כפירושו דאין נקרא פסח אלא אחר חצות ואילך אבל קודם לכן שלמים הוי ע"כ. והנה כתב דבריו מפני שראה שרש"י ותוספות פירשו כן וז"ל התוספות ד"ה היתר במה לחברו ושעת היתר הבמות דקתני היינו קודם חצות דכשר בבמה שלא לשמו אבל באמת רש"י ותוספת לשיטתם אזלי דרש"י פי' בריש זבחים הפסח בזמנו פסול שלא לשמו היינו מחצות היום אבל קודם לכן קיי"ל דפסח בשאר ימות השנה שלמים הוי והיינו כר' יהושע שם (דף יא) דאמ' הפסח ששחטו שחרי' בארבע' עשר שלא לשמו ר' יהושע מכשי'. אבל הרמב"ם פי' שם במשנה וזמנו של פסח הוא יום י"ד בניסן אבל אם ישחט ביום אחר שאינו יום י"ד שלא לשמו כשר והיינו כר' יהודה בן בתירא שחולק על ר' יהושע ואמר פסול כאילו נשחט בין הערבים וכן פסק בחבורו פט"ו מהלכות פסוה"מ א"כ בודאי כל היום נקרא פסח ולא שלמים ולא כמו שכתב הל"מ דסתמו כפירושו דקודם חצות שלמים הוי דהא להרמב"ם אם נשחט לשם שלמים פסול אף קודם חצות וא"כ מ"ש הכא סתמא וכל המקריב את הפסח בבמת יחיד לוקה על כל היום קאי אפילו קודם חצות ושעת היתר הבמות כדקתני בברייתא היינו בי"ג דכשר בבמה שלא לשמו:

ודברי הל"מ שכתב לתרץ דברי הרמב"ם דסתמו כפירושו דקודם חצות מן הסתם שלמים הוי משמע דלא בעי עקירה. וזה ודאי תמוה דהא אמרינן לעיל (דף ס"ד) ובמועד שלא לשמו חייב הא סתמא פטור אמאי כו'. שמעת מינה פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה אמר רבי חייא בר גמדא נזרקה מפי חבורה ואמרו כגון שהיו בעלים טמאי מתים ונדחין לפסח שני דסתמיה לשם פסח קאי וכיון דפסח בשאר ימות השנה שעומד לפסח שני בעי עקירה א"כ כ"ש קודם חצות שעומד לפסח לאחר חצות בודאי בעי עקירה וכיון דבעי עקירה לא חשיב שלמים מן הסתם. ואין להקשות אפי' לשיטת הרמב"ם שהוא נקרא פסח כל יום י"ד דאם שחטו שלא לשמו פסול מ"מ מפני מה לוקה אם שחטו בחוץ קודם חצות הא הוי מחוסר זמן שגם שחטו לשמו פסול קודם חצות כדמסקינן שם בזבחים שאף ריב"ב מודה לזה וכן הלכה. והרמב"ם פסק פי"ח מה' מעה"ק שחט מחוסר זמן בחוץ פטור והיינו כרבנן דר"ש וכ"כ הרמב"ם בפי' המשניות ואין הלכה כר"ש בכולן. וא"כ אמאי לוקה קודם חצות גם הכ"מ כתב להדיא הכי פי"ח מה' מעשה הקרבנות על מ"ש הרמב"ם השוחט את הפסח בחוץ האי שאר ימות השנה היינו בר מיום י"ד קודם חצות ומטעם שכתבתי דהוי מחוסר זמן אבל לענ"ד נראה ברור דלהרמב"ם לוקה קודם חצות דהא פלוגתא בכמה דוכתי אי יש מחוסר זמן לבו ביום. ונראה דהלכה דאין מחוסר זמן לבו ביום דהא לפי מה שפסק הרמב"ם כריב"ב קשה פסח כשר היכי משכח' לה כמו שמקש' בזבחים (דף יב) ואמר ר' אבהו כשהפרישו לאחר חצות אביי מתרץ קודם חצות ואין מחוסר זמן לבו ביום ואפילו לרב פפא שתירץ שם אפי' תימא מאורתא כו' ע"כ אין מחוסר זמן לבו ביום כמ"ש התוס' שם ובודאי אין סברא בעולם לומר דהרמב"ם סבירא ליה דפסח אינו כשר רק אם הפרישו לאחר חצות גם כתב בפירוש שחטו קודם חצות פסול משמע בהדיא דהפרשה כשירה קודם חצות אע"ג דהוי דחוי כו' ע"כ אין מחוסר זמן לבו ביום ומש"ה כתב כאן סתמא לוקה ואפילו קודם חצות ודלא כמ"ש הכ"מ:

תוכן העניינים

קהלת יעקב (ברוכין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה