שער שני – הלכה בשפה קלה וברורה השווה לכל נפש · פרק י - תולעת שעברו עליה י"ב חודש
הקדמה:
חז"ל הקדושים מלמדים אותנו שכל סוגי החרקים/תולעים, אין בהם עצם ולפיכך אינם נשמרים בשלמותם לאחר שעברה עליהם שנה מזמן היוצרם. דהיינו שזמן חייהם הוא חצי שנה ואח"כ מתים, ולאחר ששה חודשים נוספים דינם כעפר ויצאו מכלל איסור אכילת תולעים.
בפרק זה נלמד מתי מועיל דין זה שעברו על התולעת י"ב חודש ומתי אינו מועיל.
להלכה
א. תולעת שעברו עליה שנים עשר חודש, הרי היא כעפר ויצאה מכלל איסור תולעים, לכן מאכל מתולע שעברו עליו י"ב חודש והוא מאוחסן באופן שהתולעים אינם יכולים להתרבות, וחרקים חדשים אינם יכולים לחדור לתוכו, מותר לאוכלו (ובשנה מעוברת צריך להמתין י"ג חודש), אמנם כל זה מועיל רק אם לפני האחסון החרקים שהיו בתוצרת מתו, כך שאינם יכולים להתרבות כגון שהניח את הקטניות במים רותחים (או שנתן את הקטניות בתא ההקפאה למשך של 48 שעות כך שכל התולעים מתו ולאחר מכן אוחסנו.) והחרקים שבתוכם מתו, מותר לייבשם ולאחסנם בצנצנת סגורה הרמטית, ולהשתמש בהם לאחר י"ב חודש (שו"ע סימן פד ס"ח, בדיקת המזון כהלכתה עמ' 156-157, תולעת שני עמ' פה).
ב. אולם אם המאכל (כגון חומוס יבש) אוחסן באופן שחרקים חדשים יכולים לחדור לתוכו, צריך לבודקו גם לאחר י"ב חודשים על ידי שריה במים צוננים ואז המתולעים והמנוקבים יצופו למעלה, וישליכם (ואם זה סוג מאכל שאי אפשר ליתנו במים כגון נענע יבשה וכדומה עיין בפרק טו ירקות עלים), ואחר כך ייתן את גרגרי החומוס במים רותחים, כך שאם נשארו בהם תולעים ימותו מיד מבלי שיפרשו ממקומם (שו"ע סימן פד ס"ח, ילקוט יוסף איסור והיתר ח"ב עמ' רטז, תולעת שני עמ' פה.עיין לעיל גבי תולעים הגדלים בתלוש בהלכה ובהערה)
ג. כל הדין שאמרנו שחרקים לאחר שנה אינם משתמרים, זהו דווקא אם לא עובדו בתנאים משמרים לכן מותרים משום שנעשה דינם כעפר, אולם אם התוצרת או הירק עובדו בתנאים משמרים, לא מועיל שיעברו עליו י"ב חודש כגון:
1. קופסאות שימורים, של זיתים כבושים (עיין תמונה 3) שלא בדקו וניקו אותם קודם הכבישה אע"פ שעברו עליהם י"ב חודש אסור לאוכלם ללא בדיקה משום שגם התולעים משתמרים בתוכם כמות שהם (בדיקת המזון כהלכתה עמ' 157, תולעת שני עמ' פו – אולם בילקוט יוסף איסור והיתר ח"ב עמ' כתב שקופסאות שימורים שעברו עליהם י"ב חודש מותר לאוכלם ללא בדיקה מהטעם הנ"ל).
2. כרובית (עיין תמונה 9) מגידול רגיל שהקפיאו אותה למשך י"ב חודש, גם לאחר י"ב חודש אסורה באכילה משום שהתולעים נשמרו כמו שהם, מחמת ההקפאה (בדיקת המזון כהלכתה עמ' 157, תולעת שני ח"א עמ' פו וכן בח"ג עמ' שיא בדין החרקים בירקות הקפואים, ועיין אצלנו פרק טו כיצד בדיקתה).