קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
פסחים · דף לז.
אין עושין סריקין המצויירין בפסח א"ר אלעזר בן צדוק פעם אחת נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל כו' אמר לי בני לא של כל אדם אמרו אלא של נחתומים איכא דאמרי לא של נחתומים אמרו אלא של כל אדם ונראה דר"ג לטעמיה דאמר לקמן (דף מח) רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו וחכ"א כו' ע"ש הרי שמתיר ר"ג בשהייה כדי ג' אפיות ומאריך בשיעור שהייה אפילו לכתחלה ושיעור השהייה בציור הסריקין לא הוי כ"כ לסתם אדם שאינו מדקדק ליפותן ללשון ראשון או לנחתומים שרגילים וממהרים במלא כחם ללשון ב' ורבנן מחמירים שם ואמרו אחת לשה ואחת עורכת כו' וסברי שאין לשהות בלי עסק כלל וציור הסריקין אינו עסק לבטל החימוץ ולהכי אסרי לגמרי ולפ"ז נראה דהלכה כרבנן ועיין ברא"ש ועוד י"ל דר"ג סבר כר"י דאמר לקמן עושין סריקין כמו רקיקין ור"ג לשיטתיה דאמרינן במס' ביצה (דף כא) ג' דברים ר"ג מחמיר כדברי ב"ש כו' ואחד מהן שאין עושין פתין גריצין אלא רקיקין ע"ש ולכן היו מציירין בביתו הסריקין. ונראה דר"ג בשיטת ב"ש אזיל דלא אמרינן מתוך כלל ולכן מחמיר בג' דברים ביו"ט כב"ש דהיינו טעמא דב"ש דמחמרי שם ביו"ט ור"ג כוותייהו בהא. ועפ"ז מתורץ דברי רש"י שפי' לעיל (דף לו) בברייתא דאין לשין ביין ושמן כו' ואם לש תשרף מיד דאיירי במועד ולא ביו"ט דהבערה שלא לצורך היא וקשה הא למ"ד דאמרינן מתוך משמע לעיל (דף ה) דשרי לשרוף ביו"ט דאמר רבא התם ש"מ מדר"ע תלת כו' וש"מ דלא אמרינן הואיל והותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ולמה פרש"י דבמועד דוקא איירי הא משמע דסבר אין ביעור חמץ אלא שריפה א"כ מותר אף ביו"ט מטעם דהוי צורך קצת כמש"ש התוס' ולפמ"ש ניחא דר"ג לא ס"ל מתוך כב"ש ומשו"ה ע"כ במועד איירי דביו"ט אסור דליכא צורך אוכל נפש: