קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
פסחים · דף לו:
תוספת ד"ה וריה"ג וא"ת לר' יוסי הגלילי תיפוק ליה מעשר שני מבכל מושבותיכם כמו בכורים וי"ל דאי לאו עוני הוה אמינא דמושבותיכם אתא דוקא לבכורים כו' וקשה מאי מקשו ומאי חידשו הא דבריהם מפורשים בגמרא דמע"ש יש לו היתר במושבות ולא אתי ממושבותיכם רק מרבינן ליה ממצות מצות לר"ע ובודאי משום הכי אצטריך קרא לר' יוסי הגלילי למעט. גם לכאורה לשונם אינו מדוקדק שכתבו ה"א דמושבותיכם אתא דוקא לבכורים משמע דהאמת לאו הכי הוא והא באמת ממושבותיכם לא נתמעט רק מעוני. ונראה ברור כוונתם ז"ל דבאמת לפי מאי דממעט ריה"ג מעשר שני מעוני ע"כ ס"ל דלא אמרי' הואיל ויש לו היתר ע"י פדיון דהא גם לאוכלו באנינות יש לו האי היתר אם נטמא ונפדה ואפ"ה ממעטינן ליה מעוני ולא אמרינן הואיל כיון שעתה כמות שהוא אינו נאכל באנינות וזה שהקשו התו' לריה"ג תיפוק ליה מעשר שני כמו בכורים דלר"י הגלילי אין לומר דמעשר שני חשיב נאכל בכל מושבות הואיל כו' דאם איתא דס"ל האי טעמא גם מעוני היכי ממעט ליה וע"ז תירצו דאי לאו עוני ה"א דלא נתמעט ממושבותיכם רק בכורים אבל מעשר שני ה"א דחשיב נאכל בכל מושבות משום שיכול להיות לו היתר אם נטמא אבל השתא דכתיב עוני וממעטינן מיניה מעשר שני וע"כ דל"א הואיל. ממילא אימעט מעשר שני ממושבותיכ' והא ודאי דדרשא דעוני מהני ג"כ לזמן נוב וגבעון דליכא למעוטי ממושבותיכם אלא התוס' דייקי מדאמר ר"י הגלילי יכול יצא אדם ידי חובתו במעשר שני בירושלים ת"ל לחם עוני. אלמא דאי לאו עוני אפי' בירושלים סבר ר"י דלא נתמעט אלא מדכתיב לחם עוני והיינו משום דה"א כסברת רבי עקיבא דאמרינן הואיל אבל השתא כיון שכתוב עוני ע"כ לא אמרינן הואיל כו' ממילא גם בכלל נאכל בכל מושבות אינו ולפ"ז א"ש מ"ש רש"י בחומש בכל מושבותיכם פרט למעשר שני וחלות תודה והוא מהמכילתא וכתב מהרש"א שזה שלא כדברי התוס' דר"י הגלילי סבר דמעשר שני לא מימעט מבכל מושבותיכם כיון כו' ולפמ"ש א"ש שלא כתבו התוס' רק דה"א דמושבותיכם אתי רק לבכורים אי לאו עוני אבל כיון דאית לן קרא דעוני ממילא גם בכלל מושבותיכם אינו בזמן בית עולמים וברייתא שבגמרא נקטה קרא דעוני אליבא דרבי יוסי הגלילי כיון שעיקר המיעוט ממנו והמכילתא נקטה קרא דמושבותיכם דכיון שנתמעט מעוני אפילו לנוב וגבעון ממילא גם ממושבותיכם נתמעט בירושלים והגמרא והמכילתא שוים. וא"ש גם מה שפירש רש"י לקמן (דף לט) בבעיא דמרור של מע"ש בירושלים מהו שיצא אדם י"ח לרי"הג אי אמרינן מצה דאורייתא הוא כו' או דלמא כל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תיקון ופירש"י ואין לו היתר במושבות. ומרור איתקש למצה מה מצה נאכלת בכל מושבות כו' וכבר עמד המהרש"א על זה שהוא מגומגם דהא לר"י הגלילי קיימינן ע"ש ולפמ"ש ניחא דהא איירי בירושלים ואמעט ממושב ג"כ כיון דלית ליה הואיל: