אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי יוסף רוזין

פרק ד · הלכה ד

הלכה ב

אין אחת מערי כו'. עי' בירושלמי פ"ט דסוטה גבי עגלה ערופה אם ערי מקלט מביא דאמר שם דתליא בהך דמכות די"ג א"כ י"ל דכאן רק בהני ששה ולא במ"ב וגם י"ל דכיון דאין להם קבורה בערי מקלט כמבואר מכות די"ב לא מיקרי אחוזה ועי' רש"י נדה דנ"ז ע"א ועי' בתוספתא פ"א דבכורים בהך דר"י ור"מ ובירושלמי פ"ה דמע"ש ועי' נדרים דפ"א ע"א דרבי יוסי מצריך הך לכל חיתם לדרשה אחרינא ואזיל לשיטתיה כאן:

[ממהדורא תניינא: אין אחת מערי מקלט כו'. כבר כתבתי בזה בח"א דרבינו למד זה מירושלמי דסוטה פ"ט גבי עגלה ערופה ובדרך דרוש י"ל דלכך מדויק קרא בפרש' ואתחנן דנראה שם גבי בליעות דעדת קרח דהבתים לא נבלעו רק של דתן ואבירם ולא של קרח עי"ש בקרא ובגמרא סנהדרין דק"י הוי שם פלוגתא אם קרח הוי מן הבלועים או לא דהנה בירושלמי כאן מבואר שם דהוי גדר עיר הנדחת דגם נכסי רשעים שבחוץ נאבדו והנה קי"ל בסנהד' דקי"ב דקדשי עיר הנדחת יגנוזו והנשרפים שבעדת קרח לא נענשו רק בשביל זר שעבד דהוי מיתה בידי שמים ונכסיהם ליורשים עי' ב"ב דקי"ח ע"ב דלא משמע כן ולכך המחתה שלהם נעשה צפוי למזבח אבל של הבלועים המחתה ג"כ אסורים אך מקרא משמע דגם מחתה של קרח נעשה צפוי ע' בספרי פ' קרח ולפי דברי רבינו י"ל כך שלפי המבו' בזבחים דקי"ז במדבר היה מחנה לויה גדר ערי מקלט אם כן הבתים שלהם היו שייכים גם להרוצחים ולכך הבתים של קרח לא נבלעו דקרח הי' במחנה לוים ושוב י"ל דגם על קדשים שלו לא חל גדר שללה דהקדשים אינם טעונים גניזה רק מחמת דבטלה להבית וגבי קרח לא שייך זה ועיין ביומא די"ב גבי מטות שלא היו נוטלים שכר בירו' עי' בתוספות מגילה דכ"ו ע"א.
ובהך דב"ב דנ"ג ע"ב גבי בונה פלטרין בנכסי הגר כו' ובדברי רבי' פ"ב מה' זכי' ה"ט דהשני שזכה את הקרקע אם גם הפלטרין שייך לו ע"ש בהה"מ, ועי' בערלה פ"א בירו' שם גבי נוטע בירושלים אם הוי הנטיעות כמו נוטע לרבים ע"ש, ובמה דפליגי ר"א ורבנן בסוף שביעית ובעוקצין וכ"מ גבי כוורת ומוקי בה בירו' שם ובתוספ' עוקצין דמיירי שהניח' ע"ג קרקע ע"ש וב"ב דס"ו ודס"ה ע"א גבי תנור עי' שם בתוס' אם לא הוי מחובר או מה דקיי"ל דטמא הוא בגדר חידוש, עי' שבת קכ"ה ע"א, ובדברי רבינו בהל' שבת פכ"ה הל' י"ג ע"ש ובכלים פ"ה מ"ג גבי בית הפך כו' ע"ש ברא"ש על מ"ש רשי' ז"ל בשבת דמ"ח ע"ב דרק תנור הוי חידוש ולא בית הפך ומטמא משום דמטלטל ועי' במ"ש רבינו בפי' המשנה בכלים שם במשנה י"א משמע ג"כ דס"ל דמאי דמטמא הוא גזירת הכ' ועי' בגיטין דל"ז גבי פרוזבול דכותבין על תנור היכא דיש לו רשות להעמיד את התנור על הקרקע, ובירוש' בסו' שביעי' אמ' שם דגם בנר תלי' בפלוגת' דכוורת ור"ל בית נר של תנור.
כבר כתבתי לעיל דמה דפליגי רבינו ז"ל עם הראב"ד ז"ל בהשגות לכך ס"ל להראב"ד ב"ה רוצח פ"ח ה"ז במ"ש וכן משווין ר"ל דרבינו ז"ל דייק שם בתחלת הפרשתן דהנה מבוא' בתוספ' שם דאם נפלה, חוזר ובונה אף שלא במקומה ואף שלא באותו השבט ס"ל להראב"ד ז"ל דגם אז צריכ' שיהיו משולשים, דכיון דס"ל דהדבר הוא דבר נמשך, לא עבר פסק ולכך גם אז צריך כן דהוי כמו הבדלה נמשכת, ולכך עדיין שם השבט עליו. ע"כ ממהדורא תניינא]

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה