אור ברסלב
קדושים תהיו על הלכות תולעים שער ראשון - הקדמות ולקט מדברי חז''ל › מספר מעשים בעניין זהירות ממאכלות אסורות

קדושים תהיו על הלכות תולעים

שער ראשון - הקדמות ולקט מדברי חז''ל · מספר מעשים בעניין זהירות ממאכלות אסורות

פתיחה

ומהם נלמד על חשיבות כשרות המזון.

האשה ניצלה בשכר ההקפדה על ההכשר

קבוצת אברכים ישבה בבית הרב הדיון היה על חיזוק שיעורי התורה לאור אסונות שאירעו באותה תקופה בבני ברק

לפתע צלצל הטלפון ועל הקו היתה רופאה פלונית, שביקשה לאתר באופן דחוף את אחד האברכים שהורתה לרעייתו לקחת תרופה מסויימת, ועכשיו התברר שנתנה לה תרופה אחרת, ואם האשה תבלע את התרופה היא תהיה בסכנה גדולה.

רגעים של חרדה עברו על קהל הנאספים, עד שהצליחו להיזכר בשמו של האברך, ואחד המשתתפים רץ לביתו במטרה למנוע את לקיחת התרופה.

והנה, אך יצא השליח מפתח ביתו של הרב, פגש באברך הלז שטייל הלוך ושוב ברחוב הרב זוננפלד בהמתינו לתשובת סוכן התרופות המתגורר בקריה אצלו ביקש לברר אם התרופה כשרה. האברך סיפר שרעייתו סירבה לקחת את התרופה ועמדה בתוקף על דעתה שלא תבלע אותה עד שיבררו את ההכשר. אמונה בחוש. (טובך יביעו)

הבן בא לשאול את אביו על כשרות הסוכריה וניצל ממות

הרב אהרן חיים נשרי, מחבר הספרים "קדושת החים" "ומאיר עיני ישראל" סיפר לנו שבהיותו בבית הוריו בחיפה בחג הפסח, נכנס ילד לבית הכנסת והצביע על "סוכריה" שקיבל בזה הרגע מאדם שהסתובב מחוץ לבית הכנסת, ושאל את אביו האם הסוכריה כשרה האבא מביט בסוכריה ליבו מחסיר פעימה.

סוכריה זו לא היתה אלא ... כדור רעל (נפטלין) בו משתמשים נגד תולעת הספרים, ועל העטיפה היה מצויין במפורש שמדובר ברעל של ממש.

שוו בנפשיכם מה היה קורה אילו הילד לא היה מקפיד לברר אצל אביו על כשרות המוצר שקיבל זה עתה... (טובך יביעו)

בספר בדיקת המזון כהלכה כתב

בהיותי במקסיקו סיטי, לאחר הרצאה בנושא כשרות המזון והשפעתו על האדם, ניגש אלי אחד המשתתפים עם סיפור אישי: הלה סיפר שמספר שנים לפני כן, חלתה אשתו מאוד ובבדיקות גילו את הטפיל ציסטיסרכוס במוחה (התולעת הזו פוגעת במוח וגורמת למוות). מיד ניתחוה והצליחו להציל את חייה. כאשר החלימה, באו להיפרד מהרופא המנתח הגוי. תוך כדי שיחה שאל אותם: האם שמעתם פעם על העם היהודי? הם השיבו: אנחנו יהודים, והרופא תמה: איך זה יכול להיות, הרי המחלה הזו באה מבשר חזיר, והיהודים אינם אוכלים בשר חזיר?!, הם הרכינו את ראשם מרוב בושה וענו ברפיון שפתיים - אנחנו כן אוכלים, ומאז הם מקפידים לאכול רק מזון כשר.

כיצד קורה שילד מאבד לפתע את כל החשק ללמוד תורה?

לפעמים קורה שילד שלמד במלוא החשק, ומסר את נפשו ללימוד התורה, נופל ממדרגתו ומפסיק ללמוד וכל המרץ והזריזות שלו להתמדת התורה, נעלמים כלא היו.

ההורים מתפלאים, אינם יודעים מה אירע לפתע לבנם המתמיד שמלמדיו כה הירבו לשבח אותו. לא עוזר מאומה, הילד הולך ומתדרדר, הולך ונופל, עד שלפעמים הופך לאחד הריקים וחסרי כל, ירחם אלוקים וישמור.

מעשה נורא אירע אצל הגאון הגדול רבי חים קנייבסקי. בין העומדים בתור בבית הגאון, היה גם מהנדס בכיר, פרופסור גדול בתחומו, כבן שמונים וחמש או תשעים שנה, יהודי חרד וירא שמים, שכל בניו ובנותיו הולכים בדרך ה' וחובשים את בתי המדרשות.

הפרופסור סיפר להגר"ח בפנים כבושות שהוא אינו מצליח להבין דף גמרא וגם לאחר ניסיונות שנמשכו עשרות שנים לא עולה בידו הדבר. פרופסור במתמטיקה כן, להבין את הגמרא לא מבין.

הוא המשיך וסיפר שהדבר מציק לו מאוד, שכן בשיעורי הלכה הוא עוד מסתדר בצורה כל שהיא ויש ביכולתו להבין הלכה במשנה ברורה, אך כשמגיעים לגמרא, המוח שלו נסתם, הופך לאפס מאופס.

הפרופסור הישיש דיבר בצער רב, וצריך לציין שמדובר ביהודי ירא שמים אמיתי ובהחלט אפשר להבין עד כמה הבעיה הזו מציקה לו, במיוחד לאור העובדה שכל צאצאיו הולכים בדרך התורה והיראה.

והנה, סיפר הגר"י זילברשטיין, פתח לפתע הפרופסור את פיו ואמר לר' חיים שבתוך כדי עמידתו כאן, יתכן והתגלתה לו הסיבה המונעת בעדו לצלול אל דף הגמרא.

בעניים דומעות סיפר את עברו ואת קורותיו ומה שעבר עליו בימי ילדותו, אך לפתע קטע הפרופסור את שיחזור הדברים ועבר לספר על מקרה שאירע עם הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל, כאשר אם בוכיה הגיע עם ילדה בן השבע אל הגאון וסיפרה לו בדמעות שלפתע עבר לו כל החשק ללמוד.

הגר"ע הירהר מעט והשיב לה שמן הסתם אכל הילד דבר שאינו כשר וזו הסיבה לטמטום המוח שלו. תמהה האם: הרי בבית אצלנו הכל כשר. איננו מכניסים לביתנו מצרך כלשהוא שיש עליו ספק? והגר"ע בשלו. בקדושתו היתירה "הריח" שהסיבה לטמטומו של הילד היא אוכל לא כשר.

הלכה האשה לביתה והחלה לברר ביתר שאת את מקורות האוכל הניכנס לביתה. ומה התברר? באותו ישוב הדיח הרב את השוחט המקומי ופסלו לשחוט לבני העיירה. השוחט היה חצוף גדול והמשיך לשחוט למרות גזרתו של הרב.

באותם ימים ערכה אחת המשפחות בעיירה חתונה לבנה, ובקשה כנראה ליהנות ממחיר מוזל, והזמינה את הבשר אצל השוחט ההוא. הילד השתתף בחתונה ואכל מהבשר שנשחט על ידי השוחט שנפסל.

חזרה האשה אל הגר"ע וסיפרה לו דברים כהוויתם "זו הסיבה לטמטומו של הילד", פסק הגאון. לשאלת האם מה לעשות וכיצד לתקן את הפגם, הורה רבי עקיבא איגר שיעלו את הילד לארץ ישראל ושיעסוק שם בתורה. ואכן הילד עלה ארצה, וצמח לאחד מתלמידי החכמים הגדולים שבירושלים.

המשיך הפרופסור "גם במקרה שלי התחיל טמטום המוח מגיל צעיר, בתקופת לימודיי ב"חיידר" שבעיירה, ולכן, סיפר הפרופסור ברטט ובחלחלה, עלה בדעתי שאולי גם אצלי אירע דבר כזה. הוא חשב וחשב עד שנזכר שכשהיה ילד כבן תשע ראה האצל חבירו הגוי בשר חזיר ולפתע אחזו בולמוס ולא היה יכול להתגבר על עצמו עד שטעם מהבשר ההוא, למרות שידע שמדובר באיסור חמור. ומאותו רגע שטעמתי מהבשר הטרף, נסתתמו כל מעיינות הדעת שלי ולא יכולתי להבין את הגמרא שלמדתי בחיידר, סיפר הישיש כבן התשעים בבכיה, ושאל את הגר"ח מה לעשות כדי לתקן את החטא ההוא. הגאון הציע לו שיצום יום אחד כדי להקיא מתוכו את אכילת בשר הטריפה, וגם שהפרופסור טען שיהיה לו קשה מאוד לבצע זאת ובקושי הוא צם ביום כיפור, מחמת גילו המבוגר ומצב גופו. אמר לו רבי חיים שינסה בכל זאת לצום.

הרי לנו, סיפר הרב, כמה צריך לשמור על נפש ילדינו ואיזו אחריות מוטלת על ההורים שלא יאכילו את ילדיהם דבר שאינו כשר כל צורכו. גם אם אין עושים זאת בכוונת תחילה, אך לפעמים קורה שלא מדקדקים כראוי, פה נכשלים באיסור ערלה וכאן נכשלים באיסור אחר, המאכלים חודרים אל מוחו הטהור של הילד ופועלים שם את פעולתם כארס של עכנאי, ואל יתפלאו ההורים אם לפתע יאבד בנם את כל חשקו בלימוד התורה. (טובך יביעו)

קדושת אכילת האיש היהודי

רבי נתן מברסלב – כתב בעניין קדושת האכילה של האיש היהודי וז"ל – בשעת האכילה צריך להיות איש חייל לאכול בשמחה והתחזקות, מאחר שאכילתו בהיתר ובכשרות על פי התורה, ומברך על כל דבר תחילה וסוף, בודאי אכילתו יקרה מאוד, וכל אחד מישראל מברר ברורים הרבה על ידי אכילתו, ועל כן צריך להתחזק אז מאוד ולידע כי ה' עימו מלא כל הארץ כבודו, עד שעל ידי זה זוכה דוקא בשעת האכילה להארת הרצון, שישתוקק אז דוקא לה' יתברך ברצון מופלג מאוד, שזה עיקר שלמות קדושת האכילה, כי על ידי זה עולים כל הניצוצות שבמאכל לשורשם העליון בשלמות.

עם ישראל נמשלו לתולעת שנאמר "אל תראי תולעת יעקב"

כוחם של עם ישראל הוא בפיהם מעלת הדיבור הטוב

מרבי לוי יצחק בנדר זצ"ל

וזה לשונו: על ידי הדיבור הטוב יכולים להרויח הרבה מאד ואף שלמעשה רחוקים עדיין מהדבר הטוב שעליו מדברים, עצם הדיבור הוא טוב ומועיל ביותר. יש ומדברים דיבורים אע"פ שלא אוחזים בדיבורים הללו ואין זה אלא בגדר דיבורים בעלמא, אעפ"כ כיון שעל ידי הדיבור הוא שרוצה את הדבר וחפץ בו ואינו מתנגד עליו, רשאי הוא לדבר ממנו אע"פ שלמעשה רחוק הוא מאוד מקיום הדבר עליו הוא מדבר בפועל שעליה אמרו במשנה באבות (פ"ג משנה ט) שחכמתו מרובה ממעשיו אינו מעלה, אלא שכיון שהוא חפץ ורוצה את הדבר ההוא מותר לו לדבר ממנו, עד כאן לשונו הקדושה. ("דיבורי אמונה" (ח"א עמ' מח) רואים כמה חשוב עניין הדיבור הטוב, אם זה האדם על עצמו, כל שכן על אשתו ילדיו חבריו ועל כל עם ישראל.

נסיים בתפילה.

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתצילנו מכל מיני מאכלות אסורות, הן מאיסורים דאורייתא, הן מאיסורים דרבנן. ותשמור אותנו תמיד, שלא יארע לנו שום מכשול לעולם חס ושלום, ולא יבוא לתוך פינו שום מאכל האסור לנו. כי אתה ידעת ריבונו דעלמא כולא, שאי אפשר לבשר ודם להיזהר ולהישמר בעצמו מכל מיני מאכלות אסורות ומתערובותיהם, אשר פרטיהם ודקדוקיהם רבים מאד ועצמו מספא, ואתה יודע גודל הפגם העצום הפוגם בנפש ישראל על ידי מאכלות אסורות חס ושלום. על כן רחם עלינו למענך, ועזרנו והושיענו ושמור את נפשנו, שנזכה להיות ניצולים ופרושים ומובדלים לגמרי מכל מיני מאכלות אסורות, מנבלות וטרפות, משקצים ומרמשים, מבשר וחלב ומיין נסך, מחלב ודם, מגיד הנשה ואבר מן החי, ומפת של עכו"ם ומבשולי עכו"ם, ומשאר כל מיני מאכלות אסורות, מהם ומתערובותיהם, וממשהו חמץ בפסח. מכולם תשמרנו ותצילנו ברחמיך העצומים, שלא יכנסו לתוך פינו, ולא יטמאו את נפשותינו, ונהיה אנחנו וצאצאינו נקיים וטהורים ומובדלים מהם לגמרי, ותקדשנו בקדושתך העליונה. ותקיים בנו מקרא שכתוב, והייתם קדושים, כי קדוש אני.(מתוך לקותי תפילות לרבי נתן מברסלב תפילה יז')

ויהי רצון שנזכה שדיבורינו יהיה תמיד בקדושה ועל ידי זה ישלח לנו ה' יתברך מרפא ומזור לכל צרותינו ונזכה לגאולה השלימה ולהתגלות המשיח במהרה בימינו, אמן.

תוכן העניינים

קדושים תהיו על הלכות תולעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה