אור ברסלב
קדושים תהיו על הלכות תולעים שער שני – הלכה בשפה קלה וברורה השווה לכל נפש › פרק ה - תולעים הגדלים בפירות בזמן שאינם מחוברים לקרקע

קדושים תהיו על הלכות תולעים

שער שני – הלכה בשפה קלה וברורה השווה לכל נפש · פרק ה - תולעים הגדלים בפירות בזמן שאינם מחוברים לקרקע

פרק ד - תולעים הגדלים בפירות בעודם מחוברים לקרקע

הקדמה:

בפרק הקודם למדנו לגבי תולעים הגדלים בפרי, והלכו בתוכו בעודו מחובר לעץ שהפרי אסור באכילה אלא אם כן יסיר את התולעת מהפרי.

בפרק זה נלמד לגבי תולעת שנולדה (ראה הערה 1) בפרי שאינו מחובר לעץ שאינה אסורה באכילה כדלהלן:

נביא דוגמא: אדם קנה פרי או ירק שדרכו להתליע לאחר שנקטף מן העץ וכשרוצה לאוכלו הוא רואה תולעת בתוך הפרי, כגון שרואה את הפרי נקוב לחוץ, ותולעת בתוך הפרי בפנים. הדין הוא שמותר לאכול את הפרי ביחד עם התולעת שבו1 וזאת משום שהתולעת נולדה בפרי לאחר שנתלש מן העץ, והתורה לא אסרה עלינו תולעת זו באכילה אף על פי שהתולעת הלכה בתוך הפרי, אולם לדין זה צריך מספר תנאים, והם:

א.שהתולעת נולדה בתוכו ולא באה מבחוץ וחדרה לתוכו (ראה הערה 2)

ב.שלא עברה מפרי לפרי כגון שני פירות דבוקים זה לזה, והתולעת עברה מאחד לשני.

ג.שלא יצאה התולעת כולה או מקצתה מחוץ לפרי וחזרה לתוכו.

ד.שלא הלכה על גרעינו (אם יש לו גרעין).

ה.שלא הלכה על גבי הפרי מבחוץ.

ו.שידוע לנו על ידי מומחים בדבר, שבודאי דרכו של פרי זה להתליע רק בתלוש.

(הערה 1 - כן פסק השו"ע סימן פד ס"ד שאע"פ שחורו נקוב לחוץ לא חוששים שמא יצאה וחזרה. ולדעת הרמ"א ס"ד לאסור וכן נוהגים אחינו האשכנזים וכן יש מרבותינו הספרדים שאוסרים.)

(הערה 2 - נולדה בו דווקא אבל אם התולעת באה מבחוץ וחדרה לתוכו הרי היא אסורה והיא בכלל השרץ השורץ.)

אולם להלכה ולמעשה לנו האנשים הפשוטים שאין אנו מומחים בדבר לדעת איזה פרי דרכו להתליע בתלוש, ואיזה במחובר, היות והדבר משתנה לפי המציאות, כגון: מאיזו מדינה או באיזה זמנים של השנה, וכן באיזה שיטות טופל פרי זה, האם עבר ריסוס בהיותו בשדה, ועוד דברים שעשויים להשתנות, לכן כל זמן שאיננו יודעים בבירור מאנשי מקצוע נאמנים שפרי זה דרכו להתליע בתלוש, דינו כספק ומספק אסור באכילה (וכן פסק השו"ע סימן פד' סד' שבספק אם התליע בתלוש או במחובר אסור באכילה עד שיסיר את התולעת. ועיין בהליכות עולם ח"ו עמ' רסו מה שכב בזה) ולכן צריך להסיר את התולעת קודם האכילה.

סיכום להלכה (כן פסק השו"ע סימן פד' ס"ד)

תולעת שנולדה בתוך פרי שאינו מחובר לקרקע, מותרת, כל זמן שלא יצאה מחוץ לפרי, אולם אם התולעת שנולדה בפרי שאינו מחובר לקרקע יצאה כולה או מקצתה אל מחוץ לפרי, או שהלכה על גבי הפרי עצמו מבחוץ, או על הגרעין שבתוכו, או שעברה מפרי לפרי, הרי היא אסורה באכילה, וכן הפרי אסור באכילה עד שיסיר את התולעת ממנו, אולם אם יצאה התולעת מתוך הפרי לאחר מותה אינה אסורה (שו"ע שם ס"ד וכן פסק הרב שניאור ז' רווח עמ' לה-ויש מרבותינו האחרונים שאוסרים בפירשה מתה וביארו גם כן בדעת השו"ע לאסור וכן פסק הרב משה ויא עמ' צא.), וכן אם הפרי נקוב לחוץ ורואה את התולעת בתוכו לא חוששים שמא יצאה החוצה וחזרה אלא אינה אסורה באכילה עם הפרי (הערה 2 למעלה) אולם כל מה שהתרנו לאכול פרי שדרכו להתליע בתלוש בתנאי שיש בו את כל התנאים הנ"ל. זהו דווקא כשאוכלם חיים כמו שהם, אולם אם רוצים לבשל פרי זה שהתליע בתלוש, צריך לבדקו היטב קודם הבישול (שו"ע סימן פד' ס"ח) וזאת משום שבזמן שנותנו בסיר הבישול, המים שבסיר גורמים לתולעים שבתוך הפרי לצאת החוצה בעודם חיים והרי הם אסורים באכילה ואוסרים את התבשיל כולו (ואם בישלו ללא בדיקה עיין בפרק י ,וכן לגבי סינון התבשיל ומה הדין שאי אפשר לסנן).

לכן קודם הבישול יבדוק את הפירות בבדיקה חיצונית ואח"כ ישרה את הפירות במים צוננים, כך שהמתולעים והמנוקבים יעלו למעלה ויצופו וכן התולעים יצופו וישליכם, ואח"כ יתנם במים רותחים כך שאם נשארו תולעים שלא יצאו, ימותו מיד בעודם בתוך הפרי (כן פסק השו"ע סימן פד ס"ח, ואם יפרשו אחר שמתו אינם אסורות כנ"ל בהלכה והערה 5 , ועיין בפרק י אם בישלם בלא בדיקה זו מה הדין).

תוכן העניינים

קדושים תהיו על הלכות תולעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה