צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
וירא אליו. · כ
ד
[ובמלת לעם נכרי אאריך מעט]. פירוש: בפרשת ואלה המשפטים (שמות כ״א, ח׳) ושם פירש כי זה חולם החלום הוא היצחקי, ובסוף ספר צחות תפש עליו דברים רבים ופירש טעם כלם.
יב
[יש אומרים שהוא כמו אלהי אבי אברהם (בראש׳ ל"ב, י׳)]. פירוש: שאינו אביו ממש אלא אבי אביו או אבי אבי אביו. [והנכון בעיני שדחה אבימלך בדברים לפי צורך שעה]. פירוש: דעתו כמו שדרשו ביבמות סוף פרק הבא על יבמתו (ס״ה, ע״ב) כי מותר לשנות בדבר שלום. [ובפסוק אנכי עשו בכורך]. פירוש: בפרשת תולדות יצחק (בראש׳ כ״ז, י״ט).
יג
[התעו אותו אלהים, קדש]. פירוש: כדברי ר׳ חנניה בן אחי ר' יהושע במסכת סופרים (בפרק ד, ו׳). [והטעם שהוא נוסע ממקום למקום ולא ידע אנה ילך]. פירוש: כי השם או מלאכיו מוליכין אותו אל המקום שהשם חפץ, ובעבור שהאדם איננו יודע אנה מוליכים אותו הנה הוא נראה כתועה שלא ידע אנה ילך, בפרשת ואלה שמות יפרש זה בפסוק אנכי אלהי אביך (ג') ו'). [ואין זה תעייה בלב]. פירוש: רק במעשה, דומה לתועה ואיננו תועה.
טז
[יש אומרים כי רמז על כהות עיני בנה וזה דרך דרש]. פירוש: כן דרשו מסכת מגילה בסוף פרק ראשון (ט״ו, ע״א) ובבא קמא בפרק החובל (צ״ו, ע״א). טעם ואת כל ונוכחת, ועם כל זה נתוכחה שרה]. פירוש: זה נראה כי "ואת כל ונוכחת" שלשתם דברי משה. והו"ו כפ״א רפה בלשון ישמעאל. ובסוף הענין יפרש ועם כל זה בני אדם הוא לך כסות עינים ונוכחת דברי משה ויעמוד טעם הו"ו במקומו. אמר יוסף: נראה כזה כסותר דבריו, ולפי דעתי שהיתה מחשבתו להודיע שהפירוש הוא כך או כך ואיננו סותר דבריו.
יז
[וכן וישם דמי מלחמה בשלום]. פירוש: פסוק הוא בדברי דוד לשלמה בתחלת ספר מלכים (מ"א א׳ ב', ה') שאמר וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלום וגו', והוא מפרש כי וישם שב אל אבנר כי כתוב בספר שמואל (ב׳ ג׳, א') ותהי המלחמה ארוכה בין בית שאול ובין בית דוד, וידוע כי אבנר היה שר צבא לבן שאול, והשיב אבנר הממלכה לדוד ובטלה המלחמה מהם, והנה אבנר שם הדמים העתידים להשפך מישראל שישובו שלום. [בעמוד ענן ידבר אליהם]. פירוש: סדר הפסוקים כן הוא משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו קוראים אל יי׳ והוא יענם, בעמוד ענן ידבר אלהם וגו׳ (תהל׳ צ"ז, ו' ז׳) והוא יפרש בפרשת ואלה שמות בפסוק וירכיבם (שמות ד', כ׳) כי בעמוד ענן ידבר אליהם על משה ואהרן, לא אמר על שמואל [אלה בני עדה (בראש׳ ל"ו י"ב)]. פירוש: בתחלת הענין ההוא (י׳ כתוב רעואל בן בשמת אשת עשו, ואחר כן כתוב אלה בני עדה, והוא מפרש כי אלה בני עדה שב אל אליפז ולבניו לא אל רעואל. [אשר עבדתי אותך בהן (בראשית ל׳, כ"ו)]. פירוש: בפרשת ואלה שמות בפסוק וירכיבם ושמות ד׳, כ׳) יפרש כי בהן שב אל נשי לא אל ילדי. [אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו ויהושע כ"ד, ב')]. פירוש: ויעבדו שב אל תרח אבי אברהם גם אל נחור ולא אל אברהם. [בעבור שיש מפרשים שאמרו שהוא עצור לצאת לחוץ]. פירוש: רש"י פירש כן, ודרש הוא בבבא קמא בפרק החובל (צ"ב, ע"א). [ומלת וילדו לנשים כמו ויחמו הצאן (בראש' ל', ל"ט)]. פירוש: כי היה ראוי להיות ותלדנה גם ותחמנה רק בעבור שהנקבות יולדות וחמות ואין הזכרים יולדים, שנאמר (ירמיה ל', ו') שאלו נא וראו אם יולד זכר וגו', על כן לא חשש הכתוב לדקדק באלה מלשון זכר ומלשון נקבה, כי דרך הכתוב שלא ידקדק בין לשון זכר ונקבה במקום שהוא ידוע שמדבר על נקבות כדדך וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן (אסתר א׳, ב׳) שאמר יתנו בעבור שכבר הזכיר הנשים. ואם יטעון עלי טוען הנה כתוב ומצרים ילד ואיך אמרת שאין זכר יולד, התשובה היא כאשר פירש ר' אברהם במקומו בפרשת נח, כי בעבור שהבן מאון האב ומכחו בצלמו כדמותו יאמר לו ילד.