אור ברסלב
צפנת פענח על האבן עזרא וישמע יתרו. › יט

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

וישמע יתרו. · יט

יח

ג

[לא עלה משה כי אם אל ההר ולא אל השמים פירוש: ורבותינו ז״ל רמזו זה במסכת שבת בפרק ר׳ עקיבא (פ״ח, ע״ב ופ"ט, ע״א) שאמרו כשעלה משה למרום, כלומר לרומו של הר, ולא אמרו לשמים.

ד

[ובמקומו אפרשנו]. פירוש: בפרשת האזינו (דברים ל״ב, י״א). [והוא הר סיני כאשר פירשתי]. פירוש: בפסוק נחית (שמות ט״ו, י״ג)

ה

[ויקח ספר הברית]. פירוש: בסוף פרשת ואלה המשפטים (שמות כ״ד, ז׳). [סגלה, דבר נחמד]. פירוש: עוד יפרשהו בסוף פרשת ואתחנן (דברים ז׳, ו׳).

ח

[יחדו, כמו יחיד]. פירוש: כבר פירש אותה בפרשת לך לך בפסוק ולא יכלו לשבת יחדו (בראש׳ י״ג, ו׳).

י

[ועוד ארמוז לך עיקר גדול במקרה לילה]. פירוש: בפרשת כי תצא (דברים כ״ג, י׳), גם בפרשת אחרי מות בפסוק איש איש אל כל שאר בשרו (ויקרא י״ח, ו׳).

יב

[בעבור שאמר המהביל שתתחלף מלה במלה]. פירוש :. בסוף ספר צחות אמר כי היצחקי אמר כי והגבלת את העם תחת והגבלת את ההר.

יג

[והמעתיקים אמרו שפירוש יובל כבש]. פירוש: במסכת ראש השנה בתחלת פרק שלישי (דף כ״ו, ע״א. [ואמר המה ולא אחרים]. פירוש: עוד יפרשהו היטב בפרשת ואלה המשפטים בענין ואל משה אמר (שמות כ״ד, א׳).

טו

[והנה לא הוסיף יום]. פירוש: על דרך הפשט, וזה בעבור שדרשו במסכת שבת בפרק ר' עקיבא (דף פ״ז, ע״א) שהוסיף יום מדעתו.

טז

[ועוד אפרשנו בפסוק לא תבערו]. פירוש: בפרשת ויקהל (שמות ל״ה, ג׳).

יז

[יש אומרים כי דבור השם קדמון] פירוש: על דרך שדרשו רבותינו ז״ל במסכת שבת בפרק ר׳ עקיבא (דף פ״ח, ע״א) שהתנה הקב״ה עם מעשה בראשית, כלומר התנה עם הטבע שישמיע אלה הדבורים בזמן ההוא. [שהשם ברא קול]. פירוש: שידבר מעצמו ולא שהשם ידבר. [ואחר שהקול מקרה צריך לגשם נברא]. פירוש: זאת תשובה על הגאונים. [על כן אמר בבת אחת זכור ושמור]. פירוש: כמו שדרשו רבותינו ז״ל בברכות בפרק מי שמתו (דף כ׳, ע״ב) ובשבועות תחלת פרק שלישי (דף כ', ע״ב). [ודעתי תדענה בפרשת ואתחנן]. פירוש: בפסוק אתה הראת (דברים ד', ל״ה) ואחר כן בעשרת הדברים יפרש שם (דבר' ה', י״ב) טעם זכור ושמור.

יח

[כמלת בושם שהיא על שלש דרכים] פירוש: האחד ואת הבושם ואת השמן (שמות ל״ה, כ״ח), והשני וקנמן בשם (שם ל׳ כ״ג). השלישי אריתי מורי עם בשמי (שה״ש ה׳, א׳) שיאמר ממנו בלשון יחיד בשם על משקל חכם, עפר, עמל, משל, צבא, כי יאמר מהם חכמת חכמיו (ישע׳ כ״ט, י״ד), ואת עפרה (מ״ב, כ״ג, ו׳), מכל עמלי (קהלת ב׳, י'), וישא משלו (במדבר כ״ג, ז׳), כל ימי צבאי (איוב י״ד, י״ד). וחנה בא בכלם האות הראשון בשו״א עם הכנוי, כמו בשמי, והנה מן בשם יאמר בשמי, ומן בושם בשמי ומן בשם בשמי.

יט

[והאלהים עונהו בקול שהיה הוא לבדו שומעו ולא ימנענו השופר לשומעו]. פירוש: שים לבך להבין הרמז הנפלא הזה כי הקול הזה הוא קול שכלי שנראה אליו במראות הנבואה ועל כן לא יכול השופר למנוע אותו מלקבל השפע, ואם היה קול ממש איך יתכן שישמעו העם קול משה בהמשך קול השופר שהיה הולך וחזק מאוד, ועוד שהיו קולות וברקים, והמבין יבין.

כ

[לא יאמר עליה יורדת או עולה]. פירושו מפורש בבראשית בפסוק נעשה אדם (בראש' א', כ"ו). [והכתוב דבר בעבור כבוד השם]. פירושו מפורש בנח בפסוק וירד יי׳ לראות את העיר (בראש' י״א, ה׳).

כב

[הכהנים, הם הבכורים פירושו מפורש בסוף פרשת בא אל פרעה (שמות י״ג, י'). [וזה למדנו אותו מן הברית השנית שכרת עם ישראל]. פירוש: היא שכתוב בפרשת אתם נצבים לעברך בברית וגו', וכתוב שם (דבר' כ״ט, ט׳) ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל, טפכם נשיכם וגרך, ושם יפרש כי בסדר הזה

היו.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה