צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ויצא יעקב. · לא
ה
[או ישוב איננו על פני]. פירוש: ויהיו הפנים לשון יחיד בסמיכות כדרך מי נדה לא זורק עליו (במדב׳ י״ט, י״ג. כ').
ז
[או הזכיר עשרת בעבור היותו סך חשבון]. פירוש: אף על פי שהיו יותר או פחות, וכן פירש הוא בפרשת אם בחקותי בפסוק ורדפו מכם (ויקר׳ כ״ו, ח׳) ובפסוק ואפו עשר נשים (ויקר׳ כ״ו, כ״ו) ובפירוש ספר איוב (י״ט, ג׳) בענין עד אנה תגיון בפסוק זה עשר פעמים תכלימוני ובפירוש קהלת בפסוק אם יולד איש (קהל׳ ו׳, ג׳) ובספר צחות ובספר יסוד מספר ובמקומות אחרים.
יט
[התרפים. יש אומרים שהוא כלי הנחושת]. פירוש: הנקרא אצטרלאב. ורמב"ן פירש כן אף על פי שראה דברי ר׳ אברהם, כי מהם למד, ומה יעשה מהתרפים ששמה מיכל במטה (שמוא׳ א׳. י״ט, י״ג) כמו שפירש ר׳ אברהם בראיה גמורה שהיו על צורת אדם. [ופירוש הפסוק איננו כן]. על כי התרפים דברו און אמר. והוא פירש אותו במקומו בתרי עשר בנבואת זכריה (י׳, ב׳). כי האומרים לא יבוא מושיע לישראל הבל ינחמון. וזה בעבור שכתוב למעלה ממנו (זכר׳ ט׳, ט׳) גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך, כלומר בראותם שבא יאמרו כי התרפים דברו און, אבל על אותם המפרשים שהזכיר למעלה שאמרו שיש כח בחכמי המזלות לא כחש דבריהם רק אמר שאין להם ראיה מזה הפסוק. [והיא עשויה לקבל כח העליונים]. פירוש: כדרך שרמז הוא בפרשת כי תשא (שמות ל״ב, ה׳) בסוד מלאכת השמים, ודי למבין. [והפסוק שאמר ואין אפוד ותרפים]. פירוש: בתרי עשר בנבואת הושע (ג׳. ד׳). [כי השם לא בחר רק ממשפחת דוד]. פירוש: תהלת הפסוק הוא כן: כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר, ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים. והוא פירש בהושע כי זה שכתוב אין מלך אין טענה מהחשמונים, כלומר שהיו מלכים בבית שני, כי הם כהנים היו. [ואין אפוד שהיו עובדי הבעל עושים כדמות אפוד משה]. פירוש: מזה נראה שהיו גם הם עושים התרפים תחת אורים ותומים. ומזה יראה כי התרפים הם שני מינין. האחד על צורת אדם כאשר אמר למעלה, והשני על צורת הכלי הנזכר, והעד על זה הפירוש שאמר גם הוא בסוף זה הענין שהיה לבן יודע מזלות ופחדה שאביה יסתכל במזלות, כי אם אין הפירוש כן מה ענין המזלות אצל הצורה העשויה לקבל כח העליונים, ויתכן שהיה הכלי קבוע בצורה עצמה, ואם זה אמת יהיה פירושו נכון, גם בפירוש הושע פירש ואין אפוד לשם ואין תרפים שקראם לבן אלהיו. [והפירוש השני שלא יעבדו השם ולא ע"ז]. פירוש: לשני הפירושים התרפים הם ע״ז. [ויש אומרים שרחל גנבתם לבטל ע"ז מאביה]. פירוש: כן כתוב בבראשית רבה (פרש׳ ע״ז, אות ה'). גם בפרקי ר׳ אליעזר פרק ל״ו.
כד
[לא תדבר לו להשיבו]. פירוש: לעירך.
לב
[אם כן יודיעינו מי התפלל על אשת פינחס]. פירוש: בן עלי הכהן שמתה גם היא בלדתה כמו שכתוב בספר שמואל (א׳ ד', כ׳). ומי התפלל עליה שתמות ככה.
לד
[והנכון בעיני שכר הגמל כמו שלחו כר מושל ארץ]. פירוש: פסוק הוא בישעיה (ט״ז, א׳) ושם פירש הוא כי כר הוא מין ממיני הגמל שירוץ מגזרת הכרי והרצים (מ״ב י"א, י״ט), כי מושל ארץ הוא תואר הכר, בעבור שפסיעתו גדולה מכל פסע, והנכון להיות כר סמוך כי לא ימצא רק אצל המושלים. [ומנהג הכר]. פירוש: מלת מנהג הה״א בציר״י, כי איננו שם דבר כמו כמנהג יהוא בן נמשי (מ״ב, ט׳, כ׳). רק הוא פועל מהבנין הדגוש כמו וינהגהו בכבדות (שמו׳ י״ד, כ״ה) והוא פועל יוצא, ולא אמר מנהיג בעבור כי אין במקרא בנין הפעיל מזה הלשון. [יקרא כרי]. פירוש: והיו״ד ליחס על שם מלאכתו כדרך שאמרו רבותינו ז״ל (עירובין ל"ה, ע״ב, נ״ב, ע"ב) חמר וגמל בדגש. שפירושו מנהיג החמור או הגמל. [במקום ששם כר הגמל]. פירוש: באצטבלא של כר הגמל שהוא כמו אורוות סוסים ואבוס החמור.
מב
[כי זכות אב יועיל לבן]. פירוש: כי כן מצאנו ולא ישכח את ברית אבותיך (דבר׳ ד', ל״א) וגם והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי (בראש׳ כ״ו, כ״ד) וכן עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראש׳ כ״ו, ה') וכן זכרה לחסדי דויד עבדך (ד"ה ב׳ ו', מ״ב). ויש לתמוה כי אמרו רבותינו ז״ל במס' סנהדרין בפרק חלק (ק״ד, ע״א) בענין אבשלום ברא מזכי אבא, אבא לא מזכי ברא, והתשובה כי הם דברו בחיי העולם הבא ור׳ אברהם אמר בעולם הזה. [והוא שם]. פירוש: שם דבר ולא שם תאר. [ימצא עם יחיד זכר]. פירוש: כמו ריקם שלחתני. [ונקבה]. פירוש: וריקם השיבני י״י (רות א׳. כ״א). [ועם רבים]. פירוש: לזכרים: ולא יראו פני ריקם (שמות כ״ג, ט״ו), ולנקבות:........
נא
[אשר יריתי, הוא ואחיו שירו האבנים]. פירוש: ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני וביניך, ואמר יריתי בעבור הגל ולא בעבור המצבה אף על פי שהזכירה, כי מפורש הוא למעלה. כי יעקב הרימה למצבה.
נב
[וכן העיד יהושע]. פירוש: שאמר (יהוש׳ כ״ד, ב') תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים, וכבר ביארתיו בפרשת וירא אליו בפסוק ואמהותיו וילדו (בראש׳ כ׳, י״ז).