אור ברסלב
קדושת יום טוב (ליפמן) חלק שני › סימן מ

קדושת יום טוב (ליפמן)· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין

חלק שני · סימן מ

סימן לט

פלפול בכוונת הסוגיא והוא דכתוב רובא דספרא שפיר:

(שם דף כ"ט ע"ב גמרא)

אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב והוא דכתיב רובא דספרא שפיר וכו'. עיין בב"י ביו"ד סי' רע"ט מש"כ בזה והוא פשוט דרובא דספרא דקאמר היינו רוב אותיות ותיבות של הספר כתובים כתיקונן ומ"מ יש טעיות בכל דף ודף ד' או יותר ואין בו רק דף א' שאין בו אלא שלש טעיות או פחות ואמנם בבד"ה כתב וז"ל והרמב"ם כתב בפ"ז כלשון הזה ס"ת שיש בו שלש טעיות בכל דף ודף יתקן ואם היו ארבעה יגנז ואם היה רוב הספר מוגה והשאר יש בו ארבעה טעיות ונשאר אפילו דף א' מאותו השאר המשובש בלא ארבעה טעיות ה"ז יתקן עכ"ל. והנראה שהוא מפרש דכתוב רובא דספרא שפיר היינו שרוב דפי הספר כתובים כתיקונן לי שום טעיות ומיעוט הדפין של הספר כתובים בשבוש והיינו שיש בכל דף ודף מן המיעוט ד' טעיות ונשאר דף א' מאותן הדפין המשובשין שאין בו ד' טעיות אז יתקן את כל הדפין המשובשין והשתא יש חילוק גדול בין פי' הרמב"ם לפי' הב"י שפי' מעיקרא דלפי' הב"י אע"פ שבכל הספר כל דף ודף שבו יש בו ד' טעיות או יותר ואין בכל הספר כולו כ"א דף א' שאין בו ד' טעיות ה"ז יתקן והוא שרוב תיבות הספר כתובים כתיקונן והיינו שלא יהיו הרבה טעיות כל כך בכל דף ודף עד שיהיה רוב הספר בכלל נכתב בטעות שרוב התיבות של כל הספר בכלל נכתבו בטעות אבל כל זמן שאין רוב התיבות בספר בטעיות מהני תיקון אע"פ שיש הרבה טעיות בכל דף ודף של כל הספר כולו ואין בכל הספר כי אם דף א' שאין בו ד' טעיות (ועיין במעד"מ בהלכות ס"ת מ"ש שם) אבל לפירוש הרמב"ם בעינן שיהיו רוב דפי הספר כתובים כתיקונן ממש וגם במיעוט דפין המשובשים יהיה דף א' שאין בו ד' טעיות כן היה נראה בעיני פשוט ולא הוצרך להאריך בזה. (ועי' בר"ן בפ"ב דמגילה שהביא שם דברי הרמב"ן ומשמע מדברי הרמב"ן שם דמפרש להך דוהוא דכתוב רובא דספרא שפיר וכפירוש הרמב"ם וכמ"ש ודוק שם היטב). אלא שראיתי שבשו"ע העתיק הב"י לשון הרמב"ם ממש וכתב הש"ך שם ס"ק ד' וז"ל ואם היה רוב הספר וכו' כלומר שרוב אותיותיו של הספר מוגה והשאר יש בו בכל הספר ד' טעיות בכל דף ונשאר בו רק דף א' שאין בו ד' טעיות רק ג' טעיות יתקן עכ"ל וזהו ממש פי' הב"י שרוצה לפרש כן מעיקרא. והנראה מדברי הש"ך שגם דברי הרמב"ם מתפרשין על הדרך הזה. והדבר תמוה ונשגבה הפליאה בעיני איך יתכן לפרש דברי הרמב"ם כן ואם באנו לפרש דמ"ש ואם היה רוב הספר מוגה היינו שרוב אותיות ותיבות של כל הספר בכלל כתיקונן א"כ איך יתכן מ"ש והשאר יש בו ארבעה טעיות בכל דף הרי השאר כולו בטעות ואולי יש בו ארבעה או יותר בכל דף. ותו מ"ש ונשאר אפילו דף א' מאותו השאר המשובש וכו' לפי' הש"ך אהייא קאי מ"ש מאותו השאר המשובש הלא לפי' כל הדפין משובשין ולעיל שכתב והשאר אאותיות ותיבות קאי ובכאן מיירי בדפין והיאך כתב שנשאר דף א' מאותו השאר המשובש הלא הדפין אינן שאר אלא כולן משובשין ולפי' הש"ך היה לו להרמב"ם לכתוב בקיצור ואם היה רוב הספר מוגה ויש בו דף א' שאין בו ארבעה טעיות ה"ז יתקן ותו לא מידי. ולענ"ד לא יתכן לפרש דברי הרמב"ם כלל על הדרך שפי' הב"י מעיקרא ואין לפרשם כי אם על הדרך שכתבתי ויש חילוק גדול לענין דין בזה. והב"י נראה שתפס דברי הרמב"ם לעיקר ופסק בשו"ע כן. ונמצא לפי פסק השו"ע בעינן שיהיו רוב דפי הספר כתובין כתיקונן ובאותו מיעוט הדפין המשובשין יהיה בהם דף א' שחין בו ארבעה טעיות ודלא כמ"ש הש"ך כן היה נראה לענ"ד. וכעת לא ראיתי מי שנתעורר בזה והנה גם לא מצינו בהדיא מי שחולק בזה על דברי הרמב"ם רק שהב"י בעצמו מעיקרא רצה לפרש כדרכו הראשון ואח"כ כתב בבד"ה לשון הרמב"ם שנראה ממנו דלא כפי' הראשון. וגם בשו"ע העתיק לשון הרמב"ם ממש ואמנם בלשון רש"י שבהרי"ף בהלכות קטנות בהל' ס"ת נראה דמפרש כפי' הראשון של הב"י שכתב שם וז"ל והוא דכתוב רובא דספרא שפיר שרוב כל דף כתוב בלא טעות שאין בו יתר מה' או מו' טעיות בכל דף אז מצלת הך דף שלימה ויתקן עכ"ל. והנראה מלשונו שהוא מפרש רובא דספרא היינו רוב התיבות של הספר והיינו מ"ש שרוב כל דף כתוב בלא טעות וכוונתו שרוב תיבות שבכל דף כתוב בלא טעות ומ"ש שאין בו יתר מה' או מו' טעיות בכל דף ע"כ הוא לאו דוקא ואפי' יש בו יתר מו' כל שהוא המועט של הדף ורובו של דף כתוב בלא טעות יתקן אפילו יהיו הטעיות הרבה יותר מו' כל שהן המיעוט מן הדף לא איכפת לן במנינם ורש"י דרך כגון בעלמא נקט וכן מבואר בלשון מעד"מ בהל' ס"ת אפי' יש בכל שאר דפין ל' או מ' טעיות בכל דף וכו' יע"ש ועכ"פ נראה להדיא מלשון רש"י דשם שמפרש כדרך שפי' הב"י מעיקרא. ומיהו נראה מלשון רש"י דבעינן שבכל דף ודף יהיה רובו כתוב בלא טעות אבל אם יש דף אחד שרובו כתוב בטעות אף על פי שבכל הספר בכלל יהיה הרוב בלא טעות אפי' אם נצטרף לו גם אותו הדף כגון שבהרבה דפין מן הספר כתוב הרבה בלא טעות יותר מרובו של דף ובצירוף הכל בכלל יהיה רוב הספר כתוב בלא טעות אפ"ה כיון שבזה הדף בפ"ע רובו כתוב בטעות לא מהני תיקון לאותו הדף ואותו הדף צריך גניזה כן נראה מלשון רש"י הנ"ל אבל מלשון הב"י בפי' הראשון הגהה משמע דאין קפידא רק שיהא רוב ועיין ברמב"ם אותיות של כל הספר בכלל כתיקונן בהלכות קטנות דמשמע ואין קפידא ברובן של דפין כלל מיהו. נמי דבעינן בכל דף ודף אין הכרע כל כך בלשון הב"י שהוא רובא כתוב שפיר:

מפרש לשון הש"ס והוא דכתוב רובא דספרא בפשט הלשון משמע דאכולי' ספר בכלל קאי ואפשר דמ"מ מודה נמי דבעינן בכל דף שיהא רובו של הדף נכתב בלא טעות וכדמשמע מלשון רש"י הנ"ל ואין להאריך בזה:

והנה מפשט לשון הש"ס משמע יותר כפי' רש"י שהוא כפי' הב"י דמעיקרא כנ"ל שהרי תחלה אמר רב ס"ת שיש בו שתי טעיות בכל דף ודף יתקן שלש יגנז משמע להדיא שבכל דף ודף מכל הס"ת קאמר שכולן כן הם וה"נ ברייתא דקתני שלש יתקן ד' יגנז ודאי נמי בכה"ג מיירי שכל הדפין שבכל הס"ת כן הם מדמייתי מינה תיובתא עליה דרב ועלה קאמרינן תנא אם יש בו דף א' שלימה מצלת על כולו הרי להדיא משמע שאפילו כל דפי הס"ת בכולן יש בכל א' מהן ד' טעיות לבד מדף א' שאין בו ד' טעיות ה"ז יתקן וא"כ היכי קאמרי משמי' דרב בתר הכי דבעינן דכתוב רובא דספרא שפיר דהיינו שרוב דפי הספר כתובין בלא טעות כלל שזה סותר למאי דמשמע מעיקרא ותו דלפי' הרמב"ם צ"ל דרובא דספרא היינו רוב מצומצם דהיינו שאין במוגהים אלא א' יותר על המשובשין ולהכי בעינן נמי שיהא דף א' במשובשין שלא יהא בו ד' טעיות ובכה"ג דווקא הוא דקתני בברייתא אם יש בו דף א' שלימה מצלת וכו' דאי יש ברוב המוגהים שני דפין יותר על המשובשין תו לא יתכן הך דינא כלל דניבעי נמי דף א' באותו השאר המשובש שיציל עליהם דהרי כבר יש דף א' שלם יותר מן הרוב ואותו הדף יציל אותם דאטו משום שהוא שלם לגמרי מיגרע גרע ואדרבא אביי דבעי מיני' מרב יוסף אי אית ביה שלש טעיות בההוא דף מאי ע"כ הוי ס"ל דברייתא דקתני דף א' שלימה שלימה ממש קאמר ומיבעי' ליה אי שלימה דווקא או לאו דוקא ורב יוסף פשיט לי' דשלימה לאו דווקא ועכ"פ ודאי דשלימה ממש לא גרועה מיש בה ג' טעיות וכ"ש דמצלת וא"כ לא משכחת האי דינא דקתני אם יש בו דף א' וכו' כי אם ברוב מצומצם ממש וזה דוחק:

תוכן העניינים

קדושת יום טוב (ליפמן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה