צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
וישלח יעקב. · לד
א
[ותצא דינה, מעצמה]. פירוש: בלא רשות אביה ואמה.
ב
[ויענה כדרכה, וישכב שלא בדרכה ]. פירוש : כנגד מה שאמרו רבותינו ז"ל וישכב אותה כדרכה, ויענה שלא כדרכה.
יד
[כי שמה חרפת עולם לדורות]. פירוש : בעבור שכתוב כי נבלה עשה בישראל (בראש׳ ל״ד ז׳) שמשמעו לדורות ישראל, כי היה די שיאמר הפסוק כי נבלה עשה ולא אמר בישראל. [בעבור הנוסף]. פירוש: מה שכתוב לפני זה שטעמו דבר שיכבד הוא הדבר הנוסף. [הבהמות יוכיחו]. פירוש: שהם בלא ערלה. [גם הטיבור יוכיח]. פירוש: גם הבהמות חותכין אותו.
יט
[איננו בדקדוק כמו ואחר עד עתה (בראש׳ ל״ב, ה׳)]. פירוש: כי אל״ף הוא משרת במלת "ואחר" כמו שהוא מפורש בתחלת הפרשה, ובמלת ולא "אחר" האל״ף שורש.
כב
[תחת פ״א הפועל]. פירוש: כי השורש יא"ת. [להמול, מפורש]. פירוש: בסוף פרשת לך לך בפסוק המול לכם כל (בראש׳ י״ז, י׳).
כה
[ביום השלישי, הוא לעולם קשה]. פירוש: וכן אמרו רבותינו ז"ל במסכת שבת בענין המילה (קל״ד, ע״ב. [שהוא חצי המרובע]. פירוש: כבר ביארתי בפרשת נח (בראש׳ ד, ד') כי בהיות חצי הגלגל, שהם ו׳ מזלות, בין שני כוכבים מביטים זה לזה מבט נכח, שהוא מבט איבה., והם ללבנה ט״ו יום כנגד השמש; ובהיות ביניהם רביעית הגלגל, שהוא ג׳ מזלות, הוא מבט מרובע, שהוא חצי איבה, והם ללבנה ז׳ ימים, והנה חצי הז' ימים הם חצי המרובע, ותהיה רביעית איבה, רק בעבור שאין חושבין שעות על כן יחשבו ג׳ ימים חצי המרובע, והוצרך לתלותו במערכת בעבור המילה, כי כן משפט החולים והפצועים שצריכים גבול וזמן. [כי כן כתוב (ל״ד, י"ג ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה, ובני יעקב הם כולם]. פירוש: כשאמר הכתוב ויענו בני יעקב לא אמר על שמעון ולוי. כי אם על הכל.
ל
[שפירש ויהי מתיו מספר (דברים ל״ג. ו׳) כמשמעו]. פירוש: כי דעתו היתה שיהיה מספר רב עד שלא יודע מספרם בלי שיספרו, ור׳ אברהם אמר שפירושו שיהיו רבים עד שלא יוכל איש למנותם מרוב, כדרך עד כי חדל לספור (בראש׳ מ״א, מ״ט). כי אין מספר.