קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
פסחים · דף מג.
הרי אלו באזהרה מאן תנא דחמץ גמור ע"י תערובות ונוקשה בעיני' בלאו אמר רב יהודא אמר רב ר"מ הוא דתניא כו' לכאורה קשה דאמרינן לקמן (דף מד ע"א) וכזית בכדי אכילת פרס דאורייתא הוא א"ל אין אי הכי אמאי פליגי רבנן עלי' דר"א בכותח הבבלי כו' אלא הנח לכותח הבבלי דלית בי' כזית בכדי אכילת פרס אי בעיני' דקשריף ואכיל לי' בטלה דעתו אצל כל אדם ואי משטר קשטר ואכל לית בי' כזית בכדי אכילת פרס וידוע דכזית בכדי אכילת פרס אסור מדאורייתא כמו איסור בעין ולוקין עליו גם הוא בכרת לשיטת הרא"ש ז"ל. והנה ר"מ פליג על שיעור צירוף דכדי אכילת פרס במס' כריתות (דף י"ב ע"ב) ואמר שם כמה ישהה באוכלין כאלו אוכל קליות ולר"מ חייב מלקות וכרת בשיעור זה כמו אכילת פרס לרבנן וא"כ קשה לכאורה האיך מתוקמא מתני' כר"מ הא לר"מ יתחייב גם כרת ומאי קמ"ל כלל בכותח הבבלי ושארי דאי משטר קשטר ואכיל לי' כדרכו ודאי חייב אף דלית בי' כזית בכדי אכילת פרס דאיהו פליג אהאי שיעורא דאכילת פרס ושכר המדי ששותה ב' וג' כוסות כמ"ש רש"י ז"ל נראה דלא משתהא יותר מאוכל קליות (ומזה ראי' לשיטת הטור שכתב דמתני' מתוקמה לר"א והמפרשים תמהו עליו ומכש"כ דקשה על רב נחמן דאמר ר"א הוא דתניא על חמץ דגן גמור ענוש כרת על ערובו בלאו דברי ר"א וחכמי' אומרים על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל ערובו בלא כלום כו' ורב נחמן מ"ט לא אמר כרב יהודה אמר לך דלמא עד כאן לא קאמר ר"מ התם אלא נוקשיה בעינא אבל חמץ דגן גמור ע"י תערובות לא. פי' דס"ל לר"מ כחכמים דר"א דכותח הבבלי ושכר המדי בולא כלום. וקשה אמאי הא אף דליכא כזית בכדי אכילת פרס אסור לדידי': תו קשה לי לר"נ דקאמר דר"מ פליג בחמץ ע"י תערובות כגון כותח הבבלי ושכר המדי וסבר כחכמים דר"א וקשה אמאי והא טעם כעיקר דאורייתא לפי פרש"י שפי' לקמן (דף מה) בסוף הסוגיא דרבנן דפליגי עלי' דר"א בכותח הבבלי אלמא לית להו טעם כעיקר דאורייתא מפקי להאי משרת להיתר מצטרף לאיסור כר"ע ובגיעולי עובדי כוכבים ס"ל דחידוש הוא כרבנן. ולר"מ ליכא למימ' הכי דס"ל כרבנן דגעולי עובדי כוכבי' חידוש הוא דהא כל נותן טעם לפגם מותר דגמרינן מנבילה והכא אסור דהא ר"מ ס"ל להדיא במס' עבודת כוכבים אחד נותן טעם לפגם ואחד נותן טעם לשבח אסור מ"ט דר"מ גמר מגיעולי עובדי כוכבים גיעולי עובדי כוכבים לאו נותן טעם לפגם הוא ואסר רחמנא ה"נ ל"ש ולא יליף מנבילה אלא לסרוחה מעיקרא א"כ ע"כ ס"ל טעם כעקר דאורייתא ג"כ מגיעולי עובדי כוכבים ואמאי פליג בכותח הבבלי: