צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ויהי בשלח. · יג
יז
[והם לא ראו מלחמה וכו']. פירוש: זה הוא טעם למה ינחם העם. וראיה לזה כי אף על פי שלא ראו מלחמה אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה (במד' י״ד, ד'). [והיו עבדים תחת יד אחרים]. פירוש: על כן לא היו להם לב להלחם וכל שכן באדוניהם.
יח
[כי הוא ים מזרחי כנגד מצרים]. פירוש: כאשר פירש בפרשת בא אל פרעה בפסוק ויהפוך יי׳ רוח ים (שמות י', י״ט). [וגם ספרד גדול ממנו]. פירוש: ים ספרד הוא הים הבא מספרד עד עכו ויפו, והוא גדול מים סוף. [ודרש שעלו אחד מחמש מאות]. פירוש: במכילתא מסכתא דויהי בשלח, פרשה א׳, דרשוהו. [דברי יחיד הוא]. פירוש: דברי ר׳...... [ועליו מחלוקת, ואיננו קבלה]. פירוש: רק דורש הפסוק מדרך הסברא, ואלו היה קבלה לא היה עליו מחלוקת. [איך יתכן מחמשים וחמשה זכרים]. פירוש: כי שבעים נפש ירדו, והוא יפרש אחר זה כי לא חשבו יעקב ובניו, כי לא הולידו עוד חוץ מלוי שהוליד את יוכבד, גם לא חשבו דינה וסרח, והנה נשארו נ"ה זכרים ראוים להוליד. [כי הנה יעקב לבדו הוליד בארבעים שנה ושש שנים ס״ט בנים ובני בנים]. פירוש: כבר פירש בפרשת וישב (בראש׳ ל״ז, ג׳) כי בן תשעים ואחת היה כשהוליד את יוסף, וידוע הוא כי נולד בסוף י״ד שנים מעת שבא יעקב לחרן, ובשנה השמינית נולד ראובן, ובתחלתה היה יעקב בן פ״ד שנים, ומאז עד שבא יעקב מצרימה הם מ״ו שנים, כי אז היה יעקב בן ק״ל שנים. והס"ט בנים הם הכתובים בפרשת ויגש (בראש׳ מ״ו). כי לא חסר ממספר השבעים כי אם יעקב לבדו. [ועל זה המספר יכפלו עד שיהיו כפלי כפלים מהמספר הכתוב]. פירוש: כל אחד מן חמשה וחמשים זכרים יוליד במ״ו שנה ס"ט בנים. והנה נ״ה פעמים ס״ט עולין ג׳ אלפים ותשצ״ה, ואלה יולידו כל אהד נ״ה במ״ו שנים אחרות, והנה נכפול אלה על נ״ה, עולים מאתים אלף וח׳ אלפים ותשכ"ה עד צ"ב שנים, ואלה יולידו כל אחד נ״ה במ״ו שנים והם יעלו י״א אלפי אלפים ותע״ט אלף ותתע״ה עד קל״ח שנים, ואלה יולידו כל אחד נ״ה במ״ו שנים, והנה יעלה תרל״א אלפי אלפים ושצ״ג אלף וקכ״ה עד קפ״ד שנים ועדיין לא נגמרו ר״י שנים. [גם אנחנו השיבונו תנו לנו שלשה עשר זכרים]. פירוש: בעבור שלקח יעקב ד' נשים על כן הוליד נ״ה זכרים במ״ו שנים ואלו נשא כל אחד מהם כן היינו אומרים שיוליד כל אחד מהם נ״ה אחרים, ובעבור כי לא נשא כי אם אחת אחת, על כן ראוי שיוליד כל אחד מהנ"ה רביעית נ״ה, והם י״ג, על כן אמר תנו לנו י״ג בנים. [והנה יהיו יותר משבע מאות]. פירוש: כי נ״ה פעמים י״ג עולים תשי״ה. [ובסוף תשעים ושנים יהיו ט' אלפים ושלש מאות]. פירוש: ה' יחסרו מהם ולא חשש על הפרטים, כי כשנכפול אלה על י״ג יעלו ט' אלפים ורצ"ה. [ובסוף קל״ח יהיו יותר ממאת אלף]. פירוש: אלה י״ג פעמים יעלו ק״כ אלף ותתל״ה. [ובסוף קפ"ד יותר מאלף אלפים ות"ק אלף]. פירוש: אלה י״ג פעמים יעלו אלף אלפים ותק״ע אלף ותתנ"ה. [גם יתנו לנו עשרה במ״ו שנים ויספיקו]. פירוש: כי נ״ה פעמים עשרה הם תק"ן ועד צ״ב שנים יהיו אלה עשרה פעמים, והנה יעלו ה׳ אלפים ת"ק, ועד קל״ח שנים יעלו עשרה פעמים שהם נ״ה אלף, ועד קפ״ד שנים יעלו אלה עשרה פעמים שהם תק״ן אלף, והנם קרובים לששים רבוא, ועדיין לא הגיעו ר״י שנים. [ועוד כי הכתוב אומר על מכות ערוב ושמתי פדת (שמות ח׳ י״ט]. פירוש: זה תשובה על הדרש שהזכיר למעלה.
יט
[וטעם ויקח אשה בפרשת וישמע יתרו]. פירוש: בפסוק לא תשא (שמות כ׳, ז') גם יזכירהו עוד בפרשת כי תשא בפסוק קום עשה לנו (שמות ל״ב, א׳).
כא
[וכן כתוב וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (במדבר כ', ט״ז). פירוש: מלאך ממש ולא אמר על משה כדברי המורה (חלק א', פרק ט״ו, וחלק ב', פרק ו׳ ומ״ב.. [וכן וה' הולך לפניהם יומם הוא המלאך פירוש: המלאך הוא ההולך לפניהם ולא השם. [ונאמר על השם כי הוא שלוחו]. פירוש: על הליכת המלאך אמר הכתוב שהשם הולך לפניהם בעבור כי המלאך לא הלך מעצמו רק במצות השם, ואחר שהשם שלחו ללכת לפניהם יחשב כאלו השם הולך בלכת המלאך שהוא שלוחו. [והשלם להנחותם בהדרך]. פירוש: פסוק הוא בספר עזרא (נחמי׳ ט׳, י״ט). [ויש בקדמונים שאמרו ששבעה עננים היו]. פירוש: רבותינו ז״ל דרשו כן (במכילתא מסכתא דויהי בשלח, פרשה א׳). אבל הוא לא אמר עליהם כי אם על הבאים אחריהם שפירשו ככה בדרך הפשט.
כב
[ואלה העננים אם הם שנים וכו']. פירוש: כי אחר כן לא נזכר בכתוב יותר מענן אחד שהיה על המשכן תמיד ולא פסק. [וזה טעם ויסע משה את ישראל מים סוף (שמות ט״ו, כ״ב) במצות השם עד המסע החמישי שהוא מדבר סיני]. פירוש: בעבור כי העננים הנוסעים לפניהם נפסקו בים סוף, על כן הסיעם משה משם בעל כרחן. כי לא היו חפצים לנסוע כי אם על פי הענן כבראשונה, והנה אז נסעו על
כרחן משם עד מדבר סיני ה׳ מסעות. [עד המסע החמישי שהוא מדבר סיני]. פירוש: בפרשת אלה מסעי (במדב׳ ל״ג, י״א) כתוב שנסעו מים סוף למדבר סין, לדפקה (י"ב). לאלוש (י"ג), לרפידים (י״ד). למדבר סיני (ט״ו).