צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ראה אנכי. · יג.
ה.
[ואותו תיראו, לשאול למה זה]. פירוש: שיקבל המצות בעין יפה ויירא מהשם ולא ישאל למה נצטוה לעשות המצוה הפלונית אלא יקבל המצות כעבד העובד את רבו מאהבה. [ואת מצותיו תשמורו, הם העיקר]. פירוש: הם המצות שהם עיקר בעצמם כמצות אנכי, ולא יהיה לך, ולא תשא, וכבד את אביך, ולא תרצח, ולא תנאף, ולא תענה והדומה להם, כי הם עיקר בעצמם ולא הושמו לזכרון על מצוה אחרת כמו הציצית והכלאים והשבת והסוכה ודומיהם כמו שפירש בספר יסוד מורא בשער חמישי. [ובקולו תשמעו מה שהם זכר לעיקר]. פירוש: כמצות שבת שהיא זכר למעשה בראשית, וחג המצות זכר ליציאת מצרים, והכלאים זכר לחוקות השם שאין לשנותם, וכן המצות הדומות לאלה כמו שהזכיר בספר יסוד מורא בשער חמישי. [ואותו תעבודו, במעשה]. פירוש: שכל מעשיך יהיו לשם שמים, ותשים במחשבתך שאתה עושה כן לעבודתו. [ובו תדבקון, בלב]. פירוש: שיהיה לבך פונה אליו וזוכר אותו תמיד. [בראש ובסוף]. פירוש: כי אם תדבק בו בכל לב בהיותך בחיים תהיה דבק בו אחרי מותך, וזה תכלית הצלחת האדם.
ז.
[והאם כגוף והאב כצורה]. פירוש: ידוע שהשפלים כלם נבראו מחומר וצורה, והחומר הוא הגוף והצורה היא הנשמה כאשר ביארתי (דברים י״ב, כ״ה). ובעבור כי תולדת הנשים קרה, על כן הם חסרות דעת ורודפות אחרי תאוותם שהם פעולות החומר ומושכות לב האדם לנטות אחרי החומר, ועל כן אמר שהאשה דומה לגוף שהוא החומר.