צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ספר בראשית. · ה
א
[רק הוא לא הולידוהו אב ואם, רק בדמות אלהים נעשה]. פירוש: כאן רמז מעט ממה שארז״ל בסנהדרין ריש פרק חלק (דף צ״א, ע״א) צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה למחר השריץ ונעשה כולו בשר. [עד שידמה מעט לעליון]. פירוש: לעולם העליון.
כב
[ויש מפרשים התהלך כמו הרגיל]. פירוש: בפירושו הראשון אמר כי חנוך צדיק גמור היה, והעד ויתהלך חנוך את האלהים כמרגיל עצמו להיות בחייו עם המלאכים, והכתוב אמר התהלך לפני (בראש׳ י״ז, א׳), והנה עבד השם בארץ שלש מאות שנה.
כד
[והטעם כאשר כתוב בדברי אסף (תהל׳ ע"ג,כ"ד) ואחר כבוד תקחני, וכן במזמור בני קרח אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה (תהל׳ מ"ט, ט"ז)]. פירוש: הוא פירש זה שם (תהל׳ מ״ט, ט״ז) ואמר: כבר הזכרתי בספרי ר״ל הנקרא ספר יסוד מורא בשער השביעי כי הנפש והנשמה (והרוח שם אחד לנשמת אדם העליונה העומדת לעד ולא תמות. ונקראה נפש גם רוח בעבור שלא תראה לעין כי אם על אלה, ובעבור היות המשורר מלא רוח חכמה ומכתב השם חרות על נשמתו על כן אמר אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול, כי לא יתכן שהוא אומר שלא ימות כשאר כל בני אדם, כי מי גבר יחיה ולא יראה מות, וזה טעם יקחני שתדבק נפשו בנשמה העליונה, שהיא נשמת השמים, פירוש הנשמה העליונה הוא רמז למלאכים המנהיגים את הגלגלים או רמז , לשכל הפועל. ובפירושו הראשון אמר כי זאת הלקיחה מעלה יתרה לנשמות החסידים וכמו זה פירש הרמב״ם ז״ל במאמר אחד קצר שהכר. [וגם המתרגם ארמית הכריע בינינו]. פירוש: שתרגם כי לקח אותו אלהים ארי אמית יתיה י״י
כט
[שידעו על ידי אדם]. פירוש: אדם הראשון. [גם הוא היה (איש האדמה]. פירוש: שהוא קיום העולם. [גם יתכן שנקרא שמו נח כמו ירובעל אחר שעבד האדמה והצליחה]. פירוש לא קראוהו כן בתחלה בדרך נבואה רק אחר שגדל והתעסק בעבודת האדמה וראו כי הצליח בעבודה זו אז קראוהו נח כדרך שקראו לגדעון ירובעל בעבור כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו כמו שכתוב בספר שופטים (ו', ל'). [והעד ירובשת איש בעל]. פירוש: כי אחר שנקרא גדעון ירובעל נקרא גם כן ירובשת (שמ' ב׳ י״א, כ״א) גם איש בעל, ולא מצאנו שקרה לו מקרה אחר שיקראו לו בעבורו ירובשת או איש בעל רק בעבור כי הבעל הוא הבשת ואיש כמו בעל כמו שיפרש בפסוק י״י איש מלחמה (שמות ט"ו ג'), וטעם כלם שוה על כן נקרא כבה גם ככה.