אור ברסלב
צפנת פענח על האבן עזרא וירא אליו. › כא

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

וירא אליו. · כא

כ

ב

[גם שב אליו]. פירוש: שב המלאך אליו לעת הלידה. [כי כן אמר לו]. פירוש: שוב אשוב אליך (בראש' י״ח, י'). [ולא הוסיף על שם יצחק]. פירוש: אברהם או המלאך לא הוסיף כלום על שם יצחק, כדרך שהוסיף השם ה״א על שם אברם (בראש׳ י״ז, ה'). [ולא החליפו]. פירוש כדרך שכתוב ביעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל (בראש׳ ל״ה, ו'). [כן הוא צוה לקראו כן]. פירוש: המלאך אמר לו וקראת את שמו יצחק.

ט

[מצחק כי כן מנהג כל נער]. פירוש: בעבור כי דרשו בפרקי ר׳ אליעזר בפרק ל׳ שירה עליו החץ להרגו, ובתוספתא דסוטה דרשו שהיה עובד ע״ז (פ״ה ופ״ו).

יד

[ויתכן שנתן לה כסף וזהב]. פירוש: ברצון שרה.

טו

[כמטחוי קשת בדד ישב]. פירוש: שאין חבר למלת כמטחוי

כ

[קשת תאר השם]. פירוש: ואין רובה סמוך אל קשת רק פירושו ויהי איש רובה, וקשת כדרך שפירשנו בפסוק איש צדיק תמים בתחלת נח (בראש׳ ו' ט').

כט

[לבדנה עם ה״א היא לבדה]. פירוש: שאין ריע למלך לבדנה.

לא

[ודע כי מלת שבועה עיקרה שבעה]. פירוש: כי הנה כתוב כאן שבע כבשות תקח מידי, ואחריו כתוב (ל״א) על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו, והנה מלת שבועה היא מגזרת שבע כבשות, והוא יפרש הסוד בפרשת ואלה שמות בסוד השם (שמות ג׳, י״ג) ובפרשת יתרו בפסוק לא תשא (שמות כ׳, ז׳) ובספר תרי עשר בנבואת זכריה (ד') בפסוק (י׳) כי מי נח ליום קטנות. [ובפסוק ויקרא אותה שבעה אפרש]. פירוש: בפרשת תולדות יצחק (בראש' כ״ו, ל״ג) יפרש למה נקרא שם העיר באר שבע. ויש ספרים שכתוב בהן ובפסוק או השבע שבועה אפרשנה כלומר בפרשת ראשי המטות (במדבר ל׳. ג'), וטעות הוא כי לא אמר שם כלום.

נא

[אשל. אילן]. פירוש: כריש לקיש בפרק קמא דסוטה (י׳. ע״א).

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה