צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ספר בראשית. · ד
א
[והאדם כאשר ראה שלא יחיה בגופו בעצמו לעולם, הוצרך להחיות המין]. פירוש: כשידע האדם חטאו והכיר את אשר העוה נתן את לבו לדעת את אחריתו וראה כי גופו לא יעמוד ככה תמיד, ועל כן בקש להעמיד המין. ועל כן כתוב והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד, ואמר הכתוב ידע בעבור שעשה זה מדעתו כדי לקיים המין, ועל כן לא קצף השם עליו, ועל זה הדרך וידע אדם עוד את אשתו (ד׳. כ״ה). [על כן אמרה קניתי איש את י״י]. פירוש: דע כי טעם קניתי כי היא ברצונה קבלה טורח ההריון וצער גדול בנים כדי שיעמוד הבן תחתם. ובעבור כי שניהם הולידוהו לעמוד תחתם ולא למלאות תאותם על כן אמרה קניתי איש מאת ה'. כי בזה עשינו רצונו. ועל כן נתן לנו את שאלתינו. ואולי הוא יאכל מעץ החיים כי הוא לא אכל מעץ הדעת כמונו. [ואין שם זכר למלת אלהים כי הנה נמצא בארץ במין כאשר הוא במעלה בעצמים]. פירוש: בפסוק קניתי איש לא נזכר שם אלהים כי אם שם י״י שהיא יו״ד ה״א ו״ו ה״א. ובסוף ספר יסוד מורה פירש זה׳ וכבר הזכרתי דבריו, ודעתו היתה כי מבראשית עד ויכלו (ב' א') לא נזכר שם העצם, שהוא יו"ד ה״א ו״ו ה״א שהוא רמז לעולם השכל, לפי שלא היה בארץ מי שיוכל לקבל אור השכל העליון הנרמז בזה השם, גם לא היה שם מי שיחיה לעולם רק המינים שהם הכללים, כי הפרטים אובדים, ומן ויכלו (ב׳, א') עד לידת קין הזכיר שם העצם, אך לא הזכירו לבדו כי אם מחובר עם אלהים, ואמר י״י אלהים, שפירושו אלהי המלאכים בעבור כי נשמת האדם גם היא מלאך, אך בעבור כי עדיין לא הוליד אדם בנים, ואולי ימות ויאבד המין, על כן לא הזכיר י״י לבדו, רק י״י אלהים, וכשנולד קין כבר נתקיים המין, ואם ימות האחד יוליד השני בנים ויקיים המין, והנה יש בארץ מאז מין המלאכים כאשר יש בשמים כוכבים שהם העצמים, שגם הם יש להם נשמה משכלת ונכבדת , והם
עומדים לעולם, והאדם הוא בצלמם כאשר פירשתי בסוד עולם קטן, וכאשר יעמדו לעולם, כן יעמוד מין האדם לעולם, על כן נזכר כאן שם יו״ד ה״א ו״ו ה״א לבדו להורות על אור השכל הנמצא תמיד באדם בכח. [ומלת טוב כלל, וכן כתוב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראש' א' ל"א), ורע חלק]. פירוש: בעבור שכתוב כאן הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע (ג׳, כ״ב) אמר כי מלת טוב היא רמז אל הכללים שהם המינים, בעבור שהם שמורים ועומדים, והוא הטוב התמידי. ומלת רע היא רמז אל הפרטים בעבור שהם אובדים ונפסדים, והפרט הוא החלק. והנה על כל מעשה בראשית כתיב והנה טוב מאה ועל הפרטים כתיב כי טוב ולא טוב מאד, והוא פירש סודם בתחלת פירוש קהלת שאמר: כי כל מעשה יפרד והיה לארבעה ראשים. טוב כולו או טוב רובו ורע בקצהו או רע כולו או רע רובו וטוב בקצהו. החלק הראשון הוא מנת בני האלהים , והחלק השני הם החיים אשר על פני האדמה, והשנים הנשארים נעדרים לא יתכן המצאם כי לא יעשה י״י אלהים דבר כי אם טוב, כי הכל לעולם הוא טוב, וכן כתוב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ואם היה שם רע יהיה בקצהו, כי בעבור רע מעט אין בדרך החכמה העליונה למנוע טוב רב ושיש הרע מחסרון המקבל.
ג
[כי לא הביא קין מהבכורים]. פירוש: כי כן כתוב ויבא קין מפרי האדמה ולא אמר מראשית פרי האדמה או מראשית בכורי האדמה.
ד
[והקרוב אלי שהוא כמו שעו מני (ישעיה כ״ב, ד׳) כדרך סוד הקרבן]. פירוש: כי שעו מני טעמו הרפו ממני (שופט, י״א, ל״ז) כמו הרפה לה כי נפשה מרה לה (מ״ב ד, כ״ז), וככה וישע י״י פירושו כמו וירף ממנו (שמות ד, כ״ו). וסוד הקרבן אפרשנו במקומו בפרשת ויקרא (א', א'), גם בפרשת בא אל פרעה (שמות י״ב, ז׳), ומשם תבין מה שפירשתי כאן.
ז
[כטעם ואיך אשא פני]. פירוש: פסוק הוא בספר שמואל (ב׳, ב׳, כ"ב) בדברי אבנר לעשהאל: ואיך אשא פני אל יואב אחיך. [יש אומרים שחטאת תחת עון]. פירוש: בעבור שכתוב רובץ לשון זכר אמרו שהיה ראוי לאמר לפתח עון רובץ, ונכתב חטאת במקום עון. [ואיננו כתוב]. פירוש אף על פי שאיננו כתוב. ויתכן שהיה דעתו שאין דברם נכון כי אין זה כתוב בתורה. [והנכון בעיני שחטאת סמוך]. פירוש: אל יצר. ואם יטעון טוען עליו כי טי״ת חטאת קמוץ, ואלו היה סמוך היה בפת"ח, ויש להשיב כי כשיחסר הנסמך, יש פעמים שיהיה נקוד הסמוך בקמץ כמו זה, וכמו אף נחלת שפרה עלי (תהל׳ ט״ו. ו׳). ויש פעמים שיהיה הסמוך בפתח כמו ושכורת ולא מיין (ישעיה נ״א, כ״א). ודע כי בפירושו הראשון אמר כי דעתו על מלת לפתח שפירושו לפתח הפה כמו שהזכיר לפני זה.
יג
[וכן כי לא שלם עון האמורי]. פירוש: רבותינו ז״ל רמזו סודו במסכת סוטה בפרק ראשון (דף ט׳. ע״א) אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו. וכמו זה אמרו במדרש תלים במזמור י׳. [הכתוב אחריו]. פירוש: הן גרשת אותי.
יד
[וטעם ומפניך אסתר] פירוש: הוא פירש אותו בפירוש ספר תרי עשר בתחלת נבואת יונה (א׳. ג׳). שאמר: כי כל זמן שהוא מקבל הוא לפני השם. וככה ויצא קין מלפני י״י, על כן אחריו ומפניך אסתר כי פני האדמה לפני השם עכ״ל. וכן הוא רמוז בפרקי ר׳ אליעזר בפרק עשירי. ופירושו: הנה גזרת עלי להיות נע ונד, ובעבור זה אני מוכרח ללכת למקומות שאהיה נסתר מלקבל אור שכינתך וזה העונש קשה לסבול. [שיש מקום יקבל כח ותראה בו גבורת השם ואם הכל מלא כבודו]. פירוש: ככה יפרש בפרשת ויצא בפסוק ויקץ (בראש׳ כ״ח. ט״ז). ובפרשת ואתחנן בפסוק אשר חלק (דברים ד׳. י"ט). ובפרשת וילך בפסוק הנך שוכב עם אבתיך (דברים ל״א. ט״ז), ובהאזינו בפסוק בהנחל (דברים ל״ב, ח׳). ובפירוש ספר תהלות במזמור יקום אלהים. בפסוק נורא אלהים ממקדשיך (ס״ח. ל"ו). ובמזמור זכור י״י לדוד. בפסוק עד אמצא מקום (קל״ב. ה׳). ובפירוש קהלת בפסוק כי יש אדם (ב' כ״א), ודעתו היתה כי אף על פי שהכל מלא כבודו יש מקום יקבל כח רב ותראה בו גבורת השם, בעבור העליון המושל על כל הארץ, וזה מפורש בחכמת המזלות, ועוד אבאר זה הסוד בפרשת ויצא.
טו
[שבעתים עד שבעה דורות]. פירוש: בפירושו הראשון אמר כי תחלת החשבון מקין, כי הדור השביעי לקין מת כולו במבול ולא נשאר לו שריד ופליט , והנה קין ראשון, וחנוך בנו שני, ועירד שלישי, ומחויאל רביעי, ומתושאל חמישי, ולמך ששי, ובניו שביעים על כן הזכירם הכתוב. [כי אין המלה ארבעה עשר ולא שלש מאות וארבעים ושלשה והעד ואור החמה יהיה שבעתים (ישעיה ל', כ״ו)]. פירוש: בספר יסוד מספר פירש כי המתרגם אמר כי הוא בחשבון גוף שוה. והמתרגם שהזכיר הוא יונתן בן עוזיאל שתרגם והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו', ויהא נהור סיהרא כנהור שמשא ונהור שמשא יהא עתיד לאנהרא על חד תלת מאה וארבעין ותלת כנהור שבעת וגו', וכן דרשו רבותינו ז״ל בבבא בתרא בפרק ראשון, גם בברייתא דר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי. וגוף שוה הוא המעוקב , כי ז' פעמים ז' עולים מ״ט, וזה החשבון מרובע כי ארכו כרחבו, וז' פעמים מ״ט יעלו שמ״ג והוא חשבון מעוקב שפירושו גוף שוה מכל צדדיו כי ארכו כרחבו וכן גבהו. [ואחר כן באר הנביא דברו ואמר כאור שבעת הימים]. פירוש: באר כי פירוש שבעתים הוא יהיה באור שבעת הימים מחובר, וכן פירש הוא בספר ישעיה. [וטעם יוקם שתלקח נקמתו]. פירוש: תלקח נקמה מזרעו אחר שבעה דורות כמו שמפרש והולך. [והנה שת אחיו היה עם נח שנים רבות]. פירוש: זה תימה, כי הנה מעת שנולד שת עד שנולד נח היו תתקכ״ו שנים וכל ימי אנוש היו תתקי״ב, והנה מת שת י״ד שנה קודם שנולד נח, ויתכן שהיא שגגה או יחסר דבר בפירושו מטעות הכותבים, ואולי אמר כי שת אחיו חיה עם אבי נח שנים רבות, וזה אמת, כי קס״ח שנה חיה שת אחר שנולד למך, אביו של נח, ולפי זה תחסר מן הספר מלת אבי. [נם יתכן שיקרא זרע קין בשם אביהם כמו ישראל]. פירוש: ובפירושו הראשון אמר כי הוא ובני בניו שוים, על דרך ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזק׳ ל״ז, כ״ה).
טז
[מזרח עדן, והוא צפון מהגן]. פירוש: כי בפאת מזרחית דרומית של עדן הוא הגן כאשר פירש למעלה (בראש׳ ב', י״א). [כשומרון על שם שמר]. פירוש: בספר מלכים (א' ט"ז, כ״ד) מפורש בדברי עמרי אבי אחאב מלך ישראל.
כ
[ואחיו אח]. פירוש: אח יבא בסמיכות ביו״ד כמו אבי.
כא
[כנור ועוגב מיני כלי נגינות, והיא חכמה גדולה]. פירוש: בספר המספר בשער הששי אמר כי חכמת הנגינות חכמה מפוארה כי ערכיה מורכבים מערכי החשבון ומערכי המדות. ודע כי אמרו חכמי המחקר כי היא אחר חכמת הכוכבים ואחר משפטי המזלות, בעבור שהיא רומזת אל קולות הגלגלים.
כג
[ודע כי ויאמר למך מאוחר בפרשה]. פירוש: כי היה ראוי להיות למעלה אחר ויקח לו למך (ד׳, י״ט) קודם שיזכיר שילדו בנים. [וכבר הזכרתי כמוהו שנים]. פירוש: בפסוק יקוו המים (בראש׳ א׳, ט׳).
כו
[ואלו היה מחילול]. פירוש: כמו שדרשו בברייתא דר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי בפ״ר. [היה השם סמוך אל המלה]. פירוש: כי היה כתוב אז הוחל שם י״י, ולא היה צורך במלת לקרוא.