אור ברסלב
קדושים תהיו על הלכות תולעים שער שני – הלכה בשפה קלה וברורה השווה לכל נפש › פרק ו - איזה מאכלים חייבים בבדיקה קודם האכילה

קדושים תהיו על הלכות תולעים

שער שני – הלכה בשפה קלה וברורה השווה לכל נפש · פרק ו - איזה מאכלים חייבים בבדיקה קודם האכילה

פרק ה - תולעים הגדלים בפירות בזמן שאינם מחוברים לקרקע

בפרק זה נלמד האם כל מאכל חייב בבדיקה מתולעים קודם האכילה, או שיש מאכלים שמותר לאכלם בלא בדיקה ?

תשובה:

א. כל מיני פירות, ירקות, קטניות, דגים, וכן כל מיני מאכל שאנו יודעים שברוב הפעמים מצוי שיהיו בו תולעים, חרקים, וכדומה, כגון פטרוזיליה, כרוב, חסה, פול יבש, וכדומה, אסור לנו לאוכלם ללא בדיקה, זאת משום שאנו יודעים שברוב הפעמים יש בהם תולעים ואסור בשום אופן לאכלם ללא בדיקה (ראה הערה 1), ומאכלים אלו מוגדרים "מוחזק כנגוע בתולעים".

ב. ישנם גידולים שאפילו שברוב הפעמים אין מצוי בהם תולעים מכל מקום מצוי להיות בהם תולעים הכוונה היא שאמנם לא תמיד יש בהם תולעים וגם לא ברוב הפעמים, אבל מצוי להיות בהם תולעים לכן גם פירות אלו אסור לאוכלם בלא בדיקה וסוג זה מוגדר "כמיעוט המצוי" שחייבו חכמים לבודקם קודם האכילה.

ג. ישנם פירות וירקות שרק לעיתים רחוקות מצוי בהם תולעים, בסוג כזה לא חייבו חכמים כלל בדיקה קודם האכילה והם מוגדרים "מוחזק כנקי" (ראה הערה 2).

(הערה 1. שו"ע סימן פד ס"ו, ולמעשה כל מיני עלי ירק מגידול רגיל כגון פטרוזיליה וכדומה כמעט ואינו אפשרי במציאות לנקותם היטב לכן תמיד צריך לרכוש רק מגידול מיוחד ללא תולעים.)

(הערה 2. עיין ילקוט יוסף איסור והיתר ח"ב עמ' רכד אם אכל ירק זה שלא חייבו אותו חז"ל בבדיקה והיתה בו תולעת מה הדין.)

נגדיר אותם באחוזים:

"מוחזק כנגוע" - הכוונה סוג ירק/פרי וכדומה שהימצאות תולעים בו

כ - 50% או יותר, לכן חייב בבדיקה קודם האכילה.

"מיעוט המצוי" - הכוונה שהימצאות תולעים בסוג ירק/פרי זה

בין 30% ל 49% לכן חייב בבדיקה קודם האכילה.

"מוחזק כנקי" - הכוונה שהימצאות התולעים בו הוא

פחות מ- 30% (ראה הערה 3)

סיכום להלכה:

מאכלים שדרכם להתליע בין שהם מוגדרים "מוחזק כנגוע" כלומר שברוב הפעמים נגועים בתולעים מ- 50% ומעלה ובין מאכלים המוגדרים "כמיעוט המצוי" הכוונה שמצוי בו תולעים מ 30% ל- 49% חייב בבדיקה קודם האכילה (4). ומאכלים שנגיעות התולעים בהם בפחות מ 30% "מוחזקים כנקי (5 –6) אולם ראוי לכל ירא שמים לבדוק כל מאכל קודם האכילה. (היות ויש דעות המחמירות בפחות משעור זה עיין בהערה 7)

כל זה על פי עיקר הדין אולם למעשה בפועל קשה לשער היות ובעניין הימצאות תולעים במזון יכולה להשתנות במציאות כגון סחורה הבאה ממדינות שונות שבמדינה אחת סוג מזון אחד נחשב כנגוע בתולעים וחייב בבדיקה ואילו במדינה אחרת הוא בחזקת נקי מתולעים. וכן יכול להיות ששדה אחת טופלה כראוי בנושא חרקים ואילו השדה השנייה לא טופלה כלל או שגדל בגינה פרטית שעל פי רוב לא מטפלים בה כלל בנושא זה. וכן יכול להשתנות מציאות התולעים בעונות השנה. וכן כיצד אוחסן סוג מזון זה. וכן בכמות התחלופה שישנו, חילוק בין חנות לחנות וכן עוד דוגמאות שונות. לכן ראוי לכל ירא שמיים לבדוק כל מאכל קודם האכילה.

הערות:

הערה 3 - נפרט כיצד מחשבים את אחוז הנגיעות בפועל: (הנעשית אך ורק על ידי מומחים בדבר, וכן ישנם עוד בדיקות שונות שעושים וזו רק אחת מהם לדוגמא)

הקדמה: ישנו חילוק כיצד לחשב בין פירות או ירקות שנאכלים כל אחד בפני עצמו כגון תמר תות שדה וכדומה. לבין קטניות כגון חומוס שעועית וכדומה שאינם נאכלים אחד אחד בפני עצמו אלא בכמות מסוימת:

ראשית נפרט בפירות וירקות.

נביא דוגמא וממנה נלמד לכלל: (דוגמא זו היא רק אחת משיטת הבדיקות שעושים המומחים בדבר)

אם אנו רוצים לדעת כיצד להגדיר את התמר היבש האם "מוחזק כנגוע", או "כמיעוט המצוי" או "מוחזק כנקי" ניקח לדוגמא חמש מאות תמרים במשך שנה כך שנקיף את כל עונות השנה ונבדקם כך...אם נמצא בבדיקה שבמאתיים וחמישים תמרים או ביותר מתוך החמש מאות נמצאו תולעים נמצא שתמר נחשב "מוחזק כנגוע", לכן מכאן ולהבא חובה לבדוק כל תמר שרוצים לאכול.

ואם נמצאו בבדיקה בין מאה וחמישים למאתיים וארבעים ותשע תמרים, מתוך החמש מאות עם תולעים, אז נגדיר אותו "כמיעוט המצוי" אולם עדיין חובה לבודקו קודם האכילה כמו שציוונו חכמים ולכן מכאן ולהבא חובה לבדוק כל תמר שרוצים לאכול.

אולם אם היה נמצא בבדיקה עד מאה וחמישים תמרים עם תולעים אז היינו מגדירים מאכל זה "מוחזק כנקי".

כעת נלמד כיצד מגדירים "מוחזק כנגוע", "מיעוט המצוי", או "מוחזק כנקי"

בקטניות פיצוחים ושאר גרגרים שבדרך כלל אינם נאכלים אחד אחד

בדין זה ישנם ד' דעות : באיזה כמות מאכל יש לנו לחשב את אחוזי הנגיעות.

דעה א' - שתלוי בכמות שרגילים לקנות שק/שקית וכדומה (הגרי"ש אלישיב שליט"א)

דעה ב' – שתלוי בכמות שרגילים לבדוק (הגרי"ש ווזנאר שליט"א)

דעה ג' – שתלוי בכמות שרגילים לבשל (הגר"נ קרליץ שליט"א)

דעה ד' – שהולכים לפי ראשים או אגודות כגון בחסה, ולא לפי העלים (הרש"ז אויירבך זצ"ל)

כעת נבארם אחת אחת בס"ד

נביא דוגמא וממנה נלמד לכלל: (הנעשית אך ורק על ידי מומחים בדבר)

לדעה א'

כגון שאנו רוצים לדעת כיצד להגדיר את האורז האם "מוחזק כנגוע", או "כמיעוט המצוי" או "מוחזק כנקי" ניקח לדוגמא מאה שקיות אורז של 1 ק"ג (זו האריזה הנמכרת בדרך כלל) במשך שנה כך שנקיף את כל עונות השנה ונבדקם כך...

אם נמצא בבדיקה שבחמישים שקיות או יותר מתוך המאה נמצאה אפילו תולעת אחת בשקית נמצא שהאורז נחשב "מוחזק כנגוע" לכן מכאן ולהבא חובה לבדוק כל אורז שרוצים לאכול.

ואם נמצא בבדיקה שבין 30 ל-49 שקיות אורז מתוך המאה נמצאה אפילו תולעת אחת בכל שקית אז נגדיר אותו "כמיעוט המצוי" אולם עדיין חובה לבודקו קודם האכילה כמו שציוונו חכמים, ולכן מכאן ולהבא חובה לבדוק כל אורז שרוצים לאכול.

אולם אם נמצא בבדיקה שבפחות מ-30 שקיות אורז נמצאו תולעים אז הינו מגדירים מאכל זה "מוחזק כנקי".

לדעה ב'

כגון שאנו רוצים לדעת כיצד להגדיר את האורז האם "מוחזק כנגוע", או "כמיעוט המצוי" או "מוחזק כנקי" ניקח לדוגמא אדם שרגיל לבדוק כוס אורז אחת פעמיים בשבוע כך שבערך הוא בודק כ 100 כוסות אורז בשנה נעשה בדיקה במשך שנה כך שנקיף את כל עונות השנה ונבדקם כך...

שאם נמצא בבדיקה שבחמישים כוסות אורז או יותר נמצאה אפילו תולעת אחת בכל כוס נמצא שהאורז נחשב "מוחזק כנגוע" לכן מכאן ולהבא חובה לבדוק כל אורז שרוצים לאכול.

ואם נמצא בבדיקה שבין 30 ל-49 כוסות אורז מתוך המאה נמצאה אפילו תולעת אחת בכל כוס אז נגדיר אותו "כמיעוט המצוי" אולם עדיין חובה לבודקו קודם האכילה כמו שציוונו חכמים ולכן מכאן ולהבא חובה לבדוק כל אורז שרוצים לאכול.

אולם אם היה נמצא בבדיקה שבפחות מ-30 כוסות אורז נמצאו תולעים אז הינו מגדירים מאכל זה "מוחזק כנקי".

לדעה ג'

כגון שאנו רוצים לדעת כיצד להגדיר את האורז האם "מוחזק כנגוע", או "כמיעוט המצוי" או "מוחזק כנקי" ניקח לדוגמא אדם שרגיל לבשל כוס אורז אחת פעמיים בשבוע כך שבערך הוא מבשל כ 100 כוסות אורז בשנה נעשה בדיקה במשך שנה כך שנקיף את כל עונות השנה ונבדקם כך...

שאם נמצא בבדיקה שבחמישים או ביותר כוסות אורז נמצא אפילו תולעת אחת בכל כוס אחת נמצא שהאורז נחשב "מוחזק כנגוע" לכן מכאן ולהבא חובה לבדוק כל אורז שרוצים לאכול.

ואם נמצא בבדיקה שבין 30 ל-49 כוסות אורז מתוך המאה נמצא אפילו תולעת אחת בכל כוס אז נגדיר אותו "כמיעוט המצוי" אולם עדיין חובה לבודקו קודם האכילה כמו שציוונו חכמים ולכן מכאן ולהבא חובה לבדוק כל אורז שרוצים לאכול.

אולם אם היה נמצא בבדיקה שבפחות מ-30 כוסות אורז נמצאו תולעים אז הינו מגדירים מאכל זה "מוחזק כנקי".

לדעה ד'

כגון שאנו רוצים לדעת כיצד להגדיר את הפטרוזיליה האם "מוחזקת כנגוע", או "כמיעוט המצוי" או "מוחזקת כנקי" ניקח לדוגמא מאה אגודות של פטרוזיליה במשך שנה כך שנקיף את כל עונות השנה ונבדקם כך....

שאם נמצא בבדיקה שבחמישים אגודות או ביותר מתוך המאה נמצא בכל אגודה אפילו תולעת אחת נמצא שפטרוזיליה נחשבת "מוחזק כנגוע" לכן מכאן ולהבא חובה לבדוק כל פטרוזיליה שרוצים לאכול.

ואם נמצא בבדיקה שבין 30 ל 49 אגודות מתוך המאה עם תולעים אז נגדיר אותו "כמיעוט המצוי" אולם עדיין חובה לבודקו קודם האכילה כמו שציוונו חכמים ולכן מכאן ולהבא חובה לבדוק כל פטרוזיליה שרוצים לאכול.

אולם אם היה נמצא בבדיקה שבפחות 30 אגודות נמצאו תולעים אז הינו מגדירים מאכל זה "מוחזק כנקי".

הערה 4 - לא חילקנו בין מאכלים שדרכם להתליע במחובר לבין מאכלים שדרכם להתליע בתלוש שיש אומרים שהם פטורים מבדיקה וכן פסק בילקוט יוסף הנ"ל עמ' רטו, אולם עיין בהקדמה לפרק ה' שקשה לדעת איזה סוג מאכל מתליע בתלוש ואיזה במחובר.

הערה 5 - בדין זה ישנם שתי שיטות עיקריות (את הדעה השניה עיין בהערה 7), בהלכה למעלה הבאנו כמו שפסקו: הרה"ג יוסף פרץ בספרו יוסף לקח שמ - 30% ומעלה זהו שיעור של מיעוט המצוי. וכיוצא בזה כתב בילקוט יוסף איסור והיתר ח"ב עמ' ריא שמיעוט המצוי הוא קרוב למחצה, וכן נראה דעת מרן הרשל"צ עובדיה יוסף שליט"א. והובאו דבריו בתולעת שני עמ' צא שכתב: שבישיבתי עם מו"ר הרשל"צ הגר"ע שליט"א שאמר לו כמה פעמים שאפשר שהשיעור הוא הרבה יותר מ-10%, ובכל אופן המחמיר לא יחמיר בפחות מ 10%. עכ"ל. ונראה שכוונת מרן הרשל"צ שהשיעור הוא הרבה יותר היינו כפי שכתב הריב"ש בתשובה, שמיעוט המצוי הוא קרוב למחצה. וכן הוא בילקוט יוסף איסור והיתר (ח"ב עמ' ריא), וכן הורה הרה"ג יעקב יוסף שליט"א שעיקר הדין כהריב"ש והמחמיר מ 10% תע"ב וכן הורה למעשה הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א. והובאו דבריו בספר יוסף לקח הנ"ל.

הערה 6 - עין בפרק הבא במידה וחוששים שהתליע האם חייב לבודקו כגון שאוחסן בתנאים לא טובים.

הערה 7 - כן הורה הגרש"ז אויירבך זצ"ל וכן פסק להלכה ולמעשה הרה"ג שניאור ז' רווח שליט"א עמ' צא וכן נוהגים אחינו האשכנזים שמיעוט המצוי הוא מ 10% ויש מחמירים אף בפחות מ 10%

תוכן העניינים

קדושים תהיו על הלכות תולעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה