אור ברסלב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

כי תשא. · לד

לג

ד

[עד הראש כי כן צוה]. פירוש: שאמר לו השם ונצבת על הצור שמשמעו למעלה מהצור. [כי פעם הוא שם עצם]. פירוש: ויהיה טעמו כמו אהיה אשר אהיה (שמות י׳, י״ד), והוא רומז אל השם ית׳. [ופעם שם מדה]. פירוש: ויורה על ההויה כי הכל הוה בדבריו ובכוחו, והוא הבורא הכל והמוציא לפועל את אשר ברא בכח לעשות בעתו, ולפי זה בהיות זה השם שם מדה הוא רמז אל הכח הבא מהשם ית׳, גם הוא רמז לשכל הפועל, וזה כדברי רבותינו ז״ל (בסנהדרין ל״ח, ע״ב) שאמרו כי שמי בקרבו (שמות כ״ג, כ״א) זה מטטרון ששמו כשם רבו. [וכן ויזכר ימי עולם משה עמו (ישע׳ ס״ג, י"א]. פירוש: כי מלת משה שבפסוק הזה היא תאר השם כמו פועל ועושה ובורא ויוצר ושומר ונותן, והתאר הוא מדה ומלת משה הכתוב בשאר מקומות הוא שם עצם.

ז

[רק לאוהביו כי כן כתוב]. פירוש: בפרשת יתרו בעשרת הדברים (שמות כ׳, ו׳).

י

[ולא בכל הגוים]. פירוש: על פסוק אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים אמר כן.

יט

[מלת מקנה לזכר, רק במקום הזה, היא לנקבה]. פירוש: בעבור מלת תזכר, כי התי״ו סימן נקבה. [ורבים כן]. פירוש: כבר הזכיר מהם בפרשת ויחי בפסוק מאשר שמנה לחמו (בראש' מ״ט, כ׳).

כ

[ואחר כן הזכיר כל הפרשה הכתובה בפרשת ואלה המשפטים]. פירוש: בענין המועדים עד לא תבשל גדי. [וכבר הודעתיך למה נזכרה זאת הפרשה]. פירוש: בתחלת הפרשה (שמות ל' י״ב) נתן טעם למה נכתבה פרשת המועדים בכאן עד לא תבשל גדי.

כד

[ושכרם שיוריש גוים ממולם]. פירוש: דבק עם ענין השבת שהזכיר בחריש ובקציר תשבות, והטעם אם תעשה כן גם אני אוריש גוים מלפניך.

כח

[ובפרשת ואתחנן (דברים ה', י"ב אפרש מלת שמור וחבריה]. פירוש: הוא פירש שם כי אף על פי שהמלות שונות טעמם אחד.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה