אור ברסלב
קדושת יום טוב (ליפמן) חלק שני › סימן ל

קדושת יום טוב (ליפמן)· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין

חלק שני · סימן ל

סימן כט

פלפול בדין מזוזה שאחורי הדלת:

שם ע"ב גמ'

דרש רב יוסף כו' העמיק לה טפח פסולה לימא מסייע ליה כו' כי תניא ההיא כו' הא בהדיא קתני לה וכו' לכאורה קשיא למאי דס"ד דרישא מיירי בפשיטות ומשום דהעמיק לה טפח מפסלא א"כ סיפא למה לי בפתח שאחורי הדלת תיפוק ליה דבלאו"ה נמי אין המזוזה כשירה לפתח שבמערב דהרי, היא רחוקה מחלל הפתח טפח והוי לה העמיק טפח ופסולה אפי' לא היה שם פתח אחר ויש לומר דעיקר מילתא איצטריך משום ואם לאו אין צריך כו' לאשמעינן דהיכא דאין בעובי הפצים המבדיל בין שני הפתחים טפח סגי להו לשני הפתחים בחד מזוזה ומתיישב לי בזה גם כן, דברי הרא"ש והטור סי' רפ"ו שהביאו הך דפתח שאחורי הדלת ואע"ג דכבר כתבו הך דרבא דהעמיק לה טפח פסולה בכל הפתחים והרא"ש כתב מקודם לזה והטור כתבה בסי' רפ"ט מ"מ כתבו נמי להך דפתח שאחורי הדלת משום סיפא דמלתא וכמ"ש ואמנם הרי"ף בהלכותיו לא הביא הך דפתח שאחורי הדלת והנראה בעיני בזה משום דס"ל הא דקתני לעיל דף ל"ב ע"ב הניחה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה היינו דאפי' הגהה בדיעבד פסולה *וע"כ מיירי אפילו *וכמ"ש הנמוקי יוסף אינה רחוקה טפח מחלל הפתח כי שם בדעת הרי"ף:

היכי דלא תיקשי אדרבא דהכא דקאמר העמיק לה טפח פסולה אפילו במקומה א"כ מאי איריא אחורי הדלת אלא ודאי אחורי הדלת פסולה אפילו אינה רחוקה טפח מן החלל וא"כ ע"כ הך ברייתא דקתני ואם לאו א"צ להביא מזוזה אחרת פליגא אהך דלעיל דכיון דהוי אחורי הדלת פסולה אפי' אינה רחוקה טפח ואפילו בפתח א' הגהה ומשו"ה לא הביאה בהלכותיו ופסק *ונראה דזהו נמי טעמא דהרמב"ם שלא כהך דלעיל לחומרא אבל הטור אזיל הביא ג"כ דין זה בהלכותיו משום דאיהו פסיק כדבריי' לשיטתו דס"ל בהך דהניחה אחורי כדלעיל דאחורי הדלת וס"ל הדלת דבדיעבד כשירה ומפרש ואין דפסולה לגמרי וכמ"ש בה מצוה לכתחלה ולפ"ז לא פליגא הך הב"י משמו בסי' רפ"ט ברייתא אהך דלעיל דהכא כיון דכבר יע"ש:

איכא מזוזה הו"ל כדיעבד וא"צ מזוזה אחרת ובזה אפשר ליישב דעת הטור בהך דהניחה אחורי הדלת דלא תיקשי עליו ממ"ש לעיל בס"ד יע"ש ואין להאריך ומיהו לפ"ז יש לתמוה מדברי הב"י דבסי' רפ"ט משמע מדבריו דבהך דאחורי הדלת לא ס"ל כדעת הטור אלא כדעת הנמוקי יוסף והרמב"ם דפסולה אפי' דיעבד יע"ש וכן כתב הש"ך שם בשם ב"י שפסק כן ובסי' רפ"ו כתב בש"ע הך דפת' שאחורי הדל' אם יש בו פצי' טפח צרי' להביא מזוזה אחרת ומשמע להדיא דאם אין בו טפח א"צ מזוזה אחרת ואמאי הא הוי לגבי פתח השני אחורי הדלת ואין לומר דאחורי הדלת נמי לא מפסל אלא א"כ רחוק טפח מחלל הפתח דא"כ מאי איריא אחורי הדלת אפילו במקומה נמי מפסלא דהוי העמיק לה טפח וגם בלאו"ה יש לעיין לאיזו צורך כתב האי דינא כלל דתיפוק ליה בפשיטות דמפסלא לגבי פתח האחר משום דלגבה הו"ל העמיק לה טפח ודוחק לומר דלדיוקא איצטריך דאם אין בה טפח א"צ מזוזה אחרת וכמש"ל בברייתא דא"כ הו"ל לאתויי הך דינא דאיצטריך ולפרושי בהדיא כמו דמפורש בברייתא ואם לאו וכו' ולא למכתב דינא דלא צריכא כלל והך דצריכא ניתי מדיוקא ואין זה מדרך האחרונים מיהו בזה אפ"ל דהך גופא איצטריך דאע"ג דבעלמא נמי אם העמיק לה טפח פסולה אפ"ה איצטריך לאשמעינן כאן דלא תימא הואיל וכשירה לפתח הדרומי דלגבה הוי בחללה מבחוץ מתכשרא נמי לגבה דפתח מערבי דומיא דמ"ש המרדכי דלפירש"י דכאן בהך דפתח שאחורי הדלת לפי' ראשון דאע"ג דלפתח זה הוי ימין ולפתח זה הוי שמאל אפ"ה כשירה לשניהם וכתבו האחרונים הטעם כיון דלחד פתח במקום שהיא קבועה הוי לימין מתכשרא נמי להך פתח האחר אע"ג דהוי שמאל לגבי' ועיין בפרישה ובט"ז וה"נ איכא למימר לענין הך דהעמיק לה טפח אע"ג דבעלמא מפסלא הכא ס"ד דתתכשר טפי כיון דלהך פתח דקביעא ביה הוי כהוגן ושפיר איצטריך לאשמעינן דביש בו פצים טפח צריך להביא מזוזה אחרת ובכה"ג מתיישב גם בסוגי' בפשיטות למאי דס"ד לאתויי מינה סייעתא לרבא:

והשתא לפ"ז יש ליישב דברי הב"י דאע"ג דבהך דאחורי הדלת ס"ל כדעת הרמב"ם דפסולה בדיעבד וההיא אפילו אינה רחוקה טפת וכמ"ש מ"מ הכא ואין בפצים עובי טפח א"צ מזוזה אחרת ואע"ג דלאידך הפתח הוי אחורי הדלת אפ"ה כיון דלהך פתח דקביעא בי' הוי כהוגן מתכשרא נמי לגבי אידך דומיא דהך דימין ושמאל לפירש"י והשתא א"ש דלא פליגי ברייתא אהדדי הך דלעיל דאחורי הדלת פסולה והך דהכא דקתני ואם לאו א"צ להביא מזוזה אחרת ואמנם לפ"ז לא מתיישבים דעת הרי"ף והרמב"ם שלא הביאו ברייתא דהכא להלכה כיון דאיכא למימר דלא פליגא אהך ברייתא דלעיל והנראה לומר דלא ס"ל כסברא זו שכתבו האחרונים לפירש"י דלא מסתבר כלל להכשיר לפתח זה דהוי שמאל לגבה איידי דהוי ימין לגבה הך דקביעא בה דכיון דאפילו היכא דעבידא להך פתחא מיפסלא אי קבעה לשמאל כ"ש היכא דעבידא לפתח אחר ולא להך פתח כלל דמיפסלא היכא דקבעה מצד שמאל ועיין בסוכה דף י"ט ע"א דאמרינן שם אבל הכא דלאו להכי עבידא לא יע"ש ואע"ג דל"ד ממש מ"מ מסתבר הוא דבכה"ג גריעי טפי וכן משמע קצת בסוגיא דקאמר לימא מסייע ליה וכו' ודחי כי תניא ההיא בפתח שאחורי הדלת אלמא דבעי למימר אע"ג דבפתח אחד דהמזוזה לדידה עבידא לא מיפסלא בהרחקת טפח מן החלל אפ"ה היכא דעבידא לפתח אחר לא מהני לפתח זה שהיא רחוקה ממנו טפח ובפי' הברייתא דלא תיקשי הא לגבי אידך פתח הו"ל שמאל יש לומר דס"ל כפי' ה"ה שהביא במרדכי. בענין דהוי ימין לשני הפתחים יע"ש אבל בהא דאחורי הדלת ודאי צ"ל דפליגא אהך ברייתא דלעיל ומה"ט לא פסקו כהך דברייתא דהכא ולא הביאו דין זה בהלכותיהם כלל והנראה בעיני דגם הב"י היה מסתפק בדבר זה מפני שראה שהרי"ף והרמב"ם לא הביאו דין זה בהלכותיהם ואולי משום דלשיטתם דס"ל דאחורי הדלת פסולה ה"נ בדין זה אפי' אין בפצים טפח צריך להביא מזוזה אחרת משו"ה לא כתב בשו"ע אלא רישא דמילתא דאם יש בפצים טפח צריך להביא מזוזה אחרת ולא כתב סיפא דמילתא דאם אין בו טפח אין צריך דבברייתא קתני לה בהדיא ולא סמך אדיוקא והיינו משום דבהך דיש בו טפח לא מספקא לי' מילתא דודאי לכ"ע צריך מזוזה אחרת אבל בהך דאין בה טפח איכא למימר דלדעת הרמב"ם צריך מזוזה אחר' משו"ה לא כתבה להדיא וכן הך דאחורי הדלת גופא לא הזכיר להדיא בשו"ע לפסולא ובכל זה לא ביאר דעתו להדיא וסמך איודע ומבין כן נראה בעיני דעת בשו"ע וזה נראה נכון ודוק היטב:

והנה בעיקר הפי' שפי' האחרוני' בדברי רש"י בהך דימין ושמאל דע דהמרדכי כתב אהא דפתח שאחורי הדלת וז"ל פ"ה כיון שאין לה טפח ולזה ימין ולזה שמאל א"צ מזוזה אחרת וקשה דמנ"ל הא ופי' הר"ץ כגון שיש אצל פתח חדר שצריך מזוזה ויש שם פצים דהוי ימין לזה ולזה וכיון שאין שם טפח נפיק במזוזה אחת עכ"ל ומ"ש פ"ה כיון וכו' אין זה מפורש בדברי רש"י אלא דלפירש"י צ"ל כן דאע"ג דהוי לזה ימין ולזה שמאל כיון דאין שם טפח א"צ מזוזה אחרת ואפשר שיש ט"ס בדבריו וצ"ל כן בדברי המרדכי כמ"ש והנה האחרונים כתבו הטעם משום דכיון דעיקר קביעות הוי בימין סגי גם בפתח הב' שהו' לשמאל והנה לפירש"י שלפנינו ודאי א"א לומר כן דכיון דפי' דמיירי שהפתח א' הוא לצד מערב והשני הוא לצד דרום והמזוזה קבועה בחלל פתח הדרומי וא"כ כשהמזוזה קבועה באותו פצים המבדיל ביניהם לצד חלל פתח הדרומי ה"ה לפתח הדרומי עצמו בצד שמאל הכניסה דכשאדם נכנס מצד דרום ופניו לצפון הרי ימינו למזרח ושמאלו למערב וכיון שהפצים קבוע במקצוע מערבית דרומית והמזוזה קבועה באותו פצים הרי היה בשמאל הכניסה לפתח הדרומי שהיה מקום עיקר קביעות המזוזה. וראיתי בדרישה שכתב דמה"ט שינו הרא"ש והטור לשון רש"י וכתבו שפתח א' לצד צפון ופתח א' לצד מערב דהשתא א"ש דכשהמזוזה קבועה בפצים המבדיל לצד חלל הצפוני הו"ל לצד ימין כניסת פתח הצפוני יע"ש ואמנם לפ"ז לא הוי צריכי לשנויי לשונו לגמרי דבפשיטות הו"מ לפרש כדרך רש"י לגמרי אלא שהמזוזה היא לצד חלל פתח המערבי דהוי שפיר ימין כניסה במקום עיקר קביעותה ומיהו מ"מ נראה לפי דברי הרא"ש והטור צ"ל סברא זו שכתבו האחרונים אבל בדברי רש"י כמו שהוא לפנינו ודאי דאין לומר כן וכמ"ש ואי הוי בדרך זה שהמזוזה קבועה בפצים המבדיל באמצע יהיו דברי רש"י תמוהים וכמ"ש דהשתא בעיקר מקום קביעות הוי לצד שמאל והיאך תתכשר במה שהיא ימין לפתח האחר שאין קבועה בחללה ותו דכשיש בפצים טפח צריך מזוזה אחרת לצד מערב ומזוזה זו אינה אלא לפתח הדרומי ואם כן תפסל מפני שהיה לצד שמאל וזה ודאי דוחק לומר דרש"י ס"ל דבדיעבד כשר אפילו קבעה בשמאל ודלא כדעת הרמב"ם והטור דהא מקרא ילפינן דמן הימין בעינן וע"כ נראה לי דאין כוונת רש"י כלל שהמזוז' קבועה בפצים המבדיל בין שני הפתחים אלא שהמזוזה קבועה בחלל פתח הדרומי כדינו לימין הכניסה דהיינו לצד מזרח וזהו לשון רש"י שכתב וקבע מזוזה בפנים בחלל פתח הגהה הדרום וכצ"ל בפני' ולא בפצים וכוונתו אמנם לשון רש"י בסמוך בפני' היינו לצד ימין פתח הדרומי דזה ד"ה כיצד קתני וכו' לא נקר' פנים לגבי צד אחר שה"ה במקצוע משמע כן אלא משמע לצד חוץ והנכנס בפתח המערבי הו"ל וזהו דקתני ברישא הניחה צד זה דימין פתח הדרומי צד ימין גם בפצים וכן משמע באמת לכניסתו אלא שאינו סמוך לכניסתו לשון הש"ס דאל"כ מאי ונמשך לצד פנים כל רוחב פתח הדרומי הניחה בפצים דקתני למאי ולזה כתב רש"י וקבע המזוזה בפנים דמפרש כיצד קתני והנרא' דזהו מה שדחק בט"ז בחלל פתח הדרומי מפני שזה נקרא לפרושי כן ואמנם א"צ פנים לגבי פתח מערבי ואם אין בעובי הוא דחוק מאד יע"ש ואין פצים המבדיל ביניה' טפח אינו מפסיק להאריך כאן ודוק ובסמוך את החלל והו"ל כחלל א' ומתכשר פתח אי"ה יתבאר באריכות:

המערבי במזוזה זו שהיה גם לפתח זה לצד ימין אבל כשיש בעובי הפצים טפח אז צריך מזוזה אחרת משום דהשתא מפסיק בין שני החללים ונמצא דאין המזוזה בחלל פתח מערבי כלל ורחוקה ממנה. ומה שפירש"י וכשהדלת סתום הוי פתוח למערב אחורי הדלת כוונתו משום דקתני פתח שאחורי הדלת אם יש שם טפח וכו' ומשמע בפשיטות דאפתח מערבי קאי לפי דרכו של רש"י דדין פתח זה תלוי אם יש בעובי הפצים המבדיל טפח צריך מזוזה לפתח זה ובא לפרש אמאי קרי לפתח מערבי פתח שאחורי הדלת ופי' הטעם משום דכשהדלת הדרומי סתום הוי פתח מערבי אחוריו דצד מזרחי נקרא לפניו מפני שהוא לצד הבית ולפנים ומערבי נקרא אחוריו שהוא לצד חוץ ומה שפי' בשהדלת סתום היינו משום דקרי לה אחורי הדלת ולא אחורי הפתח לזה פי' דכשהדלת סתום מיקרי אחורי הדלת וכעין פי' זה ראיתי שפי' הט"ז אלא שדחק שם בענין הפצים והחתיכה ולפי מ"ש א"צ לזה כלל:

ולפי זה אין ענין זה דומה כלל להך דמזוזה שאחורי הדלת דלעיל דהכא כשאין בעובי הפצים טפח ואינו מפסיק את החלל והו"ל כחלל אחד הרי אין מזוזה זו אחורי הדלת כלל דהרי היה קבוע בתוך חלל הפתח ממש ואם יש בו טפח הרי מפסיק את החלל ואין לה מזוזה כלל לפתח מערבי שהרי היא בפתח אחרת לגמרי ורחוקה ממנה ובכל ענין אינו דומה כלל להך דלעיל ואי מצינא למימר דהב"י ס"ל לפרש כדרך שכתבתי בפירש"י הוי ניחא בפשיטות מ"ש האי דינא בש"ע אבל הנראה מדבריו בב"י דלא מפרש כן דהביא דברי המרדכי על פי' רש"י ופי' הר"ץ שם יע"ש דלפ"ז משמע להדיא דמפרש שהמזוזה קבועה בפצים המבדיל ודברי הטור ע"כ צ"ל דבכה"ג מיירי דאל"כ לא הוי ימין לחלל הצפוני שהמזוזה קבועה בו וע"כ צריך ליישבו כמ"ש ובאמת גם הרי"ף והרמב"ם צ"ל דפי' כדרך הרא"ש והטור וא"ש דלא פסקו כן וכמש"ל בס"ד דאלו פירשו כמ"ש בפירש"י א"כ מ"ט לא פסקו כן דהא אינו ענין כלל להך דהניחה אחורי הדלת וכמ"ש כן נראה לענ"ד ואמנ' עדיין צריך ישוב לדע' הרא"ש והטור ולפי דהמזו' קבועה בפצים המבדיל דע"כ הא דיש חילוק בין יש בו טפח לאין בו טפח היינו דכשיש בו טפח קביעות המזוז' היא רחוקה מפתח המערבי טפח ומשו"ה צריך מזוזה אחרת לפתח המערבי ולפ"ז יש לעיין אם קבע המזוזה ברוחב הפצים בחוץ או בפנים באמצע רחבו דלא הוי טפח לכאן ולכאן נראה דלשיטתם לא היה צריך מזוזה אחרת ובכה"ג כשר הוי לשיטתם וכמש"ל בס"ד דלדעת הטור חללו של פתח אינו אלא, למצוה וכדמשמע להדיא מדבריו אבל בדיעבד כשר אם קבע על מזוזת הפתח מבחוץ או מבפנים כל שאינה רחוקה טפח מחללו של פתח והכא כדיעבד הוי וכמש"ל לשיטתם מיהו מ"מ אינו קושיא מ"ט קתני אם יש שם טפח צריך מזוזה אחרת היינו משום דמיירי בשקבע המזוזה לצד חלל הפתח דסתמא דמילתא הכי עבידא כתיקונה לכתחילה ומשו"ה אמרינן דצריך מזוזה אחרת לפתחה האחר דזה ודאי לא קשה דנימא ליה דהשתא יקבענה באמצע רוחב הפצים דהא לכתחילה אין זה מצותה והיכי נימא לו דיקבענה לכתחילה כן ומשו"ה אמרינן דצריך מזוזה אחרת כיון דהשתא כמו שהיתה קבועה לא נפיק בה ידי חובה לפתח האחר ול"ד לאין בה טפח דהתם כיון דקביעות המזוזה הוי במקום שהיא כמצותה לכתחילה משו"ה לא מיבעי בשכבר קבע המזוזה בפצים לצד חלל הצפוני דאמרינן ליה דא"צ להביא מזוזה אחרת דבדיעבד נפיק בה שפיר גם לפתח המערבי אלא אפילו עדיין לא קבע מזוזה כלל נמי שפיר אמרינן ליה לקבוע מזוזה בפצים לצד חלל הצפוני דהא לפתח הצפוני ע"כ זהו מקומה כמצותה וע"כ צריך לקבוע שם מזוזה וכיון דקבע שם תו לא צריך מזוזה אחרת גם לפתח אחר שבצד מערב דכבר נפיק י"ח במזוזה זו ואפשר דאפילו אם ירצה להחמיר על עצמו ולעשות מזוזה גם לפתח מערב איכא משום בל תוסיף כיון דמדאורייתא נפיק י"ח במזוזה זו שקבועה לצד חלל הצפוני ואין להאריך בענין זה אבל בשיש בו טפח לא מיבעי היכא דכבר קבעה לצד חלל הצפוני דודאי אמרינן ליה דצריך להביא מזוזה אחרת כיון דהשתא לא נפיק י"ח במזוזה זו וכמ"ש אלא אפילו עדיין לא קבע מ"מ ודאי דאמרינן ליה שיקבע לכתחלה כמצותה וזו שלפתח הצפוני יקבענה לצד חלל הצפוני וממילא יצטרך למזוזה אחרת לפתח המערבי ולא אמרינן ליה לקבוע לכתחלה שלא כמצותה כי היכי דלא יצטרך אלא מזוזה אחת אמנם אי עביד כן וקבע באמצע הפצים לצד פנים או לצד חוץ דהשתא ליכא טפח מן המזוזה לכאן ולכאן אפשר דאה"נ דבדיעבד נפיק בה בשני הפתחים וא"צ עוד מזוזה אחרת. מיהו אחר העיון נראה דבכה"ג דהפצים עומד במקצוע ופתח לו לכאן ולכאן לא משכחת ביה צד פנים שלא יהא לצד א' מחללי הפתחים לכאן או לכאן מיהו לשיטת הטור והרא"ש בפירש"י דמיירי בכה"ג דהוי ימין לזה ושמאל לזה א"ש השתא בפשיטות דע"כ א"א לקבוע לצד אחר דפנים דהוי השתא לצד חלל הפתח המערבי דהו"ל מצד שמאל במקום עיקר קביעותיה וזה ודאי פסול דמה"ע בינה הלשון מלשון רש"י מדרום לצפון וכמש"ל בס"ד מיהו לפי מ"ש הר"ץ דמיירי בכה"ג דהוי ימין לזה ולזה צ"ל דמיירי שהפצים הוא מרובע טפח על טפח דהשתא באיזה צד שיקבענה תהא רחוקה טפח מפתח האחר ולפ"ז מתיישב בפשיטו' די"ל כן גם לשיטת הטור והרא"ש ומתיישב בפשיטות דגם מבחוץ לא משכחת לה כלל שתהא כשרה לכאן ולכאן וזה נכון ודוק היטב:

ודע דלדעת המרדכי דלפיר"ת צריך להניח מזוזה מושכב ברוחב הסף והיינו שיניחנה בחור שבסף בכה"ג בשיהא צד שמע שלה לצד חלל הפתח כדרך שפירש"י לעיל בכמין נגר ונא ניחא ליה שיניחנה ברוחב הסף בענין שיחוק בסף לרחבו ויניחנה שם משום דאינה נקראת לעומד בחלל הפתח וכמבואר כ"ז לעיל בס"ד לפ"ז צריך לפרש הא דהעמיק לה טפח היינו דהעמיק החור כ"כ עד שמתחלתה דהיינו ממקום התחלתה יש טפח לחלל הפתח דאל"כ האיך יעשה במזוזה שתהא ארוכה טפח או יותר ואמנם בהך דפתח שאחורי הדלת אם יפרש דהמזוזה קבועה בפצים המבדיל א"כ היא קבועה ע"כ באופן זה דראשה לצד החלל של הפתח שלצד הימין ולפתח האחר הוית ברוחב כדרך השכבה המבואר בתוס' לשיטת ר"ת והשתא יש לעיין מה לי אם עובי הפצים טפח או לא דהא אפי' אם היא רוחב טפח כשהיא מונחת בחור שבפצים באופן זה שכתבנו לדעת המרדכי לפיר"ת אינה עמוקה ורחוקה מפתח האחר טפח ואי משום דלפתח האחר הוי בהשכבה בכה"ג שאינה נקראת לעומד בחללה אי נימא דמשו"ה הוא דלא נפיק בה א"כ אפילו בפחות מטפח נמי יהא צריך מזוזה אחרת ולשיטה זו אין מקום לחלק כלל בין טפח לפחות מטפח אי נימא דהמזוזה קבועה בפצים המבדיל אלא נראה דצריך לפרש או כפי' שכתבנו בפירש"י שלפנינו או כפי' שנית של רש"י ואין להאריך בזה ודוק היטב:

ואחרי העיון נראה דא"א לפרש בדברי רש"י כמ"ש לעיל דמיירי שקבע המזוזה בחלל פתח הדרומי לצד ימין דהיינו לצד פנים שהוא למזרח דאם כן למאי דבעינן לפרושי דרישא נמי בהכי מיירי וכיצד קתני א"כ מאי הניחה בפצים דקתני ואאיזה פצים הוא דקאי דבשלמא אי מפרשינן דמיירי בשקבע המזוזה בפצים המבדיל בין הפתחים א"ש דקתני הניחה בפצים דהיינו פצים המבדיל והיינו דמפרש בתר הכי כיצד כגון פתח שאחורי הדלת ובכה"ג מיירי פצים המבדיל בין פתח לפתח ולאפוקי היכא דשני הפתחים מצד אחד ואע"פ שפצים טפח מבדיל ביניהם וכמ"ש הטור שם וכן הביא בשם הרשב"א יע"ש אבל אי המזוזה קבועה בצד האחר מאי הניחה בפצים דקתני והיכי משתמע מינה דמיירי בשני פתחים כלל וע"כ צ"ל דרש"י מפרש שהניחה בפצים המבדיל בין פתח לפתח וכן משמע מלשון רש"י בסמוך ד"ה כיצד קתני והנראה שזהו שהוכרח הע"ז לדחוק בפירש"י דמיירי בפצים רחב ונחתך בו שני פתחים יע"ש ואמנם עדיין לא הועיל כלום דמ"מ היכי משתמע מהניחה בפצים דבשני פתחים מיירי כיון דלא מיירי שקבעה בפצים המבדיל ביניהם ועוד מה לי בזה שהפתחים חתוכים בפצים עצמו או שהם בגוף הכותל ופצים טפח מבדיל ביניהם ולמה ליה לברייתא לאורויי בכה"ג דוקא אלא נראה בפשיטות דמיירי שהמזוזה קבועה בפצים המבדיל והיינו הניחה בפצים דקתני וכמ"ש מיהו אכתי לא ניחא לפי' שני שברש"י דודאי מיירי שעיקר המזוזה קבועה בסף של שער הגדול דודאי שם צריך מזוזה אלא דאם יש טפח בהאי דבין פתח לפתח צריך גם אצל הקטן מזוזה וא"כ אהייא קאי הך דהניחה בפצים ואחיזה פצים הוא דקאי דהכא ודאי אם הניחה בפצים שבין קטן לגדול ודאי דלא יצא י"ח לענין השער הגדול בין יש בו טפח בין אין בו טפח דאי נמי אין בו טפח אין הקטן חשוב פתח בפ"ע ומ"מ מזוזה זו שקבע כאן לאו כלום היא דאין זה מקומה לענין חיוב שער הגדול דהו"ל באמצע השער ובכה"ג ודאי שער הגדול הוא עיקר והמזוזה צריכה להיות קבועה אצל מזוזת שער הגדול ומאי הניחה בפצים דקתני והיכי משתמע מינה נמי דבכה"ג מיירי שיש עוד פתח אחר קטן בתוך הגדול:

והנראה בעיני דפי' שני של רש"י לא קאי אלא אטלא עליה מלבן והניחה בפצים לא מתפרש אלא כפי' ראשון והיינו פתח שאחורי הדלת וכמו שמפרש אלא דבהך דטלא עליה מלבן לפי' ראשון אהך גופא קאי שבזה ריבה את עובי הפצים המבדיל ולפי' שני האי שטלא עליה מלבן מלתא אחריתא קאמר או טלא עליה בפתח גופא טלא מלבן ועשה אצלו פתח קטן וכן נראה מלשון רש"י להדיא ממ"ש והכי קאמר או שטלא עליה מלבן וכו' ובזה מתיישב לי דלא תיקשי לפי' שני אמאי קרי לה הכא פתח שאחורי הדלת הלא בכה"ג פתח בתוך פתח הוא דהוי ואחורי איזו דלת איכא כאן פתח ולפי מ"ש א"ש דאה"נ דהא דמפרש כיצד כגון פתח שאחורי הדלת אהניחה בפצים קאי לפרושי באיזו פצים מיירי וכמש"ל ומיהו בלאו"ה ניחא קצת אי קרי נמי פתח שאחורי הדלת מפני שדרך לעשות כן בשער הגדול בסופו סמוך לסביבות הציר דידיה ומפני זה נקרא אחורי הדלת והכי משמע מלשון הרא"ש והטור דפי' השני נמי אפתח שאחורי הדלת קאי יע"ש מיהו הא ודאי נראה דלא קאי אהניחה בפצים דההיא ודאי בעינן לפרושי כפי' ראשון וכמ"ש והשתא לפ"ז קשיא לדעת המרדכי בפיר"ת בהך דמזוזה מושכב האיך יפרש הך דהניחה בפצים ומה חילוק בין יש בו טפח לאין בו טפח כיון שע"כ צריך לפרש דבפצים המבדיל בין פתח לפתח קאי וכפי' ראשון של רש"י ואי אפשר לפרש בע"א וכמ"ש וצריך עיון ואין להאריך בזה ונחזור לעניננו לדברי רש"י דלפי מ"ש לפנינו השתא תמוה הוא כיון דבפצים המבדיל מיירי א"כ לפתח הדרומי הו"ל מצד שמאל וזה תימא כיון דמקום עיקר קביעותה הוי בפסול האיך נפיק ידי מזוזה בפתח הדרומי גופיה דאין כאן איידי כיון דעיקר קביעותה בחללו והוי לצד שמאל לגביה ועכ"פ ודאי דטפי הוי ניחא לפרושי איפכא דקבע המזוזה בפצים בחלל פתח המערבי דהו"ל לימין במקום עיקר קביעותה וע"כ נראה בעיני דאין כוונתו לפרש דבמזוזה זו נפטרת גם פתח הדרומי דודאי פתח הדרומי אין נפטר כלל במזוזה זו וע"כ מיירי שיש לפתח הדרומי מזוזה במקומה הראוי לה דהיינו לימין כניסתה לצד מזרח ואמזוזה של פתח המערבי קאי דודאי לעולם היא צריכה מזוזה בפ"ע בין שיש בפצים טפח בין אין בו כיון דשני פתחים גמורים הם וכל אחד מהם משתמש בפ"ע לצד אחר לגמרי ומקום קביעות מזוזה של פתח המערבי הוי בפצים המבדיל דזהו ימין כניסה לגבה אלא דהוא קבע למזוזה זו לצד חלל פתח הדרומי ולא לצד חלל שלהם דזהו עיקר מקומה לכתחלה ומשום זה מחלק בין יש שם טפח לאין שם טפח דכשיש בפצים טפח לא הוי כמונח בחללה וצריך מזוזה אחרת לצד חללה וההיא פסולה לגמרי ולאו כלום הוי דומיא דהוה בעי לפרושי מעיקרא דבעי לאתויי מינה סייעתא לרבא דמשום דהעמיק לה טפח מיפסלא ובפתח אחד מיירי דלפ"ז הא דקאמר צריך להביא מזוזה אחרת היינו דההיא לאו כלום הוי ה"נ למאי דדחי דבפתח שאחורי הדלת מיירי נמי נפרש כפשטה דמזוזה דפתח זה קבעה בפצים מצד אחר ואם יש בו טפח צריך אחרת וההיא לאו כלום הוי ומ"מ ליכא מינה סייעתא לרבא דהכא לאו משום דהעמיק לה טפח מיפסלא אלא משום דהוי מזוזה זו אחורי הדלת לגבי פתח זה דכשהדלת הדרומי סתום הו"ל ממש אחורי הדלת דפי' אחורי הדלת היינו לצד אחר של משקוף לצד כותל הבית [וכמו שפירש הנמוקי, יוסף] ולא לצד חלל הפתח וה"נ כשהדלת סתום כן הוא דהוי הך דלת כמו כותל הבית לפתח זה והו"ל מזוזה זו לגבה אחורי הדלת אבל כשהעמיק טפח במזוזה עצמה ואינה בצד אחר של משקוף דלא מקרי אחורי הדלת אה"נ דכשירה והכא משום אחורי הדלת מיפסלא אבל כשאין בפצים טפח שפיר נפיק בה י"ח בפתח המערבי דהו"ל כמונח בחללה ולא מיירי הכא כלל לענין לצאת ידי שני הפתחים במזוזה אחת כלל ובפי' שני הוא דמיירי בהכי דהתם החילוק הוי כשיש טפח במלבן המבדיל חשוב הפתח קטן לפתח בפ"ע וצריך מזוזה אחרת ולא יצא במזוזה שבשער הגדול וכשאין בו טפח שניהם חשובים כפתח אחד ובמזוזה אחת לשניהם סגי אבל בהך דהניחה בפצים לאו בענין זה מיירי בין לפי' ראשון בין לפי' שני אלא דלפי' שני צ"ל אע"ג דאין שני הענינים שוין מ"מ כיון דבשניהם יש חילוק בין טפח לפחות מטפח נקט להו כחדא כן נראה בעיני והוא נכון בדברי רש"י וגם בסוגיא דשמעתין ועל הדרך הזה נראה שפירשו הרי"ף והרמב"ם ומה"ט לא הביאוה להלכה משום דלמסקנא דקיי"ל כרבא ע"כ פליגא הך ברייתא אדלעיל ופסקו כהך דלעיל להחמיר וכמש"ל בס"ד באריכות קצת וניחא נמי השתא לדעת המרדכי לפיר"ת דמיירי בעין אחורי הדלת דלעיל ממש אלא דברייתא דהכא ס"ל דבאחורי הדלת יש חילוק בין יש בסוף טפח או לא ודוק היטב:

תוכן העניינים

קדושת יום טוב (ליפמן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה