שער שני – הלכה בשפה קלה וברורה השווה לכל נפש · פרק ט - דיני ביטול
הקדמה:
בפרקים הקודמים למדנו על איסור אכילת תולעים וכן גודל התולעת האסורה, וכן באיזה פירות נולדו התולעים, וכן איזה פירות חייבים בבדיקה, וכן האם מועיל בדיקת מדגם, וכן מי הם הנאמנים בבדיקת תולעים.
בפרק זה נלמד מה יהיה הדין אם התערבה תולעת במאכל האם המאכל נאסר באכילה או לא.
וכן נלמד האם יש חילוק באיזה סוג של מאכל התערבה התולעת.
וכן האם יש חילוק אם התולעת התערבה מעצמה כגון שנפלה תולעת לתבשיל וכן מה יהיה הדין אם התערבה בתבשיל בשוגג, כגון: שהמבשל לא ידע שיש תולעים בסוג מאכל זה שצריך לבודקו קודם השימוש בו והשתמש בו ללא בדיקה.
וכן מה יהיה הדין אם התערבה התולעת במזיד כגון שהמבשל ידע שיש בסוג מאכל זה תולעים ואסור לבשלו ללא בדיקה ואף על פי כן בישלו ללא בדיקה.
וכן האם שונה הדין אם התולעת שהתערבה במאכל היתה שלימה או חצי תולעת או פחות מחצי, או שהתולעת התרסקה לגמרי עד שאי אפשר לזהותה כלל.
להלכה:
(בדיני ביטול ישנם פרטים רבים שיכולים לשנות את ההלכה, לכן בכל שאלה יש לשאול מורה הוראה מוסמך)
א. תולעת שלימה או חצי תולעת או אפילו פחות מחצי תולעת כל זמן שניתן לזהותה, שהתערבה בתבשיל או סלט וכדומה הרי היא אוסרת את המאכל באכילה עד שיוציאו אותה משם ורק אז מותר המאכל באכילה (בדיקת המזון כהלכתה עמ' 134-138, תולעת שני עמ' סב, ועיין בהמשך לגבי התבשיל סעיף ג').
ב. תולעת שהתערבה במאכל והתרסקה לגמרי עד שאי אפשר לזהותה הרי היא בטילה בתערובת והכל מותר באכילה (תולעת שני עמ' עד, בדיקת המזון כהלכתה עמ' 139), במה דברים אמורים שתולעת שנתרסקה לגמרי, בטילה בתערובת ומותר הכל באכילה זהו דווקא שנתרסקה בשוגג כגון:
1. מאכל שהוא מוחזק כנקי שלא צריך לבודקו קודם האכילה ולאחר שנטחן נודע שהיו בו תולעים, והטוחן לא ידע מזה, בדיעבד הכל מותר משום שנתרסקה התולעת לגמרי ובטילה בתערובת (תולעת שני עמ' עד).
2. כשהטוחן לא ידע שיש תולעים במאכל זה ושצריך לבודקו קודם האכילה, וטחנו כדי לאוכלו טחון, מותר לאוכלו משום שהתולעת התרסקה לגמרי ובטילה בתערובת (תולעת שני עמ' עד).
3. אולם אם הטוחן ידע שיש במאכל זה תולעים וטחנו בכוונה כדי לבטל את התולעים בתערובת, מאכל זה אסור באכילה לטוחן ולבני ביתו. וכל זה אם המאכל שלו, או שנתכוין לטחון ולבטל האיסור בשביל עצמו אף אם אינו שלו. וכן נאסר המאכל למי שנטחן עבורו, ויודע שהטחינה והביטול נעשה בשבילו, ונוח לו בכך אף אם לא אמר לו לבטל עבורו, ואם טחן בסתם לכל אדם שיחפוץ בזה, לא נאסר עליהם המאכל, כיון שהם לא יודעים מזה ולא נוח להם (תולעת שני עמ' עד).
ג. מאכל שנתבשל או נאפה מבלי שנבדק מתולעים כגון שהמבשל או האופה לא ידעו שיש בסוג מאכל זה תולעים שצריך לבודקו, אם אפשר לבודקו לאחר הבישול חייבים לבודקו, ואם אי אפשר לבודקו, כגון שנמעך כל כך עד שאין אפשרות לבודקו מותר באכילה. ואפילו אם השתמשו בפירות שדרכן להתליע (בדיקת המזון כהלכתה עמ' 151, ילקוט יוסף איסור והיתר ח"ב עמ' רמט) (מיעוט המצוי).
ואם נמצאו בתבשיל תולעת אחת או שתיים מוציא אותם, והשאר מותר באכילה. אבל
אם מצא שלש תולעים כל התבשיל אסור. ודווקא מאכל שאי אפשר לסננו ולהסיר ממנו התולעים ומאחר שהוחזק כולו בתולעים כולו אסור. אבל אם אפשר לסננו במסננת צפופה באופן שכל התולעים לא יעברו דרך המסננת אז המרק העובר דרך המסננת מותר והירקות אסורים. ואם היה בשר במרק אפשר לשוטפו ומותר באכילה. ובתולעים קטנים שעוברים דרך המסננת אף המרק אסור.
אולם אם מצאו ג' תולעים וכדומה שאינם מתהווים מגוף הפירות אלא מבחוץ, כגון נמלים או זבובים וכדומה מותר לאכול את התבשיל לאחר השלכת הנמלים או הזבובים, ששמא לא באו אלא אלו בלבד, ובכל זאת המחמיר גם בנמלים שלא לאכול את התבשיל תבוא עליו הברכה (בדיקת המזון כהלכתה עמ' 151, ילקוט יוסף ח"ב עמ' רמט) .
ד. הרוצים להניח בתבשיל עלי ירק שונים מגידול רגיל שיש בהם חשש לתולעים, כגון כוסברה, פטרוזיליה, וכדומה כדי לתת טעם טוב בתבשיל, וחוששים שלא יצליחו לבדוק היטב את העלים, רשאים להכניס את העלים לתוך שקית מבד, כגון בד של חולצה עבה מניחים בתוכו את העלים וקושרים הדק היטב, כך שאין התולעים יכולים לעבור לתבשיל, ולהניחה כך בתבשיל, ובלבד שיזהר שבזמן שמערבב את התבשיל שלא תקרע השקית, ובגמר הבישול ישליך השקית עם עלי הירק (תולעת שני עמ' סה). (עיין שער רביעי ערך ע ירקות עלים ביתר ביאור)
ה. מותר לעשות מיץ מפירות שמוחזק להיות בהם תולעים אפילו אם אי אפשר לבודקם ולבררם מבלי שיישאר בהם תולעים, ובלבד שינקם היטב כמה שאפשר קודם הסחיטה ולאחר הסחיטה יסנן את המשקה היטב על ידי בגד באופן שלא יעברו דרכו תולעים או חלקים מהם (ילקוט יוסף איסור והיתר ח"ב עמ' רסט, בדיקת המזון כהלכתה עמ' 143).