קהלת יעקב - ב· רבי ישראל יעקב אלגאזי
ספר מענה לשון ח"ג · אות ג
לב
גט כתב הריב"ש ז"ל סי' ד"ש שאם הסכימו הקהל שכל שטר שלא מכ"י הסופר של העיר לא יהא לו דין שטר אין גט אשה במשמע והטעם כתב הרא"ם ח"א סימן ס"ו דאע"פ דמצי' דשטר אקרי גט גט לא מצי' דאקרי שטר ורבינו הר"ב כנה"ג בי"ד סי' רל"ז הגה"ט ס"ק י"ח כתב ונ"ל דה"ה לגט שחרור ע"כ ובפ"ק דקידו' שנינו קונה את עצמו בכסף ובשטר והיינו גט שחרור ובפ"ק דגיטין תנן תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי וע' במ"ש התוס' ביבמות דל"א ע"ב ד"ה והא עבדא. עוד עלה ונסתפק שם אם הסכימו גם בגט אם גט שחרור במשמע כיון שיש לו שם לווי כדאמרי' הנודר מן הירק מותר בירקות השדה מפני שי"ל שם לווי וכן הנודר מן המצה מותר במצה עשירה כמ"ש הריב"ש סי' שצ"ה. והמבי"ט ז"ל בח"ג סי' ט"ל כתב הסכמה שכתב בה שכל מין שטר שימצא כתוב שיהא פסול שנכלל בזה כל כתב ב"ד ועדים ושטרי שדוכין וקדו' ופרוזבול ע"כ הרי שאע"פ שכל אלו יש להם שם לווי נכללים בשם שטר ויש לדחות דשאני התם שכתוב בהסכמ' שכל מין שטר שימצא וצ"ע ע"כ ולע"ד עיין במהריק"ו ז"ל שו' ז' שכתב ז"ל ומ"מ אפשר דצדקה בסתם לא אקרי ואפי' בלשון חכמים כדמחלק תלמודא עפר שריפה אקרי עפר סתמא לא אקרי ואף אנו נאמר צדקה דפדיון שבויים אקרי צדקה סתם לא אקרי ע"כ ואף כי בשורש ד' כתב הפך מזה כבר העלה ארוכה לדבריו בספר מוצל מאש ח"א סי' ח' ע"ש ועיין בל"ח:
לג
גט כתב המבי"ט ח"ג סי' קכ"ב ז"ל ראובן קבל נ"ש אם יגרש את ארוסתו תוך י' שנים והיה רוצה ללכת למדינת הים והתרתי לו שיכתוב גט זמן על תנאי מפני כי מה שקבל אם יגרש משמעותו הוא אם יגרש גט כריתות דבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם וגט זמן אינו בכלל הגזירות אולי יחזור קודם הזמן ואפי' שלא יחזור ותשאר גרושה אינו נזירות כי לא קבל אם יגרש אלא על גט גירושין לחלוטין מתחלה ע"כ והר"ב כנה"ג ז"ל בי"ד סי' רי"ז כתב ז"ל ומינ' דאם נתן גט זמן והוא נשבע לתת גט אינו יוצא י"ח שבועתו והוא מן התימא:
לד
גוי מסל"ת שאמר הנער קאר"ה אוגל' אן נהרג לשון זה מורה דעל הידוע ביניהם הוא שאמר דאל"כ היל"ל נער א' קאר"ה אוגלא"ן פ"מ ח"א סי' מ"ג ובמהרי"ט בשניות סי' ל"ו התיר במי שאמר הרגו את שאשאק אעפ"י שלא הזכיר שום א' מג' שמות הנועדים ונודעים שמו ושם אביו ושם עירו ע"ש וכ"כ מהרשד"ם בא"ה ס"י בעדות שנאמר בו היהודי זבולון בלי הזכרת שום שם אחר דמסתמא על הידוע ביניהם קאמר דאל"כ היל"ל יהודי א' שמו זבולון ועיין במהרימ"ט ח"ב סי' כ"ג גוי מסל"ת שאמר הספינה שהי' בו ר' נטבעה לשון זה מוכיח מעצמו שהיה שם ראובן בשעת הטביעה והוא יודע בודאי ולא שעפ"י ידיעת הנסיעה הוא אומר שא"כ היל"ל נטבעה הספינ' פ' שאז אף שאנו יודעים שבאותה הספינה נסע בה ראובן היינו חוששין שמא יצא מהספינה ההיא כ"כ הרב פ"מ ח"ב סי' ק"ל:
לה
גט זמן כתב מהריב"ל ס"א דנ"ז שצ"ל בזה הלשון אם לא יבא יהא גט ואם יבא לא יהא גט שהרצון בגט זמן הוא שיהיה גט ומה שאנו רוצים חשוב הן כמ"ש התוס' ז"ל בפרק האומר. וכן מתבאר מדברי מהרשד"ם ז"ל בס' הגט ע"ש ולע"ד זה טעם דברי הרמב"ם ז"ל פ"ט מה' גירושין שכתב ז"ל הרוצה לגרש על תנאי כו' כיצד כגון שיאמר לה אם לא באתי מכאן ועד ל"י הרי זה גט ואם באתי בתוך ל"י לא יהא גט ע"כ. וראיתי לרבינו מהר"י רוזאניס ז"ל שכתב בה' אישות פ"ו ה"א דהא דבעינן הן קודם ללאו אין אנו מקפידים על לשון התנאי אלא על קיום המעשה שהוא באמת קרוי הן והביא ראי' לדבריו מדברי הרמב"ם אלו. ואחר המחילה רבה מכת"ר אינה ראיה דטעמו ונמוקו של הרמב"ם שם הוא מהטעם שכתבו התו' שמה שאנו רוצים חשוב הן והרצון בגט זמן הוא שיהיה גט כמ"ש מהריב"ל ומהרשד"ם ז"ל כמדובר:
לו
גיסו כ' המבי"ט ח"א סי' שי"ג דלענין ירוש' משמעות לשון גיסו הוא בעל אחותו ע"ש היטב. והר"ב כנה"ג ח"מ סי' רפ"ד תמה ע"ז וכתב ולא ידעתי למה לא נאמר שהוא אח אשתו: