אור ברסלב
קדושת יום טוב (ליפמן) חלק שני › סימן מא

קדושת יום טוב (ליפמן)· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין

חלק שני · סימן מא

סימן מ

פלפול בדין שיעור הגליונות של ספר תורה וחומשים:

(שם דף ל' ע"א בגמרא)

אל ימעט אדם את הכתב כו'. פירש"י לא ימעט לעשות אותיות קטנות בשיטה עליונה כו' עכ"ל. לא ידענא במה ירויח הגליון העליון במה שיעשה אותיות קטנות הלא אין להקטינם למעלה בגגן ולא להאריכן ולא שייך בהם קטנות וגדלות אלא או ברוחב האותיות או בארכן להאריכן או לקצרן וכל זה אינו נוגע כלום לריוח של מעלה אם יעשה ארכן ארוכות או קצרות ואם מפני שאם יעשם ארוכות יצטרך להתחיל גג האות למעלה מפני שלא ישאר לו ריוח שבין שיטה לשיטה אם יתחיל הגג למטה דא"כ מיעוט הכתב הוא מפני ריוח שבין שיטה לשיטה דע"כ צ"ל דאין הריוח שבין שרטוט העליון לשרטוט שתחתיה כשיעור שאר הריוחים שבין שרטוט לשרטוט וא"כ היינו דקתני בסמוך ולא מפני ריוח שבין שיטה לשיטה. ודוחק בעיני לפרש דאצואר הלמ"ד קאי שלא ימעטנו בשיטה העליונה מפני ריוח הגליון של מעלה ואפ"ל דאעובי הגגין של האותיות קאי שיעשם דקים משאר גגי האותיות מפני הריוח של מעלה. וגם בזה יש לפקפק דהא יכול לעשותן עבים למטה אם לא מפני הריוח שבין שיטה לשיטה. ואפשר דעובי הגג הוא חוץ מן הריוח שבין השרטוטים והוא למעלה מן השרטוט ודקותו מרויח הגליון של מעלה ולא בין השרטוטים א"כ אפשר לומר דמיירי שעשה השרטוט העליון כל כך למעלה שלא נשאר ריוח כשיעור לגליון של מעלה ובין השרטוטין בכולן שוה ואם ירצה להניח ריוח למעלה כשיעור ע"כ יצטרך לכתוב האותיות למטה מן השרטוט העליון וימעט הכתב בארכן כדי שישאר לו ריוח לכתוב השורה שתחתיה על השרטוט השני ומ"מ עיקר מיעוט הכתב הוא מפני הריוח של מעלה ולא מפני שבין שיטה לשיטה דהרי הריוח שבין השרטוטין העליון ושתחתיה הוא כשיעור הצריך וזה נראה נכון יותר ודוק:

ועיין בטור סי' רע"ג שכתב על אצבעות דגליונות של ס"ת שהם בגודל ובסי' רפ"ג לענין חומשין כתב אצבעות סתם וכתב הב"י בסי' רפ"ג וז"ל ומ"ש ושיעור הגליון שלהם וכו' בברייתא בפרק הקומץ. ומדנקט בברייתא גבי בין דף לדף כמלא רוחב גודל משמע דכל אצבעות השנויים שם גבי חומשים וגבי ס"ת אינם בגודל אלא באצבע הסמוך לו שהוא נקרא אצבע אלא שרבינו כתב בסי' רע"ג גבי שיעור גליון ס"ת שבגודל הם ואפשר שהוא מפרש דדוקא גבי חומשים דקתני ביה בין דף לדף כמלא רוחב גודל הוא דאצבעות השנויות בו אינם בגודל אבל אצבעות דס"ת דלא תני גבייהו גודל שיעורייהו בגודל כסתם שיעור אצבעות שבתלמוד דהוו בגודל עכ"ל. ואם זו היתה כוונת הטור הוא מן התימא שלא יהיו כל האצבעות האמורים במקום א' שוות בפירושם דגבי ס"ת פירושו בגודל וגם חומשים יהיה פירושו בסתם אצבע דהיינו מה שנקרא אצבע ואם יש להוכיח מדנקט בחדא מיניה גודל ש"מ דאינך לאו בגודל הם אכולהו אצבעות דקתני הכא יש להוכיח כן ואין לחלק בפירושם כלל. אבל הנראה בעיני בדעת הטור דגם בהנך דחומשים ס"ל דכל אצבעות בגודל הם ואע"ג דכתב אצבעות סתם סמך עצמו אמ"ש לעיל סי' רע"ג דבגודל הם ובסי' רע"ג גופיה לא כתב אלא אחדא מילתא דבגודל הוי ובאינך כתב אצבעות סתם וסמך דמסתמא כולהו בחד אצבע משערינן וה"נ בסי' רפ"ב סמך אדלעיל ולא הוצרך לפרש כיון דבחד דוכתא תניא לכולהו שיעורי דאצבעות מסתמא כולהו בחד שיעורא הויין ומ"ש הב"י מדקתני בברייתא בין דף לדף כמלא רוחב גודל משמע דכל אצבעות השנויים אינם בגודל נראה לי דאדרבא מכאן יש להוכיח דכולם הם בגודל דהרי כל הגליונות והריוחים האמורים בחומשים הם פתוחים באצבע אחד מריוח הגליונות האמורים בס"ת דבס"ת הרידח של מטה טפח דהיינו ד' אצבעות בגודל ובחומשין ג' אצבעות והריוח של מעלה בס"ת ג' אצבעות ובחומשין ב' אצבעות ובין דף לדף בס"ת ב' אצבעות ובחומשין רוחב גודל א' הרי דבכל הריוחים נפחתו בחומשין מבס"ת בשיעור אצבע א' וא"כ הרי יש להוכיח דכל אצבעות האמורים כאן הם בגודל דהשתא הוי בכולם בשוה דבין דף לדף בס"ת ב' אצבעות בגודל ובחומשין הוי גודל א' אבל אם נפרש דב' אצבעות דבין דף לדף אינם בגודל א"כ בחומשין דהוי בגודל אין הפחת עולה שיעור אצבע מס"ת ולא הוי בשוה לשאר חלוקי הריוחים דמתמעט בחומשין מבס"ת בשיעור אצבע א' וכן על דרך זה הגליונות של ס"ת גופיה כל א' מתמעט מחבירו באצבע א' דלמטה טפת דהיינו ד' אצבעות ולמעלה ג' אצבעות ובין דף לדף ב' אצבעות והיינו אי בגודל הוי אבל אי באצבע בינוני הרי הטפח ה' אצבעות ונתמעט שלמעלה בב' אצבעות משלמטה ואין המיעוט על דרך אחד וכן מהך דשיעור ס"ת מלמטה טפח ובחומשין ג' אצבעות נמי יש להוכיח כן דאי לאו בגודל הוי הרי נתמעט משיעור הס"ת ב' אצבעות דה' אצבעות בינונים יש בטפח והרי בשיעור הריוח של מעלה מצינו להדיא שלא נתמעט בחומשין אלא שיעור אצבע א' לחוד אלא ודאי דכולם בגודל הם והוי השתא כולם בשוה דנתמעט בחומשין מבס"ת בכל ריוח וריוח בשיעור אצבע א' וזו ראיה נכונה והטעם נראה שתיקנו להיכרא שקדושת החומשים קלה מקדושת הס"ת ומשו"ה תיקנו נוי הס"ת בקצת טפי מנוי החומשין שיהא הריוח בכל הגליונות בשיעור אצבע יותר מריוח שבחומשין ובשיעור א' סגי לכולם להיכרא. כן נראה לפי עניות דעתי ודוק:

תוכן העניינים

קדושת יום טוב (ליפמן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה