אור ברסלב
צפנת פענח על האבן עזרא וירא אליו. › כב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

וירא אליו. · כב

כא

א

[ואנשי שקול הדעת]. פירוש: הפילוסופים. [אמרו כי הדעות שתים]. פירוש: על האחת שהיא דעת העתיד אמר הכתוב נסה, ועל השנית שהיא דעת היש הנמצא אמר כי עתה ידעתי. ודעתם בזה כי כל הדברים המתחדשים ידעם השם בטרם היותם, אך הידיעה ההיא היא שהוא יודע שהוא בכח שיהיה וזאת היא ידיעת האפשר שפירושו איפשר שיהיה כן. ואיפשר שלא יהיה כן כי לא נתכנו עלילות, ואחר כן בצאת הדבר מהכח לפועל הנה אז תהיה הידיעה ידיעת היש הנמצא.

ב

[וכמוהו והשקית אותם יין (ירמיה ל"ה, ב')]. פירוש: השם אמר כן לירמיה על בית הרכבים וטעמו הראה שתשקם יין. [הבכורים שהחליפם בלוים אחר שנה]. פירוש: כי בתחלה כל הבכורים היו כהנים. ואחר שנה בחר השם את שבט הלוי לשרת לפניו תחת הבכורים. [סרו כל הטענות]. פירוש: והוא כפשוטו. [והשם נסהו כדי שיקבל]. פירוש: כי אין ראוי לתת שכר למי שלא עשה מעשה, אף על פי שידענו שיעשהו. וזה בעבור כי לא הוציא הדבר לפועל. ועל כן נסהו השם כדי שתהיה נפשו שלימה ותוציא שכלו לפועל, ואז יהיה ראוי לקבל שכר על מעשהו. [ועוד אפרש סודו בפסוק ידעתיך בשם (שמות ל"ג י״ב)]. פירוש: ממה שפירש שם בפרשת כי תשא יובן כי הידיעה לא תיוחס לשם רק על הדברים העומדים לעדי עד כמו הכללים שהם המינים והדומה להם. אבל אין ליחס לו הידיעה על הדברים האובדים שהם הפרטים. ובעבור כי אברהם שב להיות כלל. על כן ידעו השם ואמר לו כי עתה ידעתי וגו' (כ״ב, י״ב).

ה

[ואברהם דחם בדברים]. פירוש: זאת היא דעת ר׳ אברהם, כי יוכל הנביא לכזב לצורך שעה כמו שיפרש בפרשת תולדות יצחק בפסוק אנכי עשו בכורך (בראש׳ כ״ז, י״ט). וכבר הזכרתי זה למעלה (כ' י״ב). [וקדמוננו אמרו שהיה יצחק כאשר נעקד בן שלשים ושבע שנים]. פירוש: כך אמרו בפרקי ר' אליעזר בפרק ל״א. ובסדר עולם בפרק א,'.

יד

[וטעם בהר יי׳ יראה באלה הדברים]. פירוש: בתחלת הפרשה (דברים א', ב׳). ודעתו היא כי הר י״י הוא הר המוריה שנבנה בו בית המקדש כמו שכתוב בדברי הימים (ב' ג׳, א׳), ומשה לא כתב בתורה אי זה הר הוא. רק כתב המקום אשר יבחר י״י (דברים י״ב, י״א), משמע שהוא לא ידע אי זה הר הוא. כי לא גלהו השם עד ימי דוד. ואיך אמר בכאן בהר י״י יראה שמשמע שידעו משה, ועוד שאמר אשר יאמר היום שמשמעו כאלו אמר: זה הוא מה שאומרים עתה בדורנו כשעולים לרגל בהר י״י יראה כלומר הוא עולה לעשות המועד בירושלם ולהשתחוות בהר י״י. ולא יתכן שיאמרו כן בימי משה, ולפי זה לא כתב משה זה הפסוק רק כתבוהו (הנביאים האחרונים כאשר פירשתי בפסוק והכנעני אז בארץ בפרשת לך לך (בראש׳ י״ב, ו׳) ומשם תבין זה.

יט

[וכן בא אל פרעה לא הזכיר אהרן פירוש: אף על פי שהיה תמיד עם משה כאשר יפרש במקומו. [אמרו הפך הכתוב]. פירוש: אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה (בראש׳ כ״ב, י״ב).

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה