צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
וישמע יתרו. · יח
א
[יתרו בא אל משה אחר שנעשה המשכן]. פירוש: מחלוקת יש בזה במסכת עבודה זרה בתחלת פרק שני (דף כ״ד, ע״א). [שהוא לפי דעתי יתרו כאשר אפרש במקומו]. פירוש: בפרשת בהעלותך (במדבר י׳, כ״ט). [ועוד והודעתי את חקי האלהים (לקמן פסוק ט״ז) לא יתכן קודם מתן תורה]. פירוש: כי ביום ראש חדש באו לסיני כמו שמפרש, וביום השני עלה אל האלהים, והשלשה האחרים היו מתקדשים, הנה חמשה, ובששי היה מתן תורה, והנה לא היה למשה עת לשפוט את העם, ואיך אמר הכתוב ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם (פסוק י״ג). על כן הוצרך לפרש כי היה אחר מתן תורה. [ובפסוק ובראשי חדשיכם אפרש זה] פירוש: בפרשת פינחס (במדבר כ״ח, י״א). [להפריש בין מעשה עמלק למעשה יתרו]. פירוש: כי עמלק שהיה אחינו בא להשמידנו. ויתרו שהיה מבני מדין עשה טובה עם ישראל שנתן למשה עצה טובה, ובספר שמואל (ב', ט"ו, ו') מפורש ויאמר שאול אל הקני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אוספך עמו ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים.
ד
[ואחר שפירשתי שאליעזר הוא הקטן]. פירוש: בפרשת ואלה שמות בפסוק ויהי בדרך במלון (שמות ד', כ״ד).
ט
[ושלשת הלשונות יצאו מבית אחד]. פירוש: כבר הזכיר זה בפרשת ויצא בפסוק ויקח לו יעקב (בראש' ל', ל״ז) ושם ביארתיו, והזכיר זה בכאן בעבור כי ויחד מלשון ארמית כתרגום וישמח.
יא
[בפסוק ואמרו לי מה שמו]. פירוש: בפרשת ואלה שמות (ג', י״ג).
יט
[כבר הזכרתי בספר המאזנים]. פירוש: בשאר הנעלמים ובשער העוברים, ויותר מפורש הוא בספר צחות בשער בנין פעל כי הדרך האחד אין היו״ד נכתב בעתידים כמו אדע, אשב, ארד. והדרך השני שיהיה היו״ד נכתב ולא נקרא כמו אירש, אינק, איעצך.
כא
[שרי אלפים, יש אומרים כי כלם היו אלף ומאה וששים]. פירוש: בעבור לשון שרי אלפים חושבים אלף, ובעבור שרי מאות מאה, ובעבור שרי חמשים חמשים, ובעבור שרי עשרות עשרה, והנה עלו אלף ומאה וששים. [ואחרים אמרו שהיו שמנה ושבעים אלף ושש מאות]. פירוש: זאת דעתו כמו שיפרש. [ואחרים אמרו אחד עשר אלף ומאה ועשרה]. פירוש: לא הבנתי זה איך הוא, ויתכן שהיו שרי אלפים שש מאות, ושרי מאות ששת אלפים, ושרי חמשים שלשת אלפים, ושרי עשרות אלף וחמש מאות ועשרה, ואנכי לא ידעתי. [והאמת מה שאמרו הקדמונים]. פירוש: בסנהדרין בסוף פרק ראשון (דף י״ח, ע״א) ובברייתא דר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי פר׳ י״ט. [שהיו כל השרים שמנה ושבעים אלף ושש מאות]. פירוש: כי שרי אלפים הם שש מאות, ושרי מאות הם ששת אלפים, ושרי חמשים הם שנים עשר אלף, ושרי עשרות ששים אלף.
כו
[והם אחים]. פירוש: השור״ק והחול״ם.