אור ברסלב
צפנת פענח על האבן עזרא ויהי בשלח. › יד

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

ויהי בשלח. · יד

יג

ב

[נכחו. שבור]. פירוש: שהנון בחירי״ק.

ה

[כי ברח העם, כבר פירשתיו]. פירוש: בפרשת בא אל פרעה בפסוק כה אמר יי׳ כחצות הלילה (שמות י״א, ד')

ז

[ושלישים. כבר פירשתיו]. פירוש: בפרשת ויהי מקץ בפסוק וירכב אותו (בראש׳ מ״א, מ״ג).

ח

[ואם כן יאמרו לנו למה אמר השם ובאת מאחריהם]. פירוש: לא הזכיר הפסוק ככתבו, רק הזכיר מה שהוצרך ממנו. ובספר שמואל כתוב ויוסיפו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים, וישאל דוד ביי׳ ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים, ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יי׳ לפניך להכות במחנה פלשתים (ש״ב, ה׳, כ״ב—כ״ד), ובספר דברי הימים כתוב את קול הצעדה (ד״ה א׳, י״ד, ט״ו). [והוא יכול להראות גבורתו]. פירוש: אחר כי מלא כל הארץ כבודו והוא יכול להושיע בכל מקום למה אמר לדוד שיבא ממול בכאים וכן לישראל וישובו, ולמה בשמעך את קול הצעדה. [והוא סוד גדול]. פירוש: יתכן שהצעדה הוא רמז לתנועת הכוכבים, והקול הוא רמז למשטרם שהוא המשפט היוצא ממערכתם על יושבי הארץ כאשר ביארתי בפרשת חיי שרה בסוד בת פלוני לפלוני (בראש' כ״ד, ג'). ומי שיש לו לב יבין זה ממה שדרשו רבותינו ז״ל על זה במדרש תלים במזמור אורי וישעי (כ״ז), כי דוד שאל באורים ותומים, ומי שיבין מה שרמז ר״א בסוד אורים ותומים יבין זה. גם דרשו אז תחרץ כמו אם חרוצים ימיו (איוב י״ד, ה׳), וכמו כן משפטיך אתה חרצת (מ״א, כ',) מ׳), והטעם חיתוך המשפט העליון, וממול בכאים דרשו על האילנות והם הכוכבים הקבועים בגלגל כאשר ביארתי בבראשית בסוד גן עדן (בראש׳ ג', כ״ד), ורמזו זה בעבור כי המקום גורם כפי כח העליון אשר על ראשו, ואמר הסב אל אחריהם, יתכן שרמז אל הפאה שהיה שם הפקיד על המערכת, ומזה תבין וישבו ויחנו (לעיל פסוק ב׳).

ט

[כל סוס רכב פרעה, פירושו ככתוב בספר מלכים (מ״א, י", כ״ט)]. פירוש: כבר ביארתיו בפרשת ויהי מקץ (בראש׳ מ״א, מ״ג).

י

[וכן כאשר הקריב]. פירוש: בפרשת לך לך (בראש׳ י״ב, י״א), ושם פירש אותו היטב.

יא

[כי דברים רבים ידענום מאחריתם]. פירוש: כמו הוא אשר דבר יי׳ שבתון שבת קדש (שמות ט"ז, כ״ג), גם הוא אשר דבר יי׳ לאמר בקרובי אקדש (ויקרא י', ג׳). גם כן בדדך אשר אמר יי׳ לא תשוב בדרך הזה עוד (דבר׳ י״ז, ט״ז). ורבים כן.

כ

[ויאר את הלילה. כמשפט כל הלילות לישראל]. פירוש: זה כנגד ר׳ מרינוס שפירש כי ויאר את הלילה ויחשיך, ואמר כי כמוהו ולילה אור בעדני (תהל׳ קל"ט, י״א). ובדברי רבותינו ז"ל אור לארבעה עשר בפסחים ושם (דף ב׳, ע״א) פירשו כי לישנא מעליא הוא.

כד

[על דעתי שלש אשמורות הם בלילה]. פירוש: בתחלת מסכת ברכות (דף ג׳, ע״א וע"ב) יש מחלוקת כי ר׳ אליעזר ור׳ נתן סוברים כן, ורבי סובר ארבע משמרות, והוצרך ר׳ אברהם לאמר "על דעתי", בעבור כי דעתו כנגד רבי שהלכה כדבריו בכל מקום חוץ מהידועים, והנה לפי זה יש בכל משמרת ארבע שעות, והם מהלך שני מזלות בתנועת הגלגל היומית. וזה בעבור כי בתחלת השעה החמישית יחל מזל שתולדתו דומה במקצת למזל שהיה בתחלת השעה הראשונה. [ויהם מהפעלים השניים הנראים]. פירוש: ושרשו הו״ם.

כה

[והנכון להיותו כמשמעו הסיר]. פירוש: וכן פירש בספר מאזנים בשער הנפתחים שהוא פעל יוצא מבנין הפעיל (מן הסיר. והיה ראוי להפתח הסמ״ך בפתח קטן.

כז

[וכן לפנות ערב]. פירוש: בפרשת כי תצא (דבר׳ כ"ג י״ב) ושם יפרשם. [וכן וככה יהיה נעור ורק]. פירוש: בספר עזרא (נחמיה ה', י״ג). [והוא מהבנין הכבד]. פירוש: וינער הוא מהכבד הדגוש.

כח

[והאומר שפרעה נמלט]. פירוש: כבר הזכיר זה בפרשת ויהי מקץ בפסוק פרעה קצף (בראש׳ מ״א, י') ובפרשת וארא בפסוק ולמען ספר שמי בכל הארץ (שמות ט׳, ט״ז). [בעבור עד]. פירוש: בעבור שכתוב לא נשאר בהם עד אחד. [והנה אין שם עד]. פירוש: בפסוק שאמר אסף (תהל׳ ק״ו, י״א) אין שם מלת עד.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה